"הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" – "אֲפִילוּ מֵאָה פְעָמִים".

וְלָזֹאת, לֹא אוּכַל לְהִתְאַפֵּק וּלְהַחֲרִישׁ מִלִּזְעוֹק עוֹד בְּקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה:

בְּמָטוּתָא מִינַּיְיכוּ, בְּרַחֲמִין נְפִישִׁין,

חוּסוּ נָא עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם, וְהִשָּׁמְרוּ וְהִזָּהֲרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הַתּוֹרָה וְעַל "הָעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב – זוֹ תְּפִלָּה" בְּכַוָּונָה,

לְהַתְחִיל כּוּלָּם יַחַד כְּאֶחָד מִלָּה בְּמִלָּה, וְלֹא זֶה בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה, וְזֶה דּוֹמֵם וְזֶה מֵשִׂיחַ שִׂיחָה בְּטֵילָה, ה' יִשְׁמְרֵנוּ.

ליקוטי אמרים תניא (Kehot Publication Society)

ספר זה מהווה אחד מהספרים הבסיסיים בעבודת ה' בכלל ומהווה את ספר היסוד לתורת חסידות חב"ד בפרט.

וְעִיקַּר הַסִּיבָּה וּגְרָמָא בִּנְזָקִין – הוּא מֵהַיּוֹרְדִים לִפְנֵי הַתֵּיבָה,

שֶׁהוּא הֶפְקֵר לְכָל הָרוֹצֶה לִפְשׁוֹט רַגְלָיו, הַחוֹטֵף אֶפְרָתִי,

אוֹ מֵחֲמַת שֶׁאֵין גַּם אֶחָד רוֹצֶה וְכוּ'.

וְאֵי לָזֹאת, זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה, וְתַקָּנָה קְבוּעָה, חוֹק וְלֹא יַעֲבוֹר עוֹד חַס וְשָׁלוֹם,

דְּהַיְינוּ, לִבְחוֹר אֲנָשִׁים קְבוּעִים הָרְאוּיִם לָזֶה עַל פִּי הַגּוֹרָל, אוֹ בְּרִיצּוּי רוֹב הַמִּנְיָן.

דְּהַיְינוּ, שֶׁמִּתְפַּלְּלִים מִלָּה בְּמִלָּה בְּדֶרֶךְ הַמִּיצּוּעַ בְּקוֹל רָם,

וְלֹא מַאֲרִיכִים יוֹתֵר מִדַּאי, וְלֹא מְקַצְּרִים וְחוֹטְפִים חַס וְשָׁלוֹם.

וַעֲלֵיהֶם, מוּטָּל חוֹבָה לֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּיבָה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּיוֹמוֹ אֲשֶׁר יַגִּיעַ לוֹ,

וְלֶאֱסוֹף אֵלָיו סָבִיב סָמוּךְ כָּל הַמִּתְפַּלְּלִים בְּקוֹל קְצָת עַל כָּל פָּנִים, וְלֹא בְּלַחַשׁ וְלֹא חוֹטְפִים חַס וְשָׁלוֹם,

וְכִמְבוֹאָר בְּתַקָּנוֹת יְשָׁנוֹת בְּכַמָּה עֲיָירוֹת.

וְעַתָּה בָּאתִי לְחַדְּשָׁן וּלְחַזְּקָן וּלְאַמְּצָן, בַּל יִמּוֹטוּ עוֹד לְעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם,

(בכתב יד גְּוַואלְד גְּוַואלְד),

עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ,

וְלֹא דַי לָנוּ בְּכָל הַתּוֹכֵחוֹת וְהַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ? – ה' יִשְׁמְרֵנוּ, וִינַחֲמֵנוּ בְּכִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה, וִיטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדוֹ בֶּאֱמֶת.

חִזְקוּ וְאַמְּצוּ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַיחֲלִים לַה'.

גַּם, לִגְמוֹר כָּל הַשַּׁ"ס בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה,

וּבְכָל עִיר וָעִיר לְחַלֵּק הַמַּסֶּכְתּוֹת עַל פִּי הַגּוֹרָל אוֹ בְּרָצוֹן.

וְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִנְיָנִים הַרְבֵּה – יִגְמְרוּ בְּכָל מִנְיָן וּמִנְיָן. וְאִם אֵיזֶה מִנְיָן קָטָן מֵהָכִיל, יְצָרְפוּ אֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים מֵאֵיזֶה מִנְיָן גָּדוֹל,

בְּבַל יְשׁוּנֶּה, חֹק וְלֹא יַעֲבוֹר.

וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַלּוֹמְדִים הַנַּ"ל יִגְמוֹר לְעַצְמוֹ בְּכָל שָׁבוּעַ הַ"תְּמַנְיָא אַפֵּי" שֶׁבִּתְהִלִּים קי"ט.

וְלִהְיוֹת מֵחֲמַת חֲלִישׁוּת הַדּוֹר אֵין כֹּחַ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד לְהִתְעַנּוֹת כָּרָאוּי לוֹ,

לָזֹאת, עֵצָה הַיְּעוּצָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: "כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו" –

"כְּהִלְכָתוֹ" דַּיְיקָא,

לָכֵן מוּטָּל עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִהְיוֹת בָּקִי בְּ"הִלְכְתָא רַבְּתִי לְשַׁבְּתָא".

וְגַם יִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לָשׂוּחַ שׁוּם שִׂיחָה בְּטֵילָה חַס וְשָׁלוֹם.

בִּהְיוֹת מוּדַעַת זֹאת לְיוֹדְעֵי חֵן, כִּי בְּכָל הַמִּצְוֹת יֵשׁ פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת,

וְחִיצוֹנִיּת מֵהַשַּׁבָּת – הִיא שְׁבִיתָה מֵעֲשִׂיָּה גַשְׁמִיִּית, כְּמוֹ שֶׁשָּׁבַת ה' מֵעֲשׂוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ גַּשְׁמִיִּים.

וּפְנִימִית הַשַּׁבָּת – הִיא הַכַּוָּונָה בִּתְפִלַּת הַשַּׁבָּת וּבְתַלְמוּד תּוֹרָה לְדָבְקָה בַּה' אֶחָד,

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ",

וְזוֹ הִיא בְּחִינַת "זָכוֹר".

וּבְחִינַת "שָׁמוֹר" בִּפְנִימִיּוּת – הִיא הַשְּׁבִיתָה מִדִּיבּוּרִים גַּשְׁמִיִּים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁבַת ה' מִיּוּ"ד מַאֲמָרוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ גַּשְׁמִיִּים,

כִּי זֶה לְעוּמַּת זֶה כוּ':