סימן שסח אִם אַחַר שֶׁעֵרְבוּ נִתְקַלְקֵל הָעֵרוּב וּבוֹ ד' סְעִיפִים:

א עֵרְבוּ, וְאַחַר כָּךְ נִתְקַלְקֵל הָעֵרוּב וְנִתְמַעֵטא מִשִּׁעוּרוֹב, קֹדֶם שֶׁנִּכְנַס הַשַּׁבָּת,ג, וּבָא אֶחָד מִבְּנֵי הֶחָצֵר לְתַקְּנוֹ לְהוֹסִיף עָלָיו עַד כַּשִּׁעוּר – אִם בָּא לְעָרֵב מִמִּין הָרִאשׁוֹן, אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָהֶם,ד, אֲפִלּוּ מְעָרֵב עֲלֵיהֶם מִשֶּׁלָּהֶם,ה, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִטּוֹל פִּתָּם מִבָּתֵּיהֶם שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּם, אֶלָּא בְּנֵי הַבַּיִת יִתְּנוּ לוֹ.ו, וַאֲפִלּוּ אִם כָּלָה הָרִאשׁוֹן לְגַמְרֵי, וּבָא לְעָרֵב מֵחָדָשׁ מִשֶּׁלָּהֶם – אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעָם.ז, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדִיעַ לוֹ בִּתְחִלַּת הָעֵרוּב וְאֵין מְעָרְבִין בַּתְּחִלָּה שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, כְּגוֹן שֶׁבֵּיתוֹ פָּתוּחַ לִשְׁתֵּי חֲצֵרוֹת,ח שֶׁאֵין הָעֵרוּב הַזֶּה זְכוּת לוֹ בְּוַדַּאי, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ז – אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לוֹ כְּשֶׁנִּתְקַלְקֵל וְחוֹזֵר וּמְתַקְּנִים אוֹתוֹ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכְּבָר נִתְרַצָּה בּוֹ בַּתְּחִלָּה, מִן הַסְּתָם גַּם עַכְשָׁו יִתְרַצֶּה בּוֹ.ט

אֲבָל אִם בָּא לְעָרֵב מִמִּין אַחֵרי (כְּגוֹן שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיָה פַּת חִטִּים וְעַכְשָׁו בָּא לַעֲשׂוֹתוֹ מִפַּת אֹרֶזיא) – אִם כָּלָה מִין הָרִאשׁוֹן לְגַמְרֵי, צָרִיךְ לְהוֹדִיעַיב לְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדִיעַ לוֹ בִּתְחִלַּת עֵרוּב,יג, שֶׁגַּם עַכְשָׁו הוּא כִּתְחִלַּת עֵרוּב,יד כֵּיוָן שֶׁכָּלָה מִין הָרִאשׁוֹן לְגַמְרֵי, וְשֶׁמָּא לֹא יִתְרַצּוּ בְּמִין זֶה.טו

וְהוּא שֶׁמְּעָרֵב מִשֶּׁלָּהֶם. אֲבָל אִם מְזַכֶּה לָהֶם מִשֶּׁלּוֹ – אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעָם אֲפִלּוּ כָּלָה מִין הָרִאשׁוֹן,טז לְפִי שֶׁבְּוַדַּאי יִתְרַצּוּ שֶׁיְּעָרֵב עֲלֵיהֶם בְּכָל הַמִּינִים שֶׁיִּרְצֶה, כֵּיוָן שֶׁהֵם אֵין נוֹתְנִים כְּלוּם.יז

וְאִם לֹא כָלָה מִין הָרִאשׁוֹן לְגַמְרֵי, אֶלָּא נִתְמַעֵטיח מִשִּׁעוּרוֹ קֹדֶם שֶׁנִּכְנַס הַשַּׁבָּת, וּבָא לְהוֹסִיף עָלָיו – יָכוֹל לְהוֹסִיף אֲפִלּוּ מִמִּין אַחֵר וְאֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעָם,יט אַף עַל פִּי שֶׁמְּעָרֵב מִשֶּׁלָּהֶם:

ב וְכָל זֶה אִם בָּא לְהוֹסִיף מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַלְקֵל. אֲבָל אִם בָּא לְהוֹסִיף מֵחֲמַת שֶׁנִּתּוֹסְפוּ דִיּוּרִין בֶּחָצֵר,כ, אֲפִלּוּ אִם מְזַכֶּה לָהֶם מִשֶּׁלּוֹכא – צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְכָל מִי מֵהֶם שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדִיעַ לוֹ בִּתְחִלַּת עֵרוּב, דְּהַיְנוּ כָּל מִי שֶׁבֵּיתוֹ פָּתוּחַ לִשְׁתֵּי חֲצֵרוֹת,כב, לְפִי שֶׁהוֹסָפָה זוֹ הִיא תְּחִלַּת עֵרוּב לָהֶם,כג, וּבִתְחִלַּת עֵרוּב אֵין מְעָרְבִין שֶׁלֹּא לָדַעַת לְכָל מִי שֶׁבֵּיתוֹ פָּתוּחַ לִשְׁתֵּי חֲצֵרוֹת אֲפִלּוּ אִם מְזַכֶּה לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, כִּי שֶׁמָּא אֵינוֹ חָפֵץ כְּלָל לְעָרֵב בְּחָצֵר זוֹ אֶלָּא בְּאַחֶרֶת:כד,

ג כַּמָּה הוּא שִׁעוּר הָעֵרוּבכה בִּתְחִלָּתוֹ? בִּזְמַן שֶׁהֵם י"ח אוֹ פָּחוֹת – שִׁעוּרָן כִּגְרוֹגֶרֶת פַּת לְכָל אֶחָד. וְאִם הֵם יוֹתֵר מִי"ח, אֲפִלּוּ הֵם אֶלֶף אוֹ יוֹתֵר – שִׁעוּרוֹ מְזוֹן ב' סְעֻדּוֹת, שֶׁהֵם י"ח גְּרוֹגָרוֹת,כו שֶׁהֵם כְּשִׁשָּׁה בֵּיצִיםכז בֵּינוֹנִיתכח, פַּת.כט וְיֵשׁ אוֹמְרִיםל שֶׁב' סְעֻדּוֹת הֵן כִּשְׁמוֹנֶה בֵּיצִים.

וְכָל זֶה בִּתְחִלַּת הָעֵרוּב.לא, אֲבָל שִׁיּוּרֵי עֵרוּב, דְּהַיְנוּ עֵרוּב שֶׁהָיָה בּוֹ כַּשִּׁעוּר וְנִתְמַעֵט אַחַר שֶׁנִּכְנַס שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה,לב וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא – כָּשֵׁר אַף לִשְׁאָר שַׁבָּתוֹת.

וַאֲפִלּוּ אִם הַמְּשֻׁיָּר אֵינוֹ כִּכָּר שָׁלֵם אֶלָּא פְּרוּסָה.לג וְלֹא אָמְרוּ שֶׁאֵין מְעָרְבִין בִּפְרוּסָה אֶלָּא בִּתְחִלַּת הָעֵרוּב. וַאֲפִלּוּ אִם נִפְרַס קֹדֶם כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת – כָּשֵׁר אִם שִׁעוּרוֹ קַיָּם עַד כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, שֶׁהֲרֵי לֹא הִצְרִיכוּ שָׁלֵם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי מַחֲלֹקֶת,לד, וְאִם כֵּן דַּיּוֹ כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם בִּשְׁעַת הַנָּחָתוֹ.לה אֲבָל אִם נִתְמַעֵט מִשִּׁעוּרוֹ קֹדֶם כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, אַף אִם הַמְּשֻׁיָּר הוּא כִּכָּר קָטָן שָׁלֵם – פָּסוּל, שֶׁתְּחִלַּת הָעֵרוּב הוּא תְּחִלַּת כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת:לו,

ד אִם נִתְעַפֵּשׁ פַּת הָעֵרוּב וְנִפְסַל מִלֶּאֱכוֹל – הֲרֵי הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּלָה לְגַמְרֵי, וְצָרִיךְ לְעָרֵב מֵחָדָשׁ.לז וְלָכֵן נָהֲגוּ בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לַעֲשׂוֹת הָעֵרוּב בְּעֶרֶב פֶּסַח מֵחַלַּת מַצָּה, שֶׁאֵינָהּ מְמַהֶרֶת לְהִתְעַפֵּשׁ,לח, וְעוֹד שֶׁיְּכוֹלִין לְשָׁמְרָהּ בִּימֵי הַפֶּסַח וִיכוֹלִין לִשְׁמוֹר הָעֵרוּב כָּל הַשָּׁנָה.לט וְזֶה טוֹב יוֹתֵר מִלְּעָרֵב כָּל עֶרֶב שַׁבָּת, כִּי שֶׁמָּא יִשְׁכְּחוּ מִלְּעָרֵב פַּעַם אַחַת. זֶהוּ טַעַם הַמִּנְהָג. אֲבָל בֶּאֱמֶת יוֹתֵר טוֹב לְעָרֵב כָּל עֶרֶב שַׁבָּת, כִּי רֹב פְּעָמִים מַצָּה שֶׁל עֵרוּב מִתְקַלְקֶלֶת וּמִתְעַפֶּשֶׁת מֵאֹרֶךְ הַזְּמַן וְאֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה, וַהֲרֵי הִיא כְּמוֹ שֶׁכָּלְתָה לְגַמְרֵי. וְכָל הַמְעָרֵב בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת, יֵשׁ לוֹ לֶאֱכוֹל הָעֵרוּב לְמָחָר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שצ"ד,מ,

וְהָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב – יְעָרֵב מִשֶּׁלּוֹ בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת, וִיזַכֵּהוּ לְכָל הַקָּהָל עַל יְדֵי אַחֵר, וּבְזֶה אֵין חֲשָׁשׁ אִם יִתְקַלְקֵל הָעֵרוּב שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת.מא, וְלֹא יְבָרֵךְ עַל שֶׁלּוֹ, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ עֵרוּב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְשֶׁמָּא הוּא כָּשֵׁר, וְהַבְּרָכוֹת אֵינָן מְעַכְּבוֹת:מב,