מי ידאג לקהילה היהודית ברודזיה?

תש"מ

מר...

יוהנסבורג, דרום אפריקה

שלום וברכה:

מכתבך הגיע אלי באיחור מסוים.

אין צורך לומר שנגעת בנושא כאוב, שהוא רלוונטי לקהילה היהודית ביוהנסבורג במיוחד, ובדרום אפריקה בכלל, אשר איבדה מספר מנהיגים יהודיים, כולל רבים שהיו פעילים בחיים הציבוריים, על ידי עלייה לארץ ישראל. כפי שהיה ניתן לצפות אז, וכפי שאנחנו רואים זאת בבירור עתה, אין שום ספק שאם הם היו נשארים ביוהנסבורג ובדרום אפריקה, הם היו תורמים הרבה הרבה יותר לביטחון ארץ ישראל במובן הרגיל, וכן לביטחון של ארץ הקודש במובן הרוחני, בעוד שכאשר הם חיים בארץ ישראל, ההשפעה וההישגים שלהם בשני התחומים הם הרבה פחות משמעותיים, באופן בלתי ניתן להשוואה, מכפי שהיו אילו לא היו עוברים מהמקום הראשון.

אינני רוצה להרחיב בנושא כה כאוב, וזה גם לא נחוץ, מכיוון שהעובדות מדברות בעד עצמן. לאמתו של דבר, לא הייתי מזכיר את זה בכלל אם לא למען העובדה שיש לי מידע שעוד הרבה יהודים בולטים בדרום אפריקה שוקלים לעשות בדיוק את אותו דבר, ואין כל ספק שההשלכות תהיינה לא פחות חמורות, הן בגשמיות והן ברוחניות, שלא לדבר על ההשפעה של הדבר על הקהילות היהודיות עצמן. למרבה הצער, המגמה של המצב הבינלאומי בכל הקשור לארץ ישראל היא כזאת שאם הדבר יימשך בכיוון זה, הצורך בתמיכה ובהשפעה יהודית מבחוץ יהיה גדול הרבה יותר ממה שאפשר לספק כאשר עובדים מבפנים. ובאשר להתקדמות אישית, אינני יודע מה השיגו היהודים החשובים הנ"ל, אבל אינני סבור שמנהיג אמיתי של קהילה יעזוב את משרתו בגלל שיקולים של הישגים אישיים.

אין צורך לומר שהאמור למעלה אינו עוסק בשאלת העלייה כשלעצמה, אלא עוסק במיוחד במנהיגי ציבור ואישים חשובים אשר נוטשים את הקהילות שלהם מסיבה של תפיסה מוטעית שתיארתי.

לפני שאני מסיים מכתב זה, הרשה לי להפנות את תשומת הלב שלי, ושלך, להיבט אחר של בעיית יהדות דרום אפריקה, והיא, המעמד שלה כ"קהילה מידלדלת". אף על פי שהיבט זה אינו תלוי בנושא הנידון במכתבך, יש לו השלכות רציניות שמגיעות הרחק מעבר למעמדה של הקהילה עצמה, ויהיה זה רשלני מצידי אם לא אנצל הזדמנות זאת כדי להביא זאת לתשומת ליבך.

כפי שאתה יודע, ה-RSA הוא אחד מהארגונים המעטים מאוד שנשארו ידידים של ארץ ישראל בזירה הגיאו-פוליטית הנוכחית. בעוד שאינטרסים משותפים הם, כמובן, גורמים חשובים ביחסים בינלאומיים, לא יכול להיות שום ספק בכך שהקהילה היהודית בדרום אפריקה ומנהיגיה שיחקו תפקיד חשוב בפיתוח וטיפוח יחסים טובים אלה.

אין צורך לומר שרק קהילה יהודית בריאה, חזקה ופורחת היא במצב שיכול להפעיל מקסימום השפעה על הממשלה; וברור שהשפעה כזאת לבטח תסבול אם מרשים לקהילה להידלדל, אם בגשמיות או ברוחניות, או בשניהם. לפיכך, אם עדיין קיימת מגמה של ירידה, חייבים לעצור אותה, ולמעשה, להפסיק אותה. לכן, אני מקווה ובטוח שאם מנהיג ציבורי כלשהו, או חבר בעל השפעה בקהילה, או כל יהודי בעל שורשים בקהילת דרום-אפריקה שוקל לעזוב אותה, הם ישקלו זאת מחדש ברצינות, תוך שהם זוכרים את הרושם שתעשה ההחלטה שלהם לא רק בקהילה עצמה, אלא גם בהשפעה שסביר להיות שתהיה על אחיהם בני ישראל בכל מקום, ובארץ ישראל במיוחד.

וקרוב יותר הביתה, הקהילה היהודית בדרום אפריקה חייבת כמובן להיות מודעת להשפעה שיש לענייניה על קהילות יהודיות קטנות יותר שהן שכנותיה, ובמיוחד ברודזיה, שם, למרות הסחף לאחרונה, ישנה החלטה נחושה ואיתנה לבסס קיום והתפתחות יהודיים ברי-קיימא ונורמאליים. מובן מאליו שלהתפתחויות בקהילה היהודית בדרום אפריקה בעתיד, תהיה השפעה גדולה עליהם, וכן על קהילות יהודיות רחוקות יותר הניצבות בפני בעיות דומות.

ייתכן שהאמור למעלה עשוי להיחשב בוטה, אבל לדעתי, כל מי שמודע למצב בצורה מלאה, יסכים שהעובדות מדברות בעד עצמן.

בברכה,