פרק רביעי מהלכות בית הבחירה לרמב"ם

פרק רביעי 1

ההיכל

א–ב: קודש הקדשים והפרוכת

ג–ה: מידות ההיכל

ו-ח: פתחי ההיכל והאולם

ט–יא: כתלי הבית והתאים

יב–יג: עליית ההיכל והגגות

[א] אֶבֶן 2 הָיְתָה בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בְּמַעֲרָבוֹ היא 'אבן השתיה' (ראה הלכות עבודת יום הכיפורים ד,א ובביאור שם), וְעָלֶיהָ הָיָה הָאָרוֹן מֻנָּח, לְפָנָיו צִנְצֶנֶת הַמָּן שבה מילאו מלוא העומר מן לזיכרון (שמות טז,לג) וּמַטֵּה אַהֲרֹן מטה אהרן הכהן שפרח והעיד על כך שאהרן נבחר לכהונה הגדולה (במדבר יז,טז-כו). וּבְעֵת שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת וְיָדַע שֶׁסּוֹפוֹ לֵחָרֵב, בָּנָה מָקוֹם לִגְנֹז בּוֹ הָאָרוֹן לְמַטָּה בְּמַטְמוֹנִיּוֹת עֲמֻקּוֹת וַעֲקַלְקַלּוֹת. וְיֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ צִוָּה וּגְנָזוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַיי תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת יי אֱלֹהֵיכֶם" (דברי הימים ב לה,ג) ולדעת חז"ל נתפרש הכתוב שיש לגנוז את הארון במקום שאותו הכין שלמה המלך, ולאחר שיגנזו אותו לא יהיה להם שוב עבודת משא אלא רק עבודת שירה ונעילת שערים. וְנִגְנַז עִמּוֹ מַטֵּה אַהֲרֹן וְהַצִּנְצֶנֶת וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שבו משחו וקידשו את כלי המשכן, את הכהנים הגדולים ועוד (ראה הלכות כלי המקדש א,א–יב), וְכָל אֵלּוּ לֹא חָזְרוּ לְבַיִת שֵׁנִי. וְאַף אוּרִים וְתֻמִּים לדעת הרמב"ם הכוונה לאבני החושן שעליהן נחקקו שמות בני ישראל, ובאמצעותן היו שואלים את הכהן הגדול ומקבלים תשובות ברוח הקודש (ראה שם י,י-יא ובפסקים ושיטות שם) שֶׁהָיוּ בְּבַיִת שֵׁנִי לֹא הָיוּ מְשִׁיבִין בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְלֹא הָיוּ נִשְׁאָלִין בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַד עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וּלְתֻמִּים" (עזרא ב,סג), וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂין אוֹתָן אֶלָּא כְּדֵי לְהַשְׁלִים שְׁמוֹנָה בְּגָדִים לְכֹהֵן גָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻסַּר בְּגָדִים שכהן שעבד ללא כל בגדי הכהונה, עבודתו פסולה (שם י,ד).

ראב"ד: לא היו משיבין: אמר אברהם: והלא אורים ותומים ורוח הקדש שני דברים הם, מן החמשה שחסרו בבית שני (יומא כא,ב), ולדבריו אינו אלא אחד. וחיסור בגדים שאמר אינו כלום שאינו מחשבון הבגדים.

[ב] בְּבַיִת רִאשׁוֹן הָיָה כֹּתֶל מַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, עָבְיוֹ אַמָּה כותל זה מכונה 'טרקסין' והיה בו פתח שעליו תלויה פרוכת (פה"מ מידות ד,ז). וְכֵיוָן שֶׁבָּנוּ בַּיִת שֵׁנִי נִסְתַּפֵּק לָהֶן אִם עֹבִי הַכֹּתֶל הָיָה מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ אוֹ מִמִּדַּת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים הפרוכת המבדילה בין הקודש לקודש הקדשים הייתה צמודה לכותל מבחוץ. אמנם לא היה ידוע האם הכותל עמד באמה העשרים או באמה העשרים ואחת מהכותל המערבי של קודש הקדשים, לְפִיכָךְ עָשׂוּ קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עֶשְׂרִים אַמָּה תְּמִימוֹת, וְעָשׂוּ הַקֹּדֶשׁ אַרְבָּעִים אַמָּה תְּמִימוֹת, וְהִנִּיחוּ אַמָּה יְתֵרָה בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. וְלֹא בָּנוּ כֹּתֶל בְּבַיִת שֵׁנִי, אֶלָּא עָשׂוּ שְׁתֵּי פָּרוֹכוֹת, אַחַת מִצַּד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְאַחַת מִצַּד הַקֹּדֶשׁ, וּבֵינֵיהֶן אַמָּה כְּנֶגֶד עֹבִי הַכֹּתֶל שֶׁהָיָה בָּרִאשׁוֹן. אֲבָל בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן לֹא הָיְתָה שָׁם אֶלָּא פָּרֹכֶת אַחַת בִּלְבַד 3 .

[ג] הַהֵיכָל שֶׁבָּנוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה ומידותיו היו גדולות ממידות בית ראשון שבנה שלמה (ראה מלכים א ו,ב-ג) הָיָה מֵאָה עַל מֵאָה עַל רוּם גובה מֵאָה, וְכָךְ הָיְתָה מִדַּת רוּמוֹ: בָּנוּ גֹּבַהּ שֵׁשׁ אַמּוֹת אָטוּם סָתוּם כְּמוֹ יְסוֹד לו ֹ4 יסוד לבניין שעליו בנו את הכתלים; וְרוּם כָּתְלֵי הַבַּיִת אַרְבָּעִים אַמָּה; וְרוּם הַכִּיּוּר שֶׁבַּתִּקְרָה תקרת ההיכל הייתה בעובי אמה וציירו בה ציורים על ידי פיתוח וחריטה בגבס ובאבנים אַמָּה 5 וְעַל גַּבָּיו גֹּבַהּ שְׁתֵּי אַמּוֹת פָּנוּי שֶׁיַּכְנִיס בּוֹ הַדֶּלֶף מעל לתקרה השאירו חלל פנוי שדרכו התנקזו החוצה המים שדלפו מלמעלה, וְהוּא הַנִּקְרָא בֵּית דִּילְפָא; וְעֹבִי הַתִּקְרָה שֶׁעַל גַּבֵּי בֵּית דִּילְפָא קורות עצים אַמָּה; וּמַעֲזִיבָה סיד ואבנים שחיפו את הקורות גֹּבַהּ אַמָּה; וַעֲלִיָּה בְּנוּיָה עַל גַּבָּיו גֹּבַהּ כְּתָלֶיהָ אַרְבָּעִים אַמָּה קומה שנייה שהייתה להיכל; וּבְגַגָּהּ גֹּבַהּ אַמָּה כִּיּוּר, וְאַמָּתַיִם גֹּבַהּ בֵּית דִּילְפָא; וְאַמָּה תִּקְרָה; וְאַמָּה מַעֲזִיבָה, וְגֹבַהּ הַמַּעֲקֶה שמעל לתקרה העליונה שָׁלֹשׁ אַמּוֹת; וְטַס שֶׁל בַּרְזֶל כְּמוֹ סַיִף טבלת ברזל חדה כחרב גָּבְהוֹ אַמָּה עַל גַּבֵּי הַמַּעֲקֶה סָבִיב 6 כְּדֵי שֶׁלֹּא יָנוּחוּ עָלָיו הָעוֹפוֹת, וְהוּא הַנִּקְרָא כּוֹלֶה עוֹרֵב מכלה (מבריחה) את העורבים - הֲרֵי הַכֹּל מֵאָה אַמָּה.

ראב"ד: ורום הכיור: אמר אברהם: לא האיר ולא הצהיר ולא היה כיור בתקרה אלא טוח בכותל חזק מבפנים בסיוד וכיור כדי שלא יכנסו מים שבגגות התאים בכותלי ההיכל, ואמתים בית דלפא כמו מרזבות קבועות בכותלים ובולטות לקבל דלף התקרה ולשופכו לחוץ, ואיך אפשר להיות מה שכתב ועדיין לא הגיע לתקרה.

[ד] מִן הַמַּעֲרָב לַמִּזְרָח מֵאָה אַמָּה, וְזֶה הוּא חֶשְׁבּוֹנָן: אַרְבָּעָה כְּתָלִים זֶה לִפְנִים מִזֶּה וּבֵינֵיהֶן שָׁלֹשׁ מְקוֹמוֹת פְּנוּיִין 7 ממערב להיכל היו ארבעה קירות שעמדו אחד אחרי השני וביניהם מרווחים: בֵּין הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי וּבֵין הַכֹּתֶל שֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ חָמֵשׁ אַמּוֹת, וּבֵין כֹּתֶל שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי שֵׁשׁ אַמּוֹת, וּבֵין כֹּתֶל שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי שֵׁשׁ. וְאֵלּוּ הַמִּדּוֹת הֵן שֶׁל עֹבִי הַכֹּתֶל עִם הַמָּקוֹם הַפָּנוּי שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַכְּתָלִים. וְאֹרֶךְ קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עֶשְׂרִים אַמָּה, וּבֵין שְׁנֵי הַפָּרוֹכוֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּינוֹ וּבֵין הַקֹּדֶשׁ אַמָּה, וְאֹרֶךְ הַקֹּדֶשׁ אַרְבָּעִים אַמָּה, וְעֹבִי הַכֹּתֶל הַמִּזְרָחִי שֶׁבּוֹ הַשַּׁעַר שֵׁשׁ אַמּוֹת, וְהָאוּלָם אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְרֹחַב כֹּתֶל הָאוּלָם חָמֵשׁ אַמּוֹת - נִמְצָא הַכֹּל מֵאָה אַמָּה.

[ה] מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם מֵאָה אַמָּה: עֹבִי כֹּתֶל הָאוּלָם חָמֵשׁ אַמּוֹת, וּמִכֹּתֶל הָאוּלָם עַד כֹּתֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשֶׂר אַמּוֹת 8 וְכָתְלֵי הַקֹּדֶשׁ שִׁשָּׁה כְּתָלִים זֶה לִפְנִים מִזֶּה וּבֵינֵיהֶן חֲמִשָּׁה מְקוֹמוֹת פְּנוּיִין 9 החללים הללו היו בנויים בשלוש קומות ונקראו 'תאים' (לקמן ה"י, וראה באיור לקמן כיצד נקראו החללים השונים ולמה שימשו): בֵּין כֹּתֶל חִיצוֹן וּבֵין הַשֵּׁנִי חָמֵשׁ אַמּוֹת, וּבֵין שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וּבֵין שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי חָמֵשׁ, וּבֵין רְבִיעִי וַחֲמִישִׁי שֵׁשׁ, וּבֵין חֲמִישִׁי וְכֹתֶל הַפְּנִימִי שֵׁשׁ, נִמְצָא הַכֹּל אַרְבָּעִים אַמָּה מִצַּד זֶה וְאַרְבָּעִים אַמָּה מִצַּד זֶה שֶׁכְּנֶגְדוֹ, וְרֹחַב מִבִּפְנִים עֶשְׂרִים - הֲרֵי מֵאָה אַמָּה.

ראב"ד: מאה אמה עובי כותל האולם: אמר אברהם: כל זה הבל ורעיון רוח, שלא היה שם כותל לאולם כלל, אלא למזרח בלבד.

[ו] הַפְּשֵׁפָשׁ הוּא הַשַּׁעַר הַקָּטָן, וּשְׁנֵי פְּשֵׁפָשִׁין הָיוּ לַהֵיכָל מִצִּדֵּי הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל כניסת ההיכל מצד מזרח שֶׁבְּאֶמְצָעוֹ, אֶחָד בַּצָּפוֹן וְאֶחָד בַּדָּרוֹם: שֶׁבַּדָּרוֹם - לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם, וְעָלָיו הוּא מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל: "הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ" (יחזקאל מד,ב); וְשֶׁבַּצָּפוֹן - בּוֹ נִכְנָסִין, וּמְהַלֵּךְ בֵּין שְׁנֵי הַכְּתָלִים עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְמָקוֹם פָּתוּחַ לַקֹּדֶשׁ מִשְּׂמֹאלוֹ, וְנִכְנָס לְתוֹךְ הַהֵיכָל, וּמְהַלֵּךְ עַד שַׁעַר הַגָּדוֹל וּפוֹתְחו כשהיו פותחים את דלתות ההיכל בבוקר, היו מהלכים בין הכתלים מצפון להיכל (שהרי היו חללים בין הכתלים) ופונים שמאלה לכיוון ההיכל בפתח שהיה בכותלו הצפוני (ראה ציור לקמן ה"ח), משם היו פונים לכיוון שער ההיכל ופותחים אותו מבפנים.

[ז] הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל שער ההיכל הָיָה רָחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת וְגָבְהוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה, וְאַרְבַּע דְּלָתוֹת הָיוּ לוֹ, שְׁתַּיִם בִּפְנִים וּשְׁתַּיִם מִבַּחוּץ עובי הכניסה של השער היה שש אמות, כרוחב כותל ההיכל (לעיל ה"ד). ובכל צד היו לו שתי דלתות, כל אחת חמש אמות לסגור חצי מרוחב הפתח: הַחִיצוֹנוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַפֶּתַח לְכַסּוֹת עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל הדלתות החיצוניות היו מכסות חמש אמות מעובי הכותל שהיה שש אמות, וְהַפְּנִימִיּוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַבַּיִת לְכַסּוֹת אֲחוֹרֵי הַדְּלָתוֹת הדלתות הפנימיות נפתחו לגמרי עד שהחלק האחורי שלהם כיסה את הצד הפנימי של כותל ההיכל. שכן השטחים שמאחורי הדלתות לא היו מחופים זהב (משנה מידות ד,א).

[ח] פִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם הָיָה גָּבֹהַּ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרָחָב עֶשְׂרִים, וְלֹא הָיָה לוֹ שְׁעָרִים. וְחָמֵשׁ מַלְתְּרָיוֹת קורות מצוירות ומפותחות בצורות ובתמונות שֶׁל מֵילָא סוג של עץ או שם הצורה שפיתחו על העץ (פה"מ מידות ג,ז) הָיוּ עַל פִּתְחוֹ מִלְּמַעְלָה, הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הַפֶּתַח אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה, וְכָל אַחַת מֵחֲמִשְׁתָּן עוֹדֶפֶת עַל שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנָּה אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה וכן היו עודפות גם ברוחב הקורה, ועל ידי כך נוצרה מעין כיפה מעל הפתח (פה"מ שם), נִמְצֵאת הָעֶלְיוֹנָה שְׁלֹשִׁים אַמָּה. וְנִדְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים שורת אבניםהָיָה בֵּין כָּל אַחַת וְאַחַת. וְזוֹ הִיא צוּרַת הַמַּלְתְּרָיוֹת:

צורת ההיכל לדעת שאר הראשונים

ראב"ד: זה המקום שעודף האולם: אמר אברהם: טעות גדולה היא זו שלא היה לאולם אלא כותל המזרח שלפני ההיכל ועל כן אמרו: "ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו" (משנה מידות ד,ז) ורוחב האולם נמנה ברוחב ההיכל.

[ט] הַהֵיכָל הָיָה בִּנְיָנוֹ רָחָב מִלְּפָנָיו וְצַר מֵאֲחוֹרָיו אף שההיכל בכללותו היה מאה על מאה אמה, היו מצדדים מעט את הבניין באופן שהצד המערבי היה צר מעט מהצד המזרחי (פה"מ מידות ד,ז), כְּמוֹ אֲרִי 10 שחזיתו רחבה מאחוריו. וִיצִיעִים הָיוּ מֻקָּפִין לַבַּיִת כֻּלּוֹ מִסָּבִיב מחוץ לכותל החיצוני של ההיכל היו בנויות בליטות שהקיפו את הכותל לכל אורכו. היציעים היו בנויים בשלוש קומות. היציע התחתון היה צר מהיציע שעליו. והאמצעי היה צר מהעליון. מבנה זה מנע אפשרות לטפס על קירות ההיכל מבחוץ (פה"מ שם ד,ד) חוּץ לְכֹתֶל הַמְּסִבָּה 11 הַיָּצִיעַ הַתַּחְתּוֹנָה חָמֵשׁ, וְרֹבֶד עַל גַּבָּהּ שֵׁשׁ רוחב היציע היה חמש אמות ובראשו הייתה שורת אבנים רחבה יותר ברוחב שש אמות (הר המוריה ע"פ איור הרמב"ם בפה"מ שם), וְהַיָּצִיעַ הָאֶמְצָעִית שֵׁשׁ, וְרֹבֶד עַל גַּבָּהּ שֶׁבַע, וְהָעֶלְיוֹנָה שֶׁבַע, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה" וכו' (מלכים א ו,ו). וְכֵן הָיוּ הַשָּׁלֹשׁ יְצִיעִים מַקִּיפִין לַבַּיִת מִשְּׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו מצפון, ממערב ומדרום. וְכֵן סָבִיב לְכָתְלֵי הָאוּלָם מִלְּמַטָּה עַד לְמַעְלָה כָּךְ הָיו: ּ12 אַמָּה אַחַת חָלָק וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ אַמּוֹת בכל אורך הכותל הייתה אמה אחת של כותל ברוחב רגיל ומעליה הייתה בליטת בנייה בגובה שלוש אמות, וכן הלאה עד גג הכותל. הבליטה העליונה שבגג הכותל הייתה בגובה ארבע אמות, וְאַמָּה חָלָק וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, עַד לְמַעְלָה. וְנִמְצְאוּ הָרְבָדִין מֻקָּפִין לַכְּתָלִים, רֹחַב כָּל רֹבֶד שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וּבֵין כָּל רֹבֶד וְרֹבֶד אַמָּה, וְרֹבֶד הָעֶלְיוֹן הָיָה רָחְבּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת.

[י] כָּל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת הַפְּנוּיִים שֶׁבֵּין הַכְּתָלִים הֵן הַנִּקְרָאִין תָּאִים 13 נִמְצְאוּ הַתָּאִים הַמֻּקָּפִין לַמִּקְדָּשׁ חָמֵשׁ מִן הַצָּפוֹן וְחָמֵשׁ מִן הַדָּרוֹם הרווחים שבין ששת הכתלים שהיו מהצפון ומהדרום וְשָׁלֹשׁ מִן הַמַּעֲרָב הרווחים שבין ארבעת הכתלים שהיו מהמערב. וְשָׁלֹשׁ דְּיָאטוֹת הָיוּ התאים היו בנויים בשלוש קומות, דְּיוֹטָא עַל גַּבֵּי דְּיוֹטָא. נִמְצְאוּ חֲמִשָּׁה עָשָׂר תָּאִים בַּדָּרוֹם, חֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּי חֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּי חֲמִשָּׁה, וְכֵן בַּצָּפוֹן חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וּשְׁמוֹנָה תָּאִים הָיוּ בַּמַּעֲרָב, שְׁלֹשָׁה עַל גַּבֵּי שְׁלֹשָׁה וּשְׁנַיִם עַל גַּבֵּיהֶן בִּדְיוֹטָא אַחַת בקומת התאים העליונה היו רק שני תאים (בחלק זה של הגובה היו רק שלושה כתלים) - הַכֹּל שְׁמוֹנָה וּשְׁלוֹשִׁים תָּאִים.

ראב"ד: בדיוטא אחת: אמר אברהם: אין צורך לזה ומה נשתנו השנים מן השלשה.

התאים לדעת הרמב"ם

[יא] שְׁלֹשָׁה פְּתָחִים הָיָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַתָּאִים מלבד התאים העליונים שלא היה להם פתח למעלה, וכן התאים הקיצוניים שהיה להם פתח רק מהצד הפנימי שלהם, אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין, וְאֶחָד לַתָּא מִן הַשְּׂמֹאל, וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו. וּבְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית בַּתָּא שֶׁבַּדְּיוֹטָא הָאֶמְצָעִית הָיוּ חֲמִשָּׁה פְּתָחִים 14 בהלכה זו התקשו המפרשים ואמרו בה הסברים רבים (ראה פה"מ מידות ד,ג ובפרשני המשנה והרמב"ם). וייתכן לפרש שמדובר כאן בקומה האמצעית בתא הצמוד להיכל מצפון שהיה מחולק לשני חלקים בשל המעבר להיכל שהיה באמצעו. לתא זה היו חמישה פתחים: אחד לתא שמעליו; אחד לתא שמתחתיו, הנקרא מסיבה (או שדרכו היו מגיעים למסיבה); אחד לצד שמאל שדרכו נכנסים להיכל; ובצד ימין היו שני פתחים: אחד בצדו המזרחי ('לתא שיש בו הפשפש'), ואחד בצדו המערבי ('לתא מימין'): אֶחָד לַתָּא מִיָּמִין, וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו, וְאֶחָד לַמְּסִבָּה, וְאֶחָד לַתָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַפְּשֵׁפָשׁ, וְאֶחָד לַהֵיכָל.

ראב"ד: ואחד לתא שיש בו הפשיפש: אמר אברהם: לא היה שם תא אחר לאותו הפשפש, אלא באותו התא שבקרן מזרחית צפונית היה הפשיפש למזרחו, והיה פתח קטן כעין חלון שמכניס זרועו בה והוא נקרא פשיפש, ופותח פתח התא המזרחי, שהיה המנעול מבפנים ושני מנעולים היו לו אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון. ואם כדבריו היה תא למזרח והרי לא מנו אותו במנין התאים.

[יב] וּמְסִבָּה הָיְתָה עוֹלָה 15 בתוך התאים המקיפים את ההיכל, הייתה דרך שבה עלו לגגות התאיםמִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית לְקֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, שֶׁבָּהּ הָיוּ עוֹלִין לְגַגּוֹת הַתָּאִים. הָיָה עוֹלֶה בַּמְּסִבָּה וּפָנָיו לַמַּעֲרָב על מנת להגיע לעליית ההיכל, היו עולים במסיבה וממשיכים לסובב את כל ההיכל עד לפתח העלייה שהיה בדרום מזרח, הָלַךְ אֶת כָּל פְּנֵי הַצָּפוֹן עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַמַּעֲרָב, הִגִּיעַ לַמַּעֲרָב הָפַךְ פָּנָיו לַדָּרוֹם, הָלַךְ אֶת כָּל פְּנֵי הַמַּעֲרָב עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַדָּרוֹם, הִגִּיעַ לַדָּרוֹם הָפַךְ פָּנָיו לַמִּזְרָח, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרוֹם עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְפִתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה, שֶׁפִּתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה הָיָה פָּתוּחַ לַדָּרוֹם.

[יג] וּבְפִתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה הָיוּ שְׁתֵּי כְּלוֹנָסוֹת שֶׁל אֶרֶז שֶׁבָּהֶן עוֹלִין לְגַגָּהּ שֶׁל עֲלִיָּה סולם עשוי משני קורות ארוכות ששימש לעלייה להיכל. וְרָאשֵׁי פְּסִיפָסִין מחיצה קטנה מנוקבת עשויה מקנים, מעץ או מאבנים הָיוּ מַבְדִּילִין בָּעֲלִיָּה בֵּין גַּג הַקֹּדֶשׁ לְגַג קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. וְלוּלִין ארובות הָיוּ פְּתוּחִין בָּעֲלִיָּה לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, שֶׁבָּהֶן מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הָאֻמָּנִין בְּתֵבוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יָזוּנוּ אֶת עֵינֵיהֶם מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים למרות שאסור להיכנס לקודש הקדשים מלבד הכהן הגדול ביום הכיפורים (לקמן ז,כב), מותר להיכנס לשם כדי לתקן ולסייד שם. והיו מכניסים את האומנים בתיבות סגורות כדי שלא יסתכלו בקודש הקדשים (ראה לקמן ז,כג). וּפַעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, מִפֶּסַח לְפֶסַח, מְלַבְּנִין מסיידיםאֶת הַהֵיכָל.