מישהו מכם היה מנחש שחפץ בעל ששלוש זרועות פלסטיק המחוברות למסב אחד במרכזן, יעז לתת פייט לשלל המכשירים האלקטרונים החכמים, ויהפוך להיות הלהיט המבוקש והנחשק ביותר בקרב ילדי, ואף מבוגרי, העולם כולו? מה עוד שהוא בעצם לא יודע לעשות כלום. אין לי ספק שהמשפט הנפוץ ביותר השבוע בישראל היה "טוב, השגתי ספינר. מה עכשיו?".

כן, גם אני שמעתי את הסיפורים על הספינר כמכשיר שמועיל לקשב וריכוז. אלא שמכיוון שאני זוכה לשמש כמורה לעיתים תכופות, אני יכול לדווח לכם מכלי ראשון על כישלונה המוחלט של הקונספציה. כשהנחתי לתלמידים בכיתתי להשתעשע בספינר בשעת השיעור, בשקט ומתחת השולחן כמובן, זה בהחלט תרם לקשב וריכוז של כל הכיתה, כולל המורה, לא בשיעור ובחומר הנלמד, אלא בספינר ובסיבובו הבלתי נגמר.

ייתכן וזהו הסיפור המעניין העומד מאחורי פיתוחו של הספינר, כניסיון להביא את השלום הנכסף. ואולי זו בכלל קרבת המשפחה המשוערת בין הספינר החדשני והמודרני לסביבון העתיק והמוכר של חנוכה, כך או כך, אין כל ספק שיש בו משהו ממכר, ואין לנו ברירה אלא להתרגל לנוכחותו הספינרית והמסתובבת לפחות עד הפצעתו של הגימיק הבא.

בעצם, זה לא כל כך קשה. שהרי מושג ה"ספין" איננו מושג חדש עבורנו. כולנו מכירים אותו מהמערכות הפוליטיות השונות, ובכלל משגרת החיים. שהרי מה הם חיינו אם לא רצף ממושך של עיסוק בספינים שונים המתרגשים ובאים עלינו חדשות לבקרים, כאשר שוב ושוב אנו הולכים שולל אחרי גורמים אינטרסנטיים שונים הגורמים לנו, במודע או שלא, לעסוק ולהסתובב סחור סחור סביב נושאים ופרשיות שונות, שכל מטרתן להסיט את תשומת לבנו מהשאלות החשובות באמת.

ממש כמו הספינר, בהעדר כוח חיכוך, בהעדר תודעה עצמאית וחוט שדרה מחשבתי, כל משב רוח מצויה, כל פוסט ברשת חברתית או כתבה מגמתית, עלולה לגרום לנו להסתחרר סביב עצמנו בסיבובי סרק אינסופיים.

הנה לכם סיפור חסידי מחכים:

אחד מתלמידי ה'מגיד ממעזריטש' פנה לרבו בשאלה "איך מתגברים על המחשבות המבלבלות"? ענה לו הרבי "סע לביתו של תלמידי רבי זאב".


נסע התלמיד והגיע לביתו של רבי זאב. היה זה באישון לילה חורפי, בחוץ השתוללה סופה והוא עומד מאחורי הדלת, דופק ומבקש להיכנס. אין קול ואין עונה. רבי זאב לא פתח לו את הדלת. היהודי המשיך ודפק שוב ושוב, והדלת לא נפתחה. כך נאלץ להמתין מחוץ לדלת כל הלילה. רק עם שחר נפתחה הדלת, ורבי זאב הזמינו להיכנס פנימה.


שהה התלמיד בבית חברו מספר ימים, וניסה להבין מדוע שלח אותו רבו לכאן, ואיך יקבל מענה לשאלתו. כעבור שבוע לא התאפק, וגילה לרבי זאב מדוע הוא הגיע לביתו, וביקש ממנו תשובה לשאלתו. אמר לו רבי זאב "כבר עניתי לך! מיד כשהגעת לימדתי אותך שאדם צריך להיות 'בעל הבית', ולהחליט מי נכנס ומי לא נכנס".

נחמד להסתובב, ונחמד גם לקחת את החיים בסיבוב. אבל לא צריך לתת לכל אחד לסובב אותנו בכזו קלות, היה חכם, אל תהיה ספינר...