הקדמה

לִקּוּטֵי אֲמָרִים

חֵלֶק שֵׁנִי

הַנִּקְרָא בְּשֵׁם "חִינּוּךְ קָטָן"

מְלוּקָּט מִפִּי סְפָרִים וּמִפִּי סוֹפְרִים קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן נִשְׁמָתָם־עֵדֶן,

מְיוּסָּד עַל פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה שֶׁל קְרִיאַת־שְׁמַע:

"חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַּרְכּוֹ, גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה".

הִנֵּה, מִדִּכְתִיב: "עַל פִּי דַּרְכּוֹ", מַשְׁמַע, שֶׁאֵינָהּ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ,

וְאִם כֵּן, מַאי מַעַלְיוּתָא שֶׁ"גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה"?

אַךְ הִנֵּה מוּדַעַת זֹאת, כִּי שָׁרְשֵׁי עֲבוֹדַת ה' וִיסוֹדוֹתֶיהָ, הֵן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ,

הַיִּרְאָה – שֹׁרֶשׁ וִיסוֹד לְ"סוּר מֵרָע",

וְהָאַהֲבָה – לְ"וַעֲשֵׂה טוֹב" וְקִיּוּם כָּל מִצְוֹת עֲשֵׂה דְּאוֹרַיְיתָא וּדְרַבָּנָן,

כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמָן.

(וּמִצְוַת הַחִינּוּךְ הִיא גַּם כֵּן בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּאוֹרַח חַיִּים סִימָן שמ"ג):

וְהִנֵּה, בְּאַהֲבָה כְּתִיב בְּסוֹף פָּרָשַׁת עֵקֶב: "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹתָהּ, לְאַהֲבָה אֶת ה' וְגוֹ'".

וְצָרִיךְ לְהָבִין, אֵיךְ שַׁיָּיךְ לְשׁוֹן "עֲשִׂיָּיה" גַּבֵּי אַהֲבָה שֶׁבַּלֵּב?

אַךְ הָעִנְיָן הוּא, דְּיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי אַהֲבַת ה'.

הָאַחַת, הִיא כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ בְּטִבְעָהּ אֶל בּוֹרְאָהּ,

כַּאֲשֶׁר תִּתְגַּבֵּר נֶפֶשׁ הַשִּׂכְלִית עַל הַחוֹמֶר וְתַשְׁפִּילֵהוּ וְתַכְנִיעֵהוּ תַּחְתֶּיהָ,

אֲזַי תִּתְלַהֵב וְתִתְלַהֵט בְּשַׁלְהֶבֶת הָעוֹלָה מֵאֵלֶיהָ,

וְתָגֵל וְתִשְׂמַח בַּה' עוֹשֶׂהָ, וְתִתְעַנֵּג עַל ה' תַּעֲנוּג נִפְלָא.

וְהַזּוֹכִים לְמַעֲלַת אַהֲבָה רַבָּה זוֹ – הֵם הַנִּקְרָאִים צַדִּיקִים,

כְּדִכְתִיב: "שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּה'".

אַךְ לֹא כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה,

כִּי לָזֶה צָרִיךְ זִיכּוּךְ הַחוֹמֶר בִּמְאֹד מְאֹד, וְגַם תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הַרְבֵּה,

לִזְכּוֹת לִנְשָׁמָה עֶלְיוֹנָה

שֶׁלְּמַעְלָה מִמַּדְרֵגַת רוּחַ וָנֶפֶשׁ,

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרֵאשִׁית חָכְמָה שַׁעַר הָאַהֲבָה.

וְהַשֵּׁנִית, הִיא אַהֲבָה שֶׁכָּל אָדָם יוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ, כְּשֶׁיִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּעוּמְקָא דְלִבָּא

בִּדְּבָרִים הַמְּעוֹרְרִים אֶת הָאַהֲבָה לַה' בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל.

הֵן דֶּרֶךְ כְּלָל – כִּי הוּא חַיֵּינוּ מַמָּשׁ, וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם אוֹהֵב אֶת נַפְשׁוֹ וְחַיָּיו – כֵּן יֶאֱהַב אֶת ה', כַּאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ כִּי ה' הוּא נַפְשׁוֹ הָאֲמִיתִּית וְחַיָּיו מַמָּשׁ,

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר עַל פָּסוּק: "נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ וְגוֹ'".

וְהֵן דֶּרֶךְ פְּרָט – שֶׁכְּשֶׁיָּבִין וְיַשְׂכִּיל בִּגְדוּלָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא דֶּרֶךְ פְּרָטִית,

כַּאֲשֶׁר יוּכַל שְׂאֵת בְּשִׂכְלוֹ וּמַה שֶּׁלְּמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ.

וְאַחַר כָּךְ, יִתְבּוֹנֵן בְּאַהֲבַת ה' הַגְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה אֵלֵינוּ,

לֵירֵד לְמִצְרַיִם "עֶרְוַת הָאָרֶץ", לְהוֹצִיא נִשְׁמוֹתֵינוּ מִ"כּוּר הַבַּרְזֶל", שֶׁהוּא הַ"סִּטְרָא אָחֳרָא" רַחֲמָנָא לִצְּלָן,

לְקָרְבֵנוּ אֵלָיו וּלְדַבְּקֵנוּ בִּשְׁמוֹ מַמָּשׁ, וְהוּא וּשְׁמוֹ אֶחָד,

דְּהַיְינוּ, שֶׁרוֹמְמָנוּ מִתַּכְלִית הַשִּׁפְלוּת וְהַטּוּמְאָה – לְתַכְלִית הַקְּדוּשָּׁה, וּגְדוּלָּתוֹ יִתְבָּרֵךְ שֶׁאֵין לָהּ קֵץ וְתַכְלִית,

אֲזַי "כַּמַּיִם הַפָּנִים אֶל פָּנִים" –

תִּתְעוֹרֵר הָאַהֲבָה בְּלֵב כָּל מַשְׂכִּיל וּמִתְבּוֹנֵן בְּעִנְיָן זֶה בְּעוּמְקָא דְלִבָּא,

לֶאֱהוֹב אֶת ה' אַהֲבָה עַזָּה, וּלְדָבְקָה בוֹ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמָהּ בַּאֲרִיכוּת.