ב"ה

לימוד וערכים ספרים שולחן ערוך הרב הלכות שבת

שולחן ערוך: סימן שכו

מהוצאת

סימן שכו דִּינֵי רְחִיצָה בְּשַׁבָּת וּבוֹ י"ג סְעִיפִים:

א אָסְרוּ חֲכָמִים לִרְחוֹץ כָּל גּוּפוֹ א אוֹ רֻבּוֹב בְּחַמִּין,1 בֵּין אִם הֵם בִּכְלִי בֵּין אִם הֵם בַּקַּרְקַע,ג^,2 אֲפִלּוּ הוּחַמּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת,ד^,3 מִפְּנֵי הַבַּלָּנִים שֶׁהָיוּ מְחִמִּין בְּשַׁבָּת וְאָמְרוּ "מֵעֶרֶב שַׁבָּת הֵחַמְנוּ".ה^,4 וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַשַּׁבָּתוֹת לְחַלֵּל בְּזָדוֹן,ו^,5 מִכָּל מָקוֹם הָיוּ נוֹתְנִים עֵצִים תַּחַת הַמַּיִם צוֹנְנִים מִבְּעוֹד יוֹם סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, וְהֵם מִתְבַּעֲרִים וְהוֹלְכִים כָּל הַשַּׁבָּתז וּמְחַמְּמִים אֶת הַמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶם, וְדָבָר זֶה אָסוּר מִשּׁוּם גְּזֵרָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיַחְתֶּה בַּגֶּחָלִים מִשֶּׁחָשֵׁכָה.ח^,6

לְפִיכָךְ, אָסְרוּ לְכָל אָדָם לִרְחוֹץ בְּחַמִּין, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּמֶרְחָץ שֶׁל הַבַּלָּנִים.ט וַאֲפִלּוּ לִשְׁפּוֹךְ הַמַּיִם עַל גּוּפוֹ לְהִשְׁתַּטֵּף,י^,1 שֶׁאֵין זוֹ דֶּרֶךְ רְחִיצָהיא שֶׁבַּמֶּרְחָץ, שֶׁשָּׁם מַכְנִיס גּוּפוֹ וְאֵבָרָיו בְּתוֹךְ הַמַּיִם.יב וַאֲפִלּוּ רוֹחֵץ כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר לְבַדּוֹ,יג^,4 וְלֹא רֹב גּוּפוֹ בְּבַת אַחַת, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא חָלְקוּ חֲכָמִים בִּגְזֵרָתָם, כֵּיוָן שֶׁעַל כָּל פָּנִים דּוֹמֶה קְצָת לִרְחִיצָה שֶׁבַּמֶּרְחָץ שֶׁרוֹחֵץ כָּל גּוּפוֹ אוֹ רֻבּוֹ.

אֲבָל מֻתָּר לִרְחוֹץ בְּחַמִּין4 פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיויד אוֹ שְׁאָר אֵבָרִים,טו^,7 כָּל שֶׁאֵינוֹ רוֹחֵץ רֹב גּוּפוֹ.טז^,8 וְלָכֵן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם מִנְהָגיז – מֻתָּר לְאִשָּׁה לִלְבּוֹשׁ לְבָנִים9 בְּשַׁבָּת, כִּי אֵינָהּ צְרִיכָה לִרְחוֹץ אֶלָּא פָּנֶיהָ שֶׁל מַטָּה וּבֵין יַרְכוֹתֶיהָ,יח רַק שֶׁתִּזָּהֵר שֶׁלֹּא תִרְחַץ בַּבֶּגֶד, שֶׁלֹּא תָבֹא לִידֵי סְחִיטָה.יט^,10

וְכָל זֶה בְּחַמֵּי הָאוּר,11 אֲבָל בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא מֻתָּר לִרְחוֹץ,כ^,12 אֲפִלּוּ לְהַכְנִיס כָּל גּוּפוֹ יַחַד בְּתוֹךְ הַמַּיִם,כא וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּצוֹנְנִים.כב^,13 וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא הִתִּירוּ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא אֶלָּא כְּשֶׁהֵם בַּקַּרְקַע, אֲבָל כְּשֶׁהֵם בִּכְלִי – דִּינָם כְּחַמֵּי הָאוּר,כג מִפְּנֵי שֶׁכָּל שֶׁהוּא בִּכְלִי – אֵינוֹ נִכָּר בֵּין חַמֵּי הָאוּר לְחַמֵּי טְבֶרְיָא,כד וְיֵשׁ לִגְזוֹר עַל אֵלּוּ מִפְּנֵי אֵלּוּ:כה

ב יֵשׁ אוֹמְרִיםכו שֶׁלֹּא הִתִּירוּ חַמֵּי טְבֶרְיָא אֶלָּא כְּשֶׁאֵין הַמָּקוֹם מְקֹרֶה, אֲבָל אִם הַמָּקוֹם מְקֹרֶה – אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁבָּא לִידֵי זֵעָה, וְאָסוּר לְהַזִּיעַ בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.כז^,14 וְיֵשׁ אוֹמְרִיםכח שֶׁמֻּתָּר לְהַזִּיעַ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא, שֶׁהֲרֵי לֹא אָסְרוּ אֶת הַזֵּעָה אֶלָּא מִשּׁוּם גְּזֵרַת רְחִיצָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר,כט^,14 וְכֵיוָן שֶׁמֻּתָּר לִרְחוֹץ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא – כָּל שֶׁכֵּן שֶׁמֻּתָּר לְהַזִּיעַ בָּהֶם.ל וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל:לא

ג אַמַּת הַמַּיִם15 שֶׁל חַמֵּי טְבֶרְיָא – אָסוּר לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּלב אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹםלג סִילוֹן שֶׁל צוֹנֵן16 וּפִי הַסִּילוֹן יוֹצֵא חוּץ לָאַמָּה וּמֵימָיו נִשְׁפָּכִים לְעוּקָא שֶׁבַּקַּרְקַע,לד וְעוֹשִׂין כֵּן כְּדֵי שֶׁיִּתְחַמְּמוּ מַיִם הַלָּלוּ שֶׁבַּסִּילוֹן בְּעָבְרָם דֶּרֶךְ הָאַמָּה שֶׁל חַמִּין, וַהֲרֵי זוֹ כְּעֵין הַטְמָנָה בְּדָבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל,לה^,17 שֶׁמַּיִם הַלָּלוּ נִטְמְנוּ בְּתוֹךְ הָאַמָּה שֶׁל חַמֵּי טְבֶרְיָא שֶׁהֵן נִקְרָאִים דָּבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל,לו וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ"זלז שֶׁאָסוּר לְהַטְמִין בְּדָבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וְאִם עָבַר וְהִטְמִין – אָסוּר.לח

וְלָכֵן אִם עָבַר וְהִמְשִׁיךְ הַסִּילוֹן שֶׁל צוֹנֵן לְתוֹךְ הָאַמָּה – אֲסוּרִים הַמַּיִם הַנִּשְׁפָּכִים מִמֶּנּוּ לָעוּקָא, בֵּין בִּרְחִיצָה בֵּין בִּשְׁתִיָּה, כְּאִלּוּ הוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת,לט^,16 שֶׁאָסוּר אֲפִלּוּ לִרְחוֹץ בָּהֶם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, וַאֲפִלּוּ אֵבֶר אֶחָד בִּלְבַד.מ

וְאִם הִמְשִׁיךְ סִילוֹן זֶה בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב – דִּינָם כְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּיוֹם טוֹב, שֶׁאָסוּר לִרְחוֹץ בָּהֶם כָּל גּוּפוֹ אוֹ רֻבּוֹ,17 אֲבָל מֻתָּרִים בִּשְׁתִיָּהמא אוֹ לִרְחוֹץ בָּהֶם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו,מב כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקי"א.מג^,18

וְכָל זֶה כְּשֶׁגּוּף הַסִּילוֹן מֻקָּף מִכָּל צַד וּפִיו יוֹצֵא חוּץ לָאַמָּה, אֲבָל אִם הוּא שׁוֹפֵךְ הַצּוֹנֵן לְתוֹךְ הָאַמָּה – אֵין זֶה נִקְרָא הַטְמָנָה כְּלָל, שֶׁהַצּוֹנֵן מִתְעָרֵב הוּא בְּחַמִּין וְלֹא נִטְמָן בּוֹ.מד^,19 לְפִיכָךְ, מֻתָּר לְהַמְשִׁיךְ הַצּוֹנֵן מִבְּעוֹד יוֹם לְשָׁם וְהוּא נִמְשָׁךְ לְשָׁם וְהוֹלֵךְ כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ.

וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל, כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל מִבְּעוֹד יוֹם וְהוּא נִגְמָר מֵאֵלָיו בְּשַׁבָּת,מה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ"ב.מו

וּמֻתָּר גַּם כֵּן לִרְחוֹץ אֲפִלּוּ כָּל גּוּפוֹ בְּיַחַד בְּאַמָּה זוֹ, כְּמוֹ בִּשְׁאָר חַמֵּי טְבֶרְיָא:מז

ד לֹא יִשְׁתַּטֵּף אָדָם בְּצוֹנֵןמח כָּל גּוּפוֹמט וְיִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְשִׁיר מַיִם שֶׁעָלָיו, וְנִמְצָא כְּרוֹחֵץ בְּחַמִּיןנ כָּל גּוּפוֹ.נא^,20 אֲבָל מֻתָּר לְהִשְׁתַּטֵּף בְּצוֹנֵן אַחַר שֶׁנִּתְחַמֵּם אֵצֶל הָאֵשׁ,נב מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַמַּיִם שֶׁעָלָיו מִתְחַמְּמִים כָּל כָּךְ.נג^,20

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםנד שֶׁאֲפִלּוּ הָרוֹחֵץ יָדָיו צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְחַמְּמָם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ,נה אִם לֹא יְנַגְּבֵם תְּחִלָּה יָפֶה,נו מִפְּנֵי שֶׁמַּפְשִׁיר הַמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶן,נז^,21 וְנִמְצָא כְּרוֹחֵץ בְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת.נח וְחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ בְּהֶתֵּר – אָסוּר לִרְחוֹץ בָּהֶם אֲפִלּוּ אֵבֶר אֶחָד, וַאֲפִלּוּ לֹא הוּחַמּוּ אֶלָּא מְעַט שֶׁאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ.נט^,22 וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵיהֶם:

ה מִי שֶׁחָשׁ בְּמֵעָיו – אָסוּר לִתֵּן עַל גַּבֵּי בִטְנוֹ כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם חַמִּין,ס^,23 שֶׁמָּא יִשָּׁפְכוּסא עַל רֹב גּוּפוֹסב^,20 וְנִמְצָא כְּרוֹחֵץ רֹב גּוּפוֹ בְּחַמִּין.

וַאֲפִלּוּ אִם הֵם מַיִם מֻעָטִים שֶׁאֵין בָּהֶם כְּדֵי רְחִיצַת רֹב גּוּפוֹ, מִכָּל מָקוֹם אִם הוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ מְעַט שֶׁאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ – אָסוּר,סג כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.סד^,24

וַאֲפִלּוּ בְּחֹל אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה,סה שֶׁפְּעָמִים שֶׁהַמַּיִם רוֹתְחִים.סו

אֲבָל מֻתָּר לְהָחֵם בֶּגֶד וְלִתְּנוֹ עַל גַּבֵּי בִטְנוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת:סז^,25

ו הָרוֹחֵץ בַּנָּהָר26 – צָרִיךְ שֶׁיְּנַגֵּב גּוּפוֹ יָפֶה כְּשֶׁעוֹלֶה מֵהַנָּהָר, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ הַמַּיִם עָלָיו וִיטַלְטְלֵם אַרְבַּע אַמּוֹת בְּכַרְמְלִית,סח^,27 כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"א.סט^,28

וְעוֹד צָרִיךְ [לִזָּהֵר] שֶׁלֹּא לָשׁוּט גּוּפוֹ בַּנָּהָר,ע וְגַם שֶׁלֹּא לְהָשִׁיט שׁוּם דָּבָר, כְּגוֹן הַקִּסְּמִין שֶׁעַל פְּנֵי הַמַּיִם אָסוּר לְהַפְצִילָן לְכָאן וּלְכָאן לְנַקּוֹת הַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן של"ט.עא^,29

וְעוֹד צָרִיךְ לִזָּהֵר כָּל רוֹחֵץ שֶׁלֹּא לִסְחוֹט שְׂעָרוֹ. וְאַף שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ סְחִיטָה בְּשֵׂעָר,עב^,30 שֶׁהַשֵּׂעָר קָשֶׁה וְאֵינוֹ בּוֹלֵעַעג הַמַּיִם בְּתוֹכוֹ מַמָּשׁ, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.עד

וּמִפְּנֵי שֶׁאֵין הַכֹּל יוֹדְעִים לִזָּהֵר בְּכָל זֶה, לָכֵן נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁלֹּא לִרְחוֹץ כְּלָל בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ בְּצוֹנֵן,עה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִסּוּר בְּדָבָר מִן הַדִּין:עו

ז אָדָם מֻתָּר לִטְבּוֹל מִטֻּמְאָתוֹ בְּשַׁבָּת,עז^,31 אֲפִלּוּ הַצָּרִיךְ טְבִילָה מִן הַתּוֹרָה,עח כְּגוֹן נִדָּהעט וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה כִּמְתַקֵּן אֶלָּא כְּיוֹרֵד לְהָקֵר.פ וַאֲפִלּוּ טוֹבֵל בְּמַיִם סְרוּחִים32 שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהָקֵר בָּהֶם, וַאֲפִלּוּ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהָקֵר כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם פְּעָמִים שֶׁאָדָם מְלֻכְלָךְ בְּטִיט וְצוֹאָה, וְרוֹחֵץ אֲפִלּוּ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וַאֲפִלּוּ בְּמַיִם סְרוּחִים כְּדֵי לְהַעֲבִיר הַטִּיט וְהַצּוֹאָה מֵעָלָיו.פא^,33

וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ נָהֲגוּ לֶאֱסוֹר טְבִילַת אִשָּׁה בְּשַׁבָּת, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בַּעְלָהּ בָּעִירפב וְגַם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהּ לִטְבּוֹל קֹדֶם הַשַּׁבָּת,פג^,34 אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה בַּעְלָהּ בָּעִיר וּבָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת,פד שֶׁלֹּא פָשְׁעָה בְּמַה שֶּׁלֹּא טָבְלָה קֹדֶם לָכֵן.פה^,35 אֲבָל כָּל שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ בָּעִיר וְהָיָה אֶפְשָׁר לָהּ לִטְבּוֹל וְלֹא טָבְלָה – אֵינָהּ טוֹבֶלֶת בְּשַׁבָּת.פו

וְיֵשׁ שֶׁנָּתְנוּ טַעַם לַמִּנְהָג,פז שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג שֶׁלֹּא לִרְחוֹץ בְּשַׁבָּת, אִם כֵּן כְּשֶׁטָּמֵא טוֹבֵל מִטֻּמְאָתוֹ – הֲרֵי זֶה נִרְאֶה כִּמְתַקֵּן וְלֹא כְּיוֹרֵד לְהָקֵר, כֵּיוָן שֶׁאֵין דֶּרֶךְ כְּלָל לִרְחוֹץ לְהָקֵר מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר,פח^,36 אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִסּוּר בְּדָבָר.

וּמִכָּל מָקוֹם, מֻתָּר לִטְבּוֹל לְקֶרִי,פט שֶׁכֵּיוָן שֶׁטְּבִילָה זוֹ אֵינָהּ מִן הַתּוֹרָהצ^,37 (וְאַף לֹא חִיּוּב גָּמוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִיםצא^,38 – אֵינוֹ נִרְאֶה כִּמְתַקֵּן.צב וְכֵן הַמּוּמָר שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה מֻתָּר לִטְבּוֹל בְּשַׁבָּת,צג שֶׁאֵין טְבִילָתוֹ מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹ טְבִילַת הַגֵּרצד^,39 (וְאַף אֵין חִיּוּב גָּמוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִיםצה).40

וְכֵן כָּל אִשָּׁה שֶׁצְּרִיכָה לַחֲזוֹר וְלִטְבּוֹל לְחֻמְרָא בְּעָלְמָא41 – מֻתֶּרֶת לִטְבּוֹל בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן קצ"[ז]צו):42

ח מֻתָּר לִרְחוֹץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם מַשִּׁירִים שֵׂעָר מְעֹרָבִים עִם דְּבָרִים הַמַּשִּׁירִים,צז^,43 וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא הָרֹב מִדָּבָר שֶׁמַּשִּׁירצח בְּוַדַּאיצט^,44 בְּעִנְיָן שֶׁהוּא "פְּסִיק רֵישֵׁהּ וְלֹא יָמוּת":ק^,45

ט מֻתָּר לִרְחוֹץ יָדָיו בְּמֻרְסָן,קא^,46 מִפְּנֵי שֶׁהוּא גִּבּוּל כִּלְאַחַר יָד.קב^,47 וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְהַחֲמִיר שֶׁלֹּא לְגַבֵּל עַל יְדֵי שִׁנּוּי בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן הַמַּיִם מֵעֶרֶב שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שכ"ד,קג מִכָּל מָקוֹם כָּאן שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן מַיִם מַמָּשׁ עַל הַמֻּרְסָן אֶלָּא שֶׁלּוֹקְחוֹ בְּיָדַיִם רְטֻבּוֹת – מֻתָּר לְדִבְרֵי הַכֹּל:קד^,48

י אָסוּר לִרְחוֹץ יָדָיו בְּמֶלַח,קה^,49 וְכָל שֶׁכֵּן בְּבוֹרִיתקו אוֹ שְׁאָר חֵלֶב,קז מִפְּנֵי שֶׁנִּמּוֹחַ עַל יָדוֹ,קח וַהֲרֵי זֶה כְּמוֹלִיד50 בְּשַׁבָּת,קט וְדוֹמֶה לִמְלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"כ,קי שֶׁאָסוּר לְרַסֵּק שֶׁלֶג אוֹ בָּרָד מִטַּעַם זֶה.

וּלְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים שֶׁטַּעַם אִסּוּר לְרַסֵּק שֶׁלֶג וּבָרָד הוּא מִשּׁוּם גְּזֵרַת סְחִיטַת פֵּרוֹת הָעוֹמְדִים לְמַשְׁקִין, שֶׁאַף הַשֶּׁלֶג וְהַבָּרָד לְמֵימֵיהֶם הֵם עוֹמְדִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם,קיא אִם כֵּן בּוֹרִית וּשְׁאָר חֵלֶב שֶׁאֵינָן עוֹמְדִים לְמַשְׁקִין – מֻתָּר לְרַסֵּק לְכַתְּחִלָּה.קיב

אֲבָל יֵשׁ לְהַחֲמִיר כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:קיג^,51

יא מֶרְחָץקיד שֶׁהָאוּר נִסֹּקֶת מִבַּחוּץ מִתַּחְתָּיו,52 אִם סָתְמוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אוֹתָן הַנְּקָבִים שֶׁהַמֶּרְחָץ מִתְחַמֵּם עַל יָדוֹקטו – מֻתָּר לִרְחוֹץ בּוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד,קטז שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְחַמֵּם כְּלָל בְּשַׁבָּת.קיז אֲבָל אִם לֹא סָתְמוּ נְקָבָיו מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּאֵלָיו הוּחַם בְּשַׁבָּת53 – צָרִיךְ לְהַמְתִּין לָעֶרֶב בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, לְפִי שֶׁהוּחַם בְּאִסּוּר, שֶׁאָסוּר לִהְיוֹת נְקָבָיו פְּתוּחִים בְּשַׁבָּת כְּשֶׁיֵּשׁ אֵשׁ תַּחְתָּיו, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַחְתֶּה בַּגֶּחָלִים:קיח^,54

יב אָסְרוּ חֲכָמִים לִכָּנֵס לַמֶּרְחָץקיט אֲפִלּוּ לְהַזִּיעַ בִּלְבַד,קכ^,55 מִפְּנֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה שֶׁהָיוּ רוֹחֲצִין בְּחַמִּין וְאָמְרוּ "מַזִּיעִין אֲנַחְנוּ".קכא

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםקכב שֶׁאֲפִלּוּ לַעֲבוֹר בַּמֶּרְחָץ בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהַזִּיעַ אָסוּר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכָךְ:קכג

יג עִיר שׁיִשְׂרָאֵל וְנָכְרִים דָּרִים בָּהּ וְיֵשׁ בָּהּ מֶרְחָץ רוֹחֶצֶת בְּשַׁבָּת,56 אִם רֹב נָכְרִים – מֻתָּר לִרְחוֹץ בָּהּ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד,קכד שֶׁמִּן הַסְּתָםקכה הוּחַמָּה בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל הַנָּכְרִים שֶׁהֵם הָרֹב.57 וְאִם רֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד כְּדֵי שֶׁיּוּחַם. וַאֲפִלּוּ בְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה צָרִיךְ לְהַמְתִּין כֵּן,קכו לְפִי שֶׁמִּן הַסְּתָם הוּחַמָּה בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל שְׁנֵיהֶם:קכז

הערות שוליים

א.

ברייתא לט, ב. טור ושו"ע ס"א. לבוש ס"א.

ב.

כנסת הגדולה הגב"י. מ"א סק"ב.

ג.

גמ' שם. טור ושו"ע שם.

ד.

רש"י ותוס' שם ד"ה בין בחמין. רמב"ם פכ"ב ה"ב. טור ושו"ע שם. וראה לעיל מהדו"ב לסי' רנט (ד"ה והנה ברמב"ן) שפושרין של ערב שבת ודאי שרו. וראה בדי השלחן סי' קלג סק"א. תהלה לדוד סק"ג.

ה.

בר קפרא מ, ע"א. וראה רמב"ם שם. וראה לעיל סי' שא ס"ס. וראה לקמן סי' תרטז ס"א (במוסגר).

ו.

ר"ן שם (יח, ב) ד"ה אמר ר' שמעון ורשב"א שם ד"ה התחילו (מגיטין נד, א).

ז.

ר"ן ורשב"א שם מירושלמי פ"ג ה"ג.

ח.

ר"ן שם. רשב"א שם. וכדלעיל סי' רנג.

ט.

משמעות הרמב"ם שם. וראה גם מ"מ פ"ב סוף הי"ד.

י.

רבי יוחנן לט, ב כרבי יהודה בברייתא שם. טור ושו"ע שם.

יא.

רש"י קמז, רע"ב.

יב.

ב"י ריש הסי'.

יג.

ברייתא מ, א ושמואל בגמ' שם. טור ושו"ע שם. וראה מ"מ וציונים.

יד.

ברייתא שם. שמואל שם. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' שא ס"ס. וראה לקמן סי' תקיא ס"א שבתוך המרחץ אסור לרחוץ אפילו פניו ידיו ורגליו. וראה לקמן סי"ב.

טו.

ב"י שם ושכן משמעות הרא"ש סוף הל' מקואות. רמ"א ס"א. ט"ז סק"א.

טז.

ודין רחיצת קטן כדין רחיצת גדול, ראה לקמן סי' שלא סי"א. ואסור לגדול לרחוץ הקטן בידים, כדלקמן סי' תרטז סוף ס"א.

יז.

משאת בנימין סי' ה. מ"א סק"ג. ועיין ש"ך יו"ד סי' קצט סקי"ב.

יח.

וראה לקמן סי' תריג סכ"א גבי יום כיפור.

יט.

משאת בנימין שם. מ"א שם.

כ.

בר קפרא שם. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' שא ס"ס. וראה לקמן סי' שכח סמ"ח.

כא.

ספר התרומה סי' רלג. טור ושו"ע שם.

כב.

בר קפרא שם. טור ושו"ע שם. וראה גם לקמן ס"ו. לעיל סי' שא סעיף סא.

כג.

ספר התרומה שם. סמ"ג ל"ת סה (יד, א) הובא בטור. שו"ע שם.

כד.

ב"י סוד"ה ומ"ש וה"מ.

כה.

ראה שו"ע שם.

כו.

רי"ף סוף פרק כל כתבי (סב, ב) והגאונים הובאו במ"מ פכ"ב ה"ב. וכן דעת הרמב"ם שם. דעה א' בשו"ע ס"ב.

כז.

סעיף יב.

כח.

תוס' קמז, א ד"ה אף. רא"ש פכ"ב סי' יב. רמב"ן שם ד"ה הא. רשב"א שם ד"ה הרוחץ בשם רבינו יונה. ר"ן שם ד"ה הרוחץ. דעה ב' בשו"ע שם.

כט.

סעיף יב.

ל.

ר"ן שם. הגהת הלבוש ס"ב.

לא.

ר"ן בתשובה סי' ד. הובא ב"י ד"ה ולענין.

לב.

משנה לח, סוע"ב. טור ושו"ע ס"ג.

לג.

תוס' שם ד"ה מעשה. טור ושו"ע שם. ובשבת – ראה לעיל סי' שיח סכ"ג.

לד.

ר"ן שם (יח, סוע"א) בדעת התוס' שם בסופו. שו"ע שם.

לה.

רב חסדא לט, רע"ב. תוס' ור"ן שם. ב"י ד"ה אמת בדעת הטור. לבוש ס"ג. מ"א סק"ד. אבל מצד זה שהמים מתחממים בשבת אין לאסור מאחר שהובאו בתוכו בהיתר מבעוד יום (מהדו"ב לסי' רנט ד"ה והנה ברמב"ן. וראה גם לקמן סוף הסעיף).

לו.

ראה גם לעיל סי' שיח ס"ח. וראה לעיל סי' רנז קו"א סוף סק"ג: היינו כשהיא במקום הלוכה שאינה מתקררת לעולם אבל כשהם באמבטי או בכלי שני אין בהם איסור משום הטמנה … משום דמתקררים והולכים. וראה לקמן סי' שיח סוף סכ"ג לענין בישול.

לז.

סעיף א.

לח.

תוס' לט, ב ד"ה מעשה בשם ה"ר שמואל מוורדין. ר"ן שם.

לט.

משנה לח, סוע"ב. טור ושו"ע שם.

מ.

ראה מ"א סק"ו.

מא.

משנה שם. שו"ע שם.

מב.

גמרא שם לט, ב. תוס' שם ד"ה אלא פניו.

מג.

סעיף א, וכדעה הא' שם שמותר לרחוץ כל גופו במים שהוחמו מערב יו"ט (משא"כ לדעה הב' שם אין חילוק בין הוחמו בעיו"ט להוחמו ביו"ט).

מד.

תוס' ור"ן שם. מ"א סק"ד. וראה מהדו"ב לסי' רנט (ד"ה על כן צריך לומר): דאף שנטמן ונתכסה מן העין יפה כברמץ ממש, אפילו הכי לא דמי לרמץ, שברמץ אין הנטמן בו מעורב כלל משא"כ במים שמתערבים במים.

מה.

תוס' לח, ב ד"ה מעשה. מ"א שם. וראה מהדו"ב לסי' רנט (ד"ה והנה ברמב"ן) שביאור שיטת רש"י בזה, שאוסר מלאכה הנעשית מאליה בשבת כמו בגזירת משקין שזבו. וראה העו"ב תשנ ע' 108.

מו.

ס"א וסי"ד.

מז.

כדלעיל סוף ס"א.

מח.

ברייתא מ, ב. טור (סדר המ"מ בסעיף זה נשתבש בדפו"ר).

מט.

רמב"ם פכ"ב ה"ג. שו"ע ס"ד.

נ.

ריב"א בתוס' שם ד"ה מפני. ר"ן שם (יט, רע"א). הובא בב"י ד"ה ומ"ש לכך.

נא.

רמב"ם ושו"ע שם.

נב.

ברייתא מ, ב. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

נג.

טור.

נד.

רא"ש פ"ג סי' ט. מרדכי רמז שה. טור ושו"ע ס"ה (בשם י"א).

נה.

מ"א סק"ו.

נו.

רא"ש שם. טור ושו"ע שם.

נז.

רא"ש שם. מרדכי שם.

נח.

ר"ן שם. מ"א שם.

נט.

ראה מ"א שם. וראה מהדו"ב לסי' רנט (ד"ה והנה ברמב"ן): אפילו מי הנהר בקיץ מקרי פושרים או בחורף שעמדו מעט בבית. וראה תהלה לדוד סק"ג.

ס.

ברייתא מ, ב. טור ושו"ע ס"ו.

סא.

רש"י שם ד"ה ובלבד. מ"א סק"ז.

כדלעיל ס"א.

מ"א שם.

סעי' ג-ד.

ברייתא שם. שו"ע שם.

רש"י שם ד"ה מפני. שו"ע שם.

סז.

ברייתא שם. טור ורמ"א ס"ז. ואין בזה משום רפואה, כדלקמן סי' שכח סמ"ה.

סח.

רב יהודה קמא, א. טור ושו"ע ס"ז.

סט.

סעיף סא. וראה שם שהוא הדין ברוחץ ידיו.

ע.

כדלקמן סי' שלט ס"א וש"נ.

עא.

ס"ט וש"נ.

עב.

רבה ורב יוסף קכח, סוע"ב. רמב"ם פ"ט הי"א.

עג.

רש"י שם ד"ה אין.

עד.

מ"מ שם בסופו. וראה גם לקמן סי' של סוף ס"א.

עה.

שו"ת מהרי"ל סי' קלט. תרומת הדשן סי' רנה. ב"ח ריש הסי'. מ"א סק"ח.

עו.

כדלעיל ס"א.

עז.

בית הלל במשנה ביצה יז, ב. טור ושו"ע ס"ח.

עח.

משמעות המשנה שם וגמ' שם יח, א.

עט.

ראה גמ' שם. וראה ב"י יו"ד רס"י קצז.

פ.

רבא בגמ' שם. טור ולבוש ס"ח.

פא.

רב נחמן בר יצחק בגמ' שם יח א-ב. ב"י ד"ה אדם. לבוש שם.

פב.

ראה גם לקמן סי' תריג ס"כ: דטבילה בזמנה לאו מצוה אלא א"כ בעלה עמה ומשום בטול פריה ורביה. וראה לקמן יו"ד סי' קפו ס"ק ח: שאסור לאשה לעמוד בימי טומאתה אפילו אין בעלה בעיר כדלקמן סי' קצז. וראה לקו"ש חי"ד ע' 27 הע' 58 ובשוה"ג. וראה שלחן המלך ח"ב ע' רכא הע' 7.

פג.

תרומת הדשן סי' רנה בסופו. רמ"א שם ס"ב.

פד.

רמ"א שם. ש"ך שם סק"ג ושכן דעת תרומת הדשן.

פה.

ש"ך שם.

פו.

ראה תרומת הדשן שם. וכ"ה משמעות הרמ"א וש"ך שם.

פז.

תרומת הדשן שם. וראה גם שו"ת מהרי"ל סי' קלט. מ"א סק"ח.

פח.

סעיף ו.

פט.

ולענין ברכת כהנים ראה לעיל סי' קכח סנ"ז: לא רצו לטבול שחרית מטעם שיתבאר בסי' שכו … ומ"מ ישר כחם של בני ארץ ישראל וסביבותיהם שנושאים כפיהם בכל יום … ואין חוששין לטבול. וראה בדי השלחן סי' קלג סק"ח.

צ.

מ"א שם. אליה רבה סק"ה.

צא.

ראה לעיל סי' פח ס"א. לקמן סי' תריג סי"ט. וראה גם לקו"ת תבא מג, סוע"ב. לקו"ש ח"כ ע' 345.

צב.

ראה לעיל סי' שכג ס"ח.

צג.

מ"א שם.

צד.

ראה נימוקי יוסף יבמות טז, רע"ב. רמ"א יו"ד סוס"י רסח. מ"א שם.

צה.

ראה נמוקי יוסף שם. וראה לקמן סי' תרו סי"ב.

צו.

סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה ש"ך שם סק"א.

צז.

גמרא נ, ב. טור ושו”ע ס”ט.

צח.

רב נחמיה בר יוסף בגמ’ שם. טור ושו”ע שם.

צט.

רמב”ם פכ”ב הי”ג. לבוש ס”ט. מ”א סק”ט.

ק.

מ”מ שם. לבוש שם. שאז אסור משום גוזז, כדלקמן סי’ שמ ס”א.

קא.

מרדכי רמז שכה. שו”ע ס”י.

מרדכי שם. רמ”א ס”י.

סוף ס”ג.

מ”א סק”י.

טור סי’ שכ והאגור סי’ תפו בשם בעל התרומה סי’ רלה. רמ”א ס”י. וראה גם לעיל סי’ שכ סי”ט.

קו.

שו”ת בנימין זאב סי’ רו. רמ”א שם.

קז.

ספר התרומה סי’ רלח. סמ”ג ל”ת סה (כא, ב). מרדכי שם רמז שלח. טור ושו”ע סי’ שכח סכ”ב. רמ”א כאן ס”י. וראה גם לקמן שם סכ”ח.

קח.

ספר התרומה שם. רמ”א שם.

קט.

לבוש ס”י. וראה גם לעיל סי’ שיח סכ”ה וש”נ.

קי.

סעיף טז.

קיא.

סי”ט וש”נ.

קיב.

שלטי הגבורים סופ”ד. מ”א סקי”א.

קיג.

ראה גם לעיל שם בסופו.

קיד.

ברייתא מ, א. טור ושו”ע סי”א.

קטו.

רש”י שם ד”ה רוחץ בה מיד לפירוש הב’. ר”ן שם (יח, ב) ד”ה מרחץ. מ”א סקי”ב.

קטז.

ברייתא שם. טור ושו”ע שם.

קיז.

רש”י שם. ר”ן שם. מ”א סקי”ג.

קיח.

ר”ן שם. שו”ע שם.

קיט.

ראה לקמן סי’ תרטז ס”א (במוסגר).

קכ.

ברייתא מ, א. רמב”ם פכ”ב ה”ב. טור ושו”ע סי”ב. וראה לקמן סי’ שכח סמ”ז שאין להזיע כלל לרפואה.

קכא.

בר קפרא בברייתא שם.

קכב.

רמ”א סי”ב. וראה רבא שם רע”ב, וכפירוש רש”י שם ע”א ד”ה מטייל וע”ב ד”ה נפיש. רא”ש פ”ג סי’ ז. ר”ן שם (יח, ב) ד”ה גרסינן בדעת הרי”ף. טור וב”י ד”ה ומ”ש וה”מ.