תשל"ו

מר...

קליוולנד, אוהיו

שלום וברכה:

זה עתה קיבלתי את מכתבך עם המצורף אליו. היה משמח לקרוא את הבשורות הטובות שהצלחת להשפיע על הפדרציה לתת מענק ראשוני לבית חב"ד בעירך, ובכך לשבור את הקרח, כפי שזה היה, ולגרום לתזוזה לכיוון תמיכה בחינוך תורני אמיתי...

וכאן מחשבותיי פונות להצלה הניסית האחרונה של בני-הערובה מאוגנדה. אדם אינו יכול שלא להבחין בהיבטים המוזרים מאוד של שני הקצוות של החטיפה. מצד אחד, הקלות שבה ארבעה טרוריסטים חטפו את מטוס הנוסעים הגדול באתונה, ומצד שני, ההצלחה היוצאת מן הכלל של מבצע ההצלה. במילים אחרות, הן המשבר הראשוני והן השחרור הסופי מפנים בבירור אל יד השם. ובה-בשעה שכל יהודי הוא אסיר תודה למצילים האמיצים ומעריץ את מסירות נפשם, אסור לנו להפסיק לזכור אפילו לרגע את האזהרה ואת ההוראה שבסיכומו של העניין, לא רק בדבר הסכנה של חטיפה במובן הרגיל, אלא, חשוב עוד יותר, באשר ל"חטיפה רוחנית" של כה רבים מהדור הצעיר שלנו בידי תרבות זרה ומשונה אשר, למרבה הצער, שבתה כה רבים מהילדים והילדות התמימים בארץ ישראל וגם בתפוצות. עם כל החרדה והאהבה אשר פרצו בכל לב יהודי כלפי אותם בני-ערובה אומללים בנמל התעופה של אנטבה – בוודאי צריכים לגלות התעניינות לא פחותה בבני-הערובה הרוחניים אשר נחטפים מדי יום ביומו, ונדרשת לא פחות מסירות-נפש על מנת להציל אותם. זה גם מצער במיוחד להתבונן בחינוך החילוני של פלחים ניכרים בנוער היהודי בארץ שאפילו אומות העולם מכירים בה "ארץ הקודש", מקום שבו יש לאדם סיבה לצפות שכל הילדים היהודים יתחנכו באווירה של קדושה שמתאימה ל"ארץ הקודש" הזאת. מסיבה זאת, אנשי חב"ד בארץ ישראל ובכל מקום אחר קיבלו עליהם מבצעי הצלה מיוחדים בתחום של חינוך יהודי.

זכות ההשתתפות שלך בעבודה זאת תעמוד לך באופן מתמשך בכל ענייניך, ובמיוחד שתהיה לך נחת אמיתית ונצחית מכל האנשים הקרובים אליך והיקרים לך.

אחרון אחרון חביב, שמחתי לגלות כי ציינת את פטירתה של אשתך המנוחה, זיכרונה לברכה, בהדפסת אחד מכתבי הקודש, ספר רות, עם פירוש, ועם מדרשים נבחרים מרבותינו, חכמינו מכל הדורות, באופן שעושה זאת נגיש לזקוקים לחינוך ולהשראה.

בברכה,