פרק ט
אֲבָל לְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, מַדְרֵגַת הַחָכְמָה, שֶׁהִיא תְּחִלַּת מַחֲשָׁבָה וְרֵאשִׁיתָהּ – הִיא סוֹף מַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ,
דְּהַיְינוּ, שֶׁנֶּחְשֶׁבֶת כְּאִילּוּ הִיא בְּחִינַת וּמַדְרֵגַת עֲשִׂיָּיה לְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא,
כְּדִכְתִיב: "כּוּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ".
וְהַיְינוּ לוֹמַר, שֶׁכְּעֵרֶךְ הַחַיּוּת שֶׁבַּעֲשִׂיָּה גוּפָנִית וְגַשְׁמִיִּית לְעֵרֶךְ חַיּוּת הַחָכְמָה,
ליקוטי אמרים תניא (Kehot Publication Society)
ספר זה מהווה אחד מהספרים הבסיסיים בעבודת ה' בכלל ומהווה את ספר היסוד לתורת חסידות חב"ד בפרט.
שֶׁהִיא רֵאשִׁית וּמְקוֹר הַחַיּוּת בָּאָדָם וְכָל הַבְּרוּאִים גַּשְׁמִיִּים,
שֶׁהוּא כְּאַיִן לְגַבֵּי חַיּוּת שֶׁבְּאוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא כְּאַיִן לְגַבֵּי הַחַיּוּת שֶׁבְּאוֹתִיּוֹת הַמַּחֲשָׁבָה,
שֶׁהוּא כְּאַיִן לְגַבֵּי חַיּוּת וּמַעֲלַת הַמִּדּוֹת שֶׁמֵּהֶן נִמְשְׁכָה מַחֲשָׁבָה זוֹ,
שֶׁהוּא כְּאַיִן לְגַבֵּי חַיּוּת וּמַעֲלַת וּמַדְרֵגַת הַחָכְמָה בִּינָה וָדַעַת מְקוֹר הַמִּדּוֹת,
כֵּן מַמָּשׁ, עֵרֶךְ מַדְרֵגַת וּמַעֲלַת הַחָכְמָה, שֶׁהִיא רֵאשִׁית וּמְקוֹר הַחַיּוּת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת –
לְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ,
הַמְרוֹמָם וְהַמִּתְנַשֵּׂא רִיבּוֹא רִבְבוֹת מַדְרֵגוֹת רוֹמְמוּת, יוֹתֵר מֵרוֹמְמוּת מַדְרֵגַת הַחָכְמָה עַל בְּחִינַת חַיּוּת שֶׁבָּעֲשִׂיָּיה,
שֶׁהִיא רוֹמְמוּת חָמֵשׁ מַדְרֵגוֹת לְבַד, שֶׁהֵן מַדְרֵגוֹת בְחִינוֹת עֲשִׂיָּיה וְדִבּוּר וּמַחֲשָׁבָה וּמִדּוֹת וְשֵׂכֶל.
אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, רָם וּמִתְנַשֵּׂא מִמַּדְרֵגַת הַחָכְמָה – רִבְבוֹת מַדְרֵגוֹת כָּאֵלּוּ עַד אֵין קֵץ.
רַק מִפְּנֵי שֶׁאֵין בַּנִּבְרָאִים כֹּחַ לְהַשִּׂיג רַק הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִמַּדְרֵגַת חָכְמָה, שֶׁהִיא רֵאשִׁיתָם, לְמַדְרֵגַת עֲשִׂיָּה הַשְּׁפֵלָה,
לְכָךְ אָנוּ אוֹמְרִים, שֶׁלְּגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, נֶחְשֶׁבֶת מַדְרֵגַת הַחָכְמָה כְּמַדְרֵגַת עֲשִׂיָּה מַמָּשׁ,
דְּהַיְינוּ לוֹמַר, שֶׁהוּא רָם וְנִשָּׂא וְנַעֲלֶה עִילּוּי רַב מְאֹד מְאֹד מִמַּדְרֵגַת הַחָכְמָה.
וְלֹא שַׁיָּיךְ כְּלָל לְיַיחֵס אֶצְלוֹ שׁוּם עִנְיָן הַמִּתְיַיחֵס לְחָכְמָה, אֲפִילוּ בְּדֶרֶךְ מַעֲלָה וְעִילּוּי רַב,
כְּגוֹן לוֹמַר עָלָיו שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם נִבְרָא עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים לְהַשִּׂיג חָכְמָתוֹ אוֹ מַהוּתוֹ,
כִּי עִנְיַן הַהַשָּׂגָה מִתְיַיחֵס וְנוֹפֵל עַל דְּבַר חָכְמָה וָשֵׂכֶל, לוֹמַר שֶׁאֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ, אוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ מִפְּנֵי עוֹמֶק הַמּוּשָּׂג;
אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה – לֹא שַׁיָּיךְ כְּלָל לוֹמַר בּוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ מִפְּנֵי עוֹמֶק הַמּוּשָּׂג,
כִּי אֵינוֹ בִּבְחִינַת הַשָּׂגָה כְּלָל,
וְהָאוֹמֵר עָלָיו שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ – הוּא כְּאוֹמֵר עַל אֵיזוֹ חָכְמָה רָמָה וַעֲמוּקָּה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְמַשְּׁשָׁהּ בְּיָדַיִם מִפְּנֵי עוֹמֶק הַמּוּשָּׂג,
שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵעַ יִצְחַק לוֹ, לְפִי שֶׁחוּשׁ הַמִּישּׁוּשׁ אֵינוֹ מִתְיַיחֵס וְנוֹפֵל אֶלָּא עַל עֲשִׂיָּיה גַשְׁמִית הַנִּתְפֶּסֶת בְּיָדַיִם,
וְכָכָה מַמָּשׁ, נֶחְשֶׁבֶת לְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַדְרֵגַת הַשֵּׂכֶל וְהַהַשָּׂגָה כַּעֲשִׂיָּיה גַשְׁמִית מַמָּשׁ,
וַאֲפִילוּ הַשָּׂגַת שְׂכָלִים שֶׁבְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, וַאֲפִילוּ מַדְרֵגַת חָכְמָה עִילָּאָה הַמְחַיָּה אֶת כּוּלָּם,
כְּדִכְתִיב: "כּוּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ".
וּמַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִקְרָא "חָכָם" בַּכָּתוּב, וְגַם חֲכָמֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה כִּינּוּ לוֹ מַדְרֵגַת וּמַעֲלַת הַחָכְמָה,
הַיְינוּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְקוֹר הַחָכְמָה, שֶׁמִּמֶּנּוּ יִתְבָּרֵךְ נִמְשָׁךְ וְנֶאֱצָל מַהוּת מַדְרֵגַת חָכְמָה עִילָּאָה שֶׁבְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת.
וְכֵן "רַחוּם" וְ"חָסִיד", עַל שֵׁם שֶׁהוּא מְקוֹר הָרַחֲמִים וְהַחֲסָדִים.
וְכֵן שְׁאָר הַמִּדּוֹת,
שֶׁכּוּלָּן נִמְשְׁכוּ וְנֶאֶצְלוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרֵךְ.
וְדֶרֶךְ וְעִנְיַן הַהַמְשָׁכָה וְהָאֲצִילוּת אֵיךְ וּמָה, יָדוּעַ לַמַּשְׂכִּילִים
סוֹד הַצִּמְצוּם בְּאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא,
וְצִמְצוּם אָדָם קַדְמוֹן,
וְסוֹד הַדִּיקְנָא,
שֶׁסּוֹד כָּל הַצִּמְצוּמִים לְצַמְצֵם הָאוֹר שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ בִּבְחִינוֹת כֵּלִים דְּי' סְפִירוֹת.
וְהִנֵּה, אַחַר שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ אוֹר־אֵין־סוֹף בִּבְחִינוֹת כֵּלִים דְּחָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת, אָז שַׁיָּיךְ לוֹמַר מַה שֶּׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם: "הוּא הַיּוֹדֵעַ, וְהוּא הַמַּדָּע, וְהוּא הַיָּדוּעַ, וּבִידִיעַת עַצְמוֹ וְכוּ'",
לְפִי שֶׁבְּחִינוֹת כֵּלִים דַּאֲצִילוּת נַﬠֲשִׂים נְשָׁמָה וְחַיּוּת לִבְרִיאָה־יְצִירָה־ﬠֲשִׂיָּה וּלְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם.
אֲבָל בְּלִי צִמְצוּם וְהַלְבָּשָׁה הַנִּזְכָּר לְﬠֵיל לֹא שַׁיָּיךְ כְּלָל לוֹמַר "הוּא הַיּוֹדֵﬠַ, וְהוּא הַמַּדָּע וְכוּ'",
כִּי אֵינוֹ בִּבְחִינַת וְגֶדֶר דַּﬠַת וּמַדָּע כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם,
אֶלָּא לְמַﬠְלָה מַּﬠְלָה ﬠִילּוּי רַב ﬠַד אֵין קֵץ אֲפִילוּ מִבְּחִינַת וְגֶדֶר חָכְמָה,
ﬠַד שֶׁבְּחִינַת חָכְמָה נֶחְשֶׁבֶת אֶצְלוֹ יִתְבָּרֵךְ כִּבְחִינַת ﬠֲשִׂיָּה גַשְׁמִית:
וְהִנֵּה, אֵין לָנוּ עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת,
אַךְ "הַנִּגְלוֹת לָנוּ", לְהַאֲמִין אֱמוּנָה שְׁלֵימָה דְּ"אִיהוּ וְגַרְמוֹהִי חַד",
דְּהַיְינוּ, מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּרְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ וְדַעְתּוֹ עִם מַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ,
הַמְרוֹמָם לְבַדּוֹ רוֹמְמוּת אֵין קֵץ מִבְּחִינַת חָכְמָה וְשֵׂכֶל וְהַשָּׂגָה.
וְלָכֵן, גַּם יִחוּדוֹ שֶׁמִּתְיַיחֵד עִם מִדּוֹתָיו שֶׁהֶאֱצִיל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרֵךְ, גַּם כֵּן אֵינוֹ בִּבְחִינַת הַשָּׂגָה
לְהַשִּׂיג אֵיךְ מִתְיַיחֵד בָּהֶן.
וְלָכֵן נִקְרְאוּ מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – שֶׁהֵן הַסְּפִירוֹת – בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: "רָזָא דִמְהֵימְנוּתָא",
שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל:
הוסיפו תגובה