תשל"ד
ד"ר...
קריית מוצקין
שלום וברכה:
לאחר שלא שמעתי אודותיך במשך זמן רב, קיבלתי את מכתבך, עם המצורף אליו.
גם במכתב זה, אתה מתחמק מהנושא שהעליתי כאשר נפגשנו לפני העזיבה שלך. אני מתייחס לדין בתורתנו, תורת חיים, ברוח זו ש"עניי עירך קודמין" (בבא מציעא עא, א), ולמצווה הברורה של "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח).
מובן מאליו שככל שהעניין חשוב יותר ביחס לסיוע לאחינו בני ישראל, כך דחוף יותר שהאדם יזכור את מחויבותו לדיני קדימה. צריך להיות ברור באותה מידה שקירוב יהודים לתורה ולמצוות בחיי היום יום הוא עניין של פיקוח-נפש אמיתי, וגם לזה יש עדיפות עליונה.
כפי שזכור לי, קיימנו דיון בבעיה של אלפי הסטודנטים היהודים אשר איבדו את דרכם בחיים ואינם יודעים כלל וכלל אודות יהדות או, גרוע עוד יותר, סילפו השקפה לגביה. בו-בזמן, אלה שהם מעורבים למעשה בניסיון להציע להם כיוון והדרכה הם מעטים מאוד במספר, במיוחד אלה שיכולים לעשות זאת בצורה הכי יעילה, כלומר, אלה שגם חיים בעולם האקדמי ומהווים חלק מאותה סביבה.
לאור כל האמור, אדם שנמצא בעמדה כל כך בת-מזל ומיוחסת בנוגע ליכולת לסייע לאותם סטודנטים, צריך לשאול את עצמו מה מעניק לו את הזכות לנטוש את שדה הקרב ולהימלט אל מעבר לים?
אני נזכר שבמהלך השיחה שלנו, העלית גם את נושא פצצת האטום, ואני הגבתי מיד ששום מחשבה כזאת אינה יכולה בשום אופן להצדיק את הנטישה של ששת מיליון היהודים באמריקה. ועכשיו, לאחר שחלפו כמה שנים, אני רואה שאין-ספור סטודנטים יהודים אבדו לנו כאן בארה"ב – בגלל ניכור מוחלט לתורה וההתבוללות שבאה בעקבותיו באופן בלתי נמנע – למרות שלרבים מהם היו הסיכויים הטובים ביותר להינצל, אם רק היה נעשה המאמץ להציב אותם במסלול הנכון. בוודאי גם אתה חייב להיות מודע לזה. מצד שני, אני חייב להדגיש בצער שאינני מכיר דוגמה אחת ויחידה שבה, הודות להתערבות שלך, אדם בארץ ישראל כוון לתורה ולמצוות.
אין צורך לומר שכל האמור למעלה לא נכתב על מנת לגרום לך להרגיש לא טוב, אלא למען כדאיותו לעתיד. שכן, אני מאמין שעל מנת לתקן את העבר, במידה מסוימת לפחות, אתה חייב לנצל במידה המלאה ביותר את השפעתך על אלה מעמיתיך בארה"ב, או, לצורך העניין הזה, כל אחד שנמצא במצב דומה במדינות אחרות, כדי להשפיע עליהם שבשום אופן אסור להם לנטוש את שדה הקרב של הצלת יהודים מהתבוללות, ובמיוחד הדור הצעיר. לאמתו של דבר, אתה חייב לצעוק את זה מעל הגגות, על מנת למנוע ממי שמתיימרים להיות עריקים לנטוש את עמדותיהם.
ייתן השם יתברך שתכיר באמיתותם של הדברים שנאמרו למעלה, משום שזה עניין של פיקוח-נפש של הדור הצעיר בתפוצות. בו בזמן, הוכח גם – ושוב ממש לאחרונה – שהסיוע שיהודים יכולים להגיש לאחיהם בארץ ישראל, לא יבוא מנטישת עמדותיהם בתפוצות. הסיוע בפועל שהוגש, ושעדיין מוגש, לאחינו בארץ ישראל יהיה דבר שלא ניתן להעלותו על הדעת אם לא יהיו לנו קהילות יהודיות וחיים יהודיים בריאים וחזקים מחוץ לארץ ישראל. גם דבר זה מובן מכדי שיצטרכו להרחיב בו.
בברכה,
הוסיפו תגובה