במהלך מלחמת-העולם הראשונה, השתלטה המפלגה הקומוניסטית במהפיכה עקובה מדם על האימפריה הרוסית בת מאות השנים. דור אחד בלבד לאחר-מכן, מחצית אירופה היתה נתונה לשלטון הקומניסטי וכלואה מאחורי מסך של ברזל.

בשנים שלאחר-מכן, תושבי העולם כולו היו בני-ערובה במאבקי-הכוח שבין שתי המעצמות - המזרחית והמערבית. רק בשל העובדה ששתי המעצמות פיתחו טילים בעלי ראשי-נפץ גרעיניים שכל אחת מהן כיוונה אל עריה הראשיות של יריבתה, נמנעה מלחמת-עולם שלישית.

כאשר מיכאיל גורבצ'וב התמנה בשנת תשמ"ה (1985) למזכ"ל המפלגה הקומוניסטית בברית-המועצות והיה לנשיא המעצמה, אחזו רוב הפרשנים הפוליטיים בדעה, ש'המלחמה הקרה' בין מזרח ומערב - כינויו של מצב אי-הלוחמה שהושג באמצעות האיום וההפחדה ההדדיים - תימשך בתקופה הנראית לעין. המזכ"ל החדש גורבצ'וב היה חבר מפלגה מפורסם בנוקשותו ותקיפותו. רק נביא היה יכול לחזות את השינויים הקיצוניים שיתחוללו תחת שלונו בברית-המועצות ובעולם כולו.

בנובמבר תשמ"ז (1987) הכריז הנשיא גורבצ'וב כי "סטלין ופמלייתו היו אחראים לפעולות דיכוי ומעשים בלתי חוקיים", ורק אז החל העולם לקלוט שמדובר כאן בשינוי קיצוני של מדיניות פנים וחוץ בברית-המועצות.

השינוי המרכזי בגישתו של גורבצ'וב לחוקה הסובייטית ולאורח-החיים ברוסיה הסובייטית, התמצה בשתי רפורמות ליברליות שיזם - ה'גלסנוסט' וה'פרסטרויקה' - 'הפתיחות' ו'הבנייה מחדש'. בעקבות הרפורמות שהתחילו להתחולל בברית-המועצות, התחוללו בזו אחר זו רפורמות דומות בפולין, במזרח גרמניה, ברומניה, בצ'כוסלובסקיה, בבולגריה וברומניה.

לאירועים אלה היתה השפעה דרמטית על מהלך חייו של העם היהודי. יהודים שבמשך שבעים שנה לא יכלו אפילו להעיף מבט בספר-תורה, יכלו לחזור למורשתם מבלי לחשוש שמא יאבדו את מקום עבודתם, או גרוע מכן - שמא יילכדו בשעת לילה מאוחרת ע"י אנשי הק.ג.ב., ייעצרו, ייחקרו באכזריות, 'יועמדו לדין' ויוגלו לסיביר או יועמדו לפני כיתת יורים.

חסידי חב"ד התעוררו במהירות ועברו מחיי יהדות במחתרת, לחיי יהדות גלויים. במוסקווה, שברו החסידים שהתפללו בבית-הכנסת ב'מרינה רושצ'ה', את התריס שהסתיר את המקווה וה'חדר' הסודיים בירכתי בית-הכנסת, שהוקמו בימי הרדיפות הנוראות של סטלין וקלגסיו. עד מהרה, יצא מרוסיה הגל הראשון של ה'סירובניקים' שניסו במשך שנים לעלות ארצה וסורבו ע"י מחלקת ההגירה הסובייטית - ועתה יכלו לצאת בגלוי מעבר ל'מסך הברזל' המפורק, לעלות ארצה ולנשק את עפרה של ארץ-הקודש.

השלטון עמד עדיין על כנו ואזרחי מזרח-אירופה שחשו על בשרם את מוראן של 'התקופות החדשות' פעמים רבות בעבר והיו עדיין חשדניים במקצת - אולי גם הפעם מבטיחים על-מנת ללכוד את צמאי החופש כדי לחסלם או לאסרם - החלו להאמין בשינוי והחיים בכללם והחיים הדתיים בפרט, החלו אט-אט לפרוח בלא פחד.

בשלהי שנת תשמ"ט (ספטמבר 1989) הכריז הרבי על השנה המתקרבת כ'שנת ניסים' - על שום הניסים העומדים להתרחש בה. שבועות אחדים לאחר-מכן, השתנו פניה של אירופה באופן דרמטי וכמעט לא-ייאמן. המעצמה הקומוניסטית התפוררה וגרורותיה קרסו בזו אחר זו - אך לא נוכח איומים גרעיניים תוך מהומות ושפיכות-דמים - אלא בהפגנות שקטות בכיכרות הערים, בהן התכנסו מאות-אלפי אזרחים ותבעו את חירותם.

בכל אלה, היה רק אדם אחד שצפה את המהפכים האלה, שנים לפני שהתרחשו. בשנת תשמ"ה, שיגר הרבי מסר לחסידים שהפעילו את הרשת הדתית-מחתרתית המסועפת של פעילי ושליחי חב"ד בברית-המועצות: הגרוע מכל כבר עבר וכעת ניתן לצפות רק לטוב. איש מאלה שאינם קשורים לרבי, לא האמין. המצב בברית-המועצות באותה שנה היה קשה מנשוא. צ'רניינקו, קודמו של גורבצ'וב, נפטר לעולמו ואיש לא חזה כי יורשו מיכאיל גורבצ'וב ייזום רפורמות. ואז, בסביבות טבת-שבט תשמ"ז (בתחילת 1987) הרבי ציווה על חסידיו להכין בארץ-הקודש מקומות-דיור ואפשרויות תעסוקה לאלפי יהודי רוסיה שיעלו בקרוב ארצה!...

פרופסור ירמיהו ברנובר, חבר 'האקדמיה הרוסית למדעים' ומבכירי המומחים בעולם בתחום התרמו-דינמיקה, סיפר כי בשיחה עם הנשיא גורבצ'וב במהלך ביקורו בארץ-הקודש מספר שנים לאחר המהפיכה שחולל, סיפר לגורבצ'וב על הנחיותיו של הרבי לבנות שכונה למהגרים היהודיים שיגיעו מברית-המועצות. "הנשיא נראה מופתע", סיפר ברנובר. "'באותם ימים', אמר לי, 'עדיין לא החלטתי לבצע שינויים כלשהם בברית-המועצות. אפילו אני לא ידעתי על כך'..."

"הנס העיקרי שהתחולל בכל התקופה הזו", הדגיש הרבי שוב ושוב (תרגום חופשי) "הוא האופן השליו בו קרו כל השינויים הקיצוניים הללו. די להעיף מבט אחורנית ולזכור מה אירע בגרמניה במלחמת-העולם השניה, כדי לדעת ששינויים פוליטיים יכולים להביא לשפיכות דמים, להרס ולחורבן. השינויים שהתחוללו במהלך המהפיכה בברית-המועצות היו הרבה יותר קיצוניים - ובכל-זאת נעשו בשלווה, בדרכי שלום ובלא שפיכות דמים".

הרבי ראה באירועים אלה הכנה לימות המשיח שנאמר עליהם, "וכיתתו חרבותם לאתים"; "לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" - וכל העולם כולו יהיה עסוק רק ב"לדעת את ה'" בלבד.