בהתכתבויותיו ובפירושיו הרבים של הרבי לכתבים החסידיים לדורותיהם, מובא מפעם לפעם אזכור של 'רשימות' - הלוא הם יומניו של הרבי.

חודש לאחר הסתלקותו של הרבי, נמצאו במגירה בשולחן העבודה של הרבי, שלושה אוגדנים מלאים באותן 'רשימות'.

חוברות ה'רשימות' שנמצאו באוגדנים, כוללות רישומי דברים שהרבי כתב בין השנים תרפ"ט (1928) - שנת נישואיו של הרבי, ותש"י (1950), שנת פטירתו של חותנו, ששנה אחריה, הרבי קיבל על עצמו את מנהיגותה של חסידות חב"ד.

מיומניו של הרבי הסתבר, כי נטל עמו את יומניו באירועים המרכזיים בכל השנים האלה - במעבר מברלין לפריס בשנת תרצ"ג (1933), במנוסה מפריס הכבושה בשנת תש"א (1941), במהלך ההימלטות מהעיר וישי בצרפת ובמעבר לספרד הפאשיסטית שהרבי וזוגתו הפליגו ממנה לארצות-הברית. אחת הרשימות אף מתוארכת בלילה שלפני עלייתו עם זוגתו לאוניה שהבריחה אותו מאירופה הנאצית בחודש סיוון תש"א (יוני 1941). בכל האירועים האלה ואף בקשים ביותר מכל בחינה גופנית ורוחנית, הרבי הוסיף לכתוב ביומניו בלא לאות את הגיגיו וחידושי תורתו - אוצר בלום של דברי חכמה.

במהלך חמש השנים הבאות, קבוצת של תלמידי חכמים הקדישה את כל זמנה לפענוחם והכנתם לדפוס של חלקים ניכרים מתוך המחברות האלה, שהעניקו לאחר הדפסתם 'זריקת חיים' של תורה 'חדשה' מהרבי לרבבות חסידים צמאים ולעוד רבבות יהודים שדבקו לאהבה במשנתו של הרבי.

מלבד הערך ההיסטורי, הלימודי והתלמודי של ה'רשימות' האלה, הן מעניקות גם מבט כולל ומעמיק על כל משנתו של הרבי. ב'רשימות' אלה ניתן למצוא זרעים של רעיונות רבים שהרבי פיתח בשנים שלאחר ניסוחם הראשוני; רעיונות שהרבי פירט במהלך השנים ב-300 אלף עמודים של שיחות, מאמרים ומכתבים מפרי-עטו מאז שנת תש"י (1950) עד שנת תשנ"ד (1994).