שולחן ערוך: סימן שפ

סימן שפ דִּינֵי בִּטּוּל רְשׁוּת וּבוֹ ז' סְעִיפִים:

א אֶחָד מִבְּנֵי הֶחָצֵר שֶׁשָּׁכַח וְלֹא עֵרֵב עִמָּהֶםא – אוֹסֵר עֲלֵיהֶם.1 מַה תַּקָּנָתָם?ב יְבַטֵּל לָהֶם רְשׁוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֶּחָצֵר, שֶׁיֹּאמַר "רְשׁוּתִי מְבֻטֶּלֶת לָכֶם" אוֹ "רְשׁוּתִי קְנוּיָה לָכֶם". וְאֵין צָרִיךְ לִקְנוֹת בְּקִנְיַן סוּדָר.ג^,2 וְיָכוֹל לְבַטֵּל מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ.ד^,1 וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין קוֹנִין קִנְיָן בְּשַׁבָּת,ה^,3 מִכָּל מָקוֹם כַּאן אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּקְנוּ הֵם רְשׁוּתוֹ, אֶלָּא שֶׁהוּא יְסַלֵּק עַצְמוֹ מֵרְשׁוּתוֹ,ו^,4 וּמִמֵּילָא אֵין מִי שֶׁיֶּאֱסֹר עֲלֵיהֶם; וּלְסַלֵּק עַצְמוֹ מֵרְשׁוּתוֹ מֻתָּר אַף בְּשַׁבָּת.ז

וְאִם דָּר עִם ד' אוֹ ה' – צָרִיךְ לְבַטֵּל לְכָל אֶחָד וְאֶחָד,ח שֶׁיֹּאמַר "רְשׁוּתִי מְבֻטֶּלֶת לְכֻלְּכֶם",ט וְלֹא דַי שֶׁיְּבַטֵּל לְאֶחָד מֵהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה שֶׁמְּבַטֵּל לוֹ כְּבָר עֵרֵב עִם הַשְּׁאָר.י וְאִם לֹא עָשָׂה כֵּן, אַף לְמִי שֶׁבִּטֵּל לוֹ אָסוּר.יא וְיֵשׁ אוֹמְרִיםיב שֶׁלֹּא דַי שֶׁיֹּאמַר "רְשׁוּתִי מְבֻטֶּלֶת לְכֻלְּכֶם", אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיְּפָרֵשׁ וְיֹאמַר "מְבֻטֶּלֶת לְךָ וּלְךָ". וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים הַלֵךְ אַחַר הַמֵּקֵל:יג

ב אִם בִּטֵּל לָהֶם רְשׁוּתוֹ סְתָםיד^,5 – לֹא בִטֵּל אֶלָּא רְשׁוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֶּחָצֵר. לְפִיכָךְ הֵם מֻתָּרִים לְהוֹצִיא מִבָּתֵּיהֶם לֶחָצֵר וְגַם6 הוּא,טו^,1 לְפִי שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה אֶצְלָם כְּאוֹרֵחַ בְּעָלְמָא.טז^,7 אֲבָל אֲסוּרִים לְהוֹצִיא מִבֵּיתוֹ לֶחָצֵר וְכֵן לְהַכְנִיס,יז^,1 שֶׁהֲרֵי בֵּיתוֹ הוּא מְיֻחָד לוֹ וְהֶחָצֵר לָהֶם, וַהֲרֵי זֶה מוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.יח וַאֲפִלּוּ הוּא,יט^,1 שֶׁבֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ וְגַם בֶּחָצֵר הוּא כְּאוֹרֵחַ אֶצְלָם, אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לוֹ לְהוֹצִיא מִבֵּיתוֹ לֶחָצֵר (וְכֵן לְהַכְנִיסכ), לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים שֶׁהוּא כְּאוֹרֵחַ אֶצְלָם אֶלָּא לְעִנְיַן תַּשְׁמִישׁ מִבָּתֵּיהֶם לֶחָצֵר, אֲבָל תַּשְׁמִישׁ שֶׁמִּבֵּיתוֹ אוֹ לְבֵיתוֹ – אֵין לוֹמַר שֶׁהוּא אוֹרֵחַ.כא וְיֵשׁ אוֹמְרִיםכב שֶׁצָּרִיךְ לִנְעוֹל בֵּיתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לְהוֹצִיא בְּאִסּוּר, וְלֹא יִפְתָּחֶנּוּ אֶלָּא כְּשֶׁרוֹצֶה לָצֵאת וְלָבֹא, וְיִנְעָלֶנּוּ מִיָּד אַחַר צֵאתוֹ וּבוֹאוֹ. וְהַמֵּקֵל לֹא הִפְסִיד,כג כִּי יֵשׁ לוֹ עַל מִי לִסְמוֹךְ:כד

ג אִם בִּטֵּל לָהֶם גַּם רְשׁוּת בֵּיתוֹ – מֻתָּרִים גַּם בְּבֵיתוֹ לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ לֶחָצֵר וְכֵן לְהַכְנִיס כְּמוֹ בְּבָתֵּיהֶם,כה^,8 וְגַם הוּא מֻתָּר בְּבֵיתוֹ כְּמוֹ בְּבָתֵּיהֶם,כו לְפִי שֶׁנַּעֲשֶׂה אוֹרֵחַ גָּמוּר אֶצְלָם,כז כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לוֹ שׁוּם רְשׁוּת שֶׁלֹּא בִטְּלָה לָהֶם. רַק שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁלֹּא יוֹצִיא מִבֵּיתוֹ לֶחָצֵרכח^,9 קֹדֶם שֶׁיּוֹצִיאוּ [הֵ]ם מִבָּתֵּיהֶם לֶחָצֵר, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיקוּ הֵם בֶּחָצֵר תְּחִלָּה,כט וְלֹא יַכְנִיס מֵחָצֵר לְבֵיתוֹל^,9 קֹדֶם שֶׁיַּכְנִיסוּ הֵם מֵחָצֵר לְבֵיתוֹ,10 כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שפ"א:לא^,11

ד אִם אֵינוֹ רוֹצֶה לְבַטֵּל לָהֶם רְשׁוּתוֹ, אֶלָּא לְהַשְׂכִּירוֹ12 – יֵשׁ אוֹמְרִיםלב שֶׁשְּׂכִירוּת מוֹעֶלֶת בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁמּוֹעֶלֶת בְּנָכְרִי,13 לְפִי שֶׁהַשְּׂכִירוּת אֵינָהּ גָּרוּעַ מֵהַבִּטּוּל שֶׁהִיא מַתָּנָה בְּחִנָּם. וְיֵשׁ אוֹמְרִיםלג שֶׁלֹּא תִקְּנוּ שְׂכִירוּת אֶלָּא בְּנָכְרִי שֶׁאֵין בִּטּוּלוֹ מוֹעִיל, אֲבָל לֹא בְּיִשְׂרָאֵל.14 וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל:לד^,15

ה אִם בְּנֵי הֶחָצֵר שֶׁעֵרְבוּ מְבַטְּלִין רְשׁוּתָם לְאֶחָד שֶׁלֹּא עֵרֵב עִמָּהֶם16 – הוּא מֻתָּרלה לְהוֹצִיא מִבֵּיתוֹ לֶחָצֵר,לו וְלֹא מִבָּתֵּיהֶם,לז אֶלָּא אִם כֵּן בִּטְּלוּ לוֹ בְּפֵרוּשׁ גַּם רְשׁוּת בָּתֵּיהֶם.לח

וְהֵם אֲסוּרִיםלט אֲפִלּוּ מִבֵּיתוֹ לֶחָצֵר.מ^,17 וְאַף עַל פִּי שֶׁרְשׁוּת אֶחָד הֵן לְאַחַר שֶׁבִּטְּלוּהוּ לוֹ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁחָצֵר זוֹ הָיְתָה שֶׁלָּהֶם, אִם כֵּן כְּשֶׁחוֹזְרִין וּמוֹצִיאִים לְתוֹכָהּ הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ חוֹזְרִים בָּהֶם וְרוֹצִים לִזְכּוֹת בָּהּ,מא שֶׁאֵין לוֹמַר שֶׁהֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ כְּאוֹרְחִים בְּעָלְמָא, לְפִי שֶׁהָרַבִּים לְגַבֵּי יָחִיד אֵינָן דּוֹמִין כְּאוֹרְחִים אֶצְלוֹ.מב^,17 וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר הֶחֱזִיק הוּא בֶּחָצֵרמג – אֵין זֶה מוֹעִיל שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הָרַבִּים לַחֲזוֹר בָּהֶם.

אֲבָל מֻתָּרִים לְהַכְנִיס מֵחָצֵר לְבֵיתוֹ,מד^,18 לְפִי שֶׁאֵין נִרְאֶה חֲזָרָה אֶלָּא כְּשֶׁמַּכְנִיסִים לִרְשׁוּת שֶׁלָּהֶם שֶׁבִּטְּלוּהָ, דְּהַיְנוּ לֶחָצֵר, אֲבָל כְּשֶׁמּוֹצִיאִים מֵרְשׁוּת זוֹ וּמַכְנִיסִים לִרְשׁוּת אַחֶרֶת – אֵין זוֹ נִרְאֵית חֲזָרָה.

אֲבָל אֲסוּרִים לְהַכְנִיס מֵחָצֵר לְבָתֵּיהֶם אֲפִלּוּ אִם בִּטְּלוּ לוֹ גַּם רְשׁוּת בָּתֵּיהֶם, שֶׁנַּעֲשָׂה הַכֹּל רְשׁוּת אֶחָד שֶׁלּוֹ – מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהֵם אֵינָן כְּאוֹרְחִים לְגַבֵּי הַיָּחִיד, אִם כֵּן כְּשֶׁמַּכְנִיסִים לְבָתֵּיהֶם הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ חוֹזְרִים וְזוֹכִים בְּבָתֵּיהֶם. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֲסוּרִים לְהוֹצִיא מִבָּתֵּיהֶם לֶחָצֵר אֲפִלּוּ בִּטְּלוּ לוֹ גַּם רְשׁוּת בָּתֵּיהֶם,מה כְּמוֹ שֶׁאֲסוּרִים לְהוֹצִיא אֲפִלּוּ מִבֵּיתוֹ מַמָּשׁ לֶחָצֵר:

ו וְכֵן אִם הָיוּ שְׁנַיִם לְבָד דָּרִים בֶּחָצֵר וְלֹא עֵרְבוּ, וּבִטֵּל אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ – דִּינוֹ כְּרַבִּים לְגַבֵּי יָחִיד,19 שֶׁאַף הַיָּחִיד אֵינוֹ נַעֲשֶׂה אוֹרֵחַ לְגַבֵּי יָחִיד אֶלָּא לְגַבֵּי רַבִּים, וְאֵין רַבִּים פְּחוּתִים מִשְּׁנַיִם. וְכֵן רַבִּים שֶׁלֹּא עֵרְבוּ שֶׁבִּטְּלוּ רְשׁוּתָם לְרַבִּים שֶׁעֵרְבוּ,20 אֵינָם נַעֲשִׂים אוֹרְחִים אֶצְלָם, וְדִינָם כְּרַבִּים לְגַבֵּי יָחִיד:מו^,17

ז רַבִּים שֶׁלֹּא עֵרְבוּ יְכוֹלִים לְבַטֵּל רְשׁוּתָםמז^,17 בֵּין לְיָחִיד שֶׁלֹּא עֵרֵב בֵּין לְרַבִּים שֶׁעֵרְבוּ בֵּינֵיהֶם,מח^,21 וּבִלְבָד שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַמְבַטְּלִים יְבַטֵּל לְכָל אֶחָד מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָהמט בְּיָחִיד הַמְבַטֵּל.22 אֲבָל לְרַבִּים שֶׁלֹּא עֵרְבוּ, אֲפִלּוּ לִשְׁנַיִם שֶׁלֹּא עֵרְבוּ – אֵין מְבַטְּלִין לָהֶם,נ^,17 בֵּין שֶׁהַמְבַטְּלִים הֵם רַבִּים שֶׁעֵרְבוּ בֵּין שֶׁהוּא יָחִיד שֶׁלֹּא עֵרֵב, שֶׁהֲרֵי אַף לְאַחַר שֶׁיְּבַטְּלוּ לָהֶם הֵם שְׁנַיִם, וְאֶחָד אוֹסֵר עַל חֲבֵרוֹ.נא

וַאֲפִלּוּ אִם חָזַר הָאֶחָד וּבִטֵּל לַחֲבֵרוֹ – אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם,נב^,23 שֶׁכֵּיוָן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּטְּלוּ הָרִאשׁוֹנִים הֶחָצֵר לְזֶה הַחוֹזֵר וּמְבַטֵּל לֹא הָיָה לוֹ אָז בָּהּ זְכוּת שֶׁל הֶתֵּר טִלְטוּל, מִפְּנֵי שֶׁאוֹסְרִים זֶה עַל זֶה, אִם כֵּן בִּטּוּל זֶה לֹא הוֹעִיל כְּלוּם, וּכְשֶׁחוֹזֵר וּמְבַטֵּל לְזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל רְשׁוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֲרֵי לֹא זָכוּ בָּהּ.נג וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבִּטְּלוֹ לוֹ הָרִאשׁוֹנִים אָמְרוּ לוֹ "אָנוּ מְבַטְּלִים לְךָ עַל מְנָת שֶׁתַּחֲזוֹר וּתְבַטֵּל לַחֲבֵרְךָ", שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם רְשׁוּת לְבַטֵּל לוֹ – אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם,נד^,21 שֶׁכֵּיוָן שֶׁלֹּא זָכָה בְּחֵלֶק שֶׁבִּטְּלוּ לוֹ בְּעִנְיָן שֶׁיּוּכַל לְטַלְטֵל בֶּחָצֵר, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְנוֹת לַחֲבֵרוֹ:נה