כנגד ארבעה מגיבים לעיסקת מובילאי דיבר הכתוב:

“אחד פטריוט” - ההוא שמסתובב מאושר כאילו לפחות חמישים אחוז ממניות החברה הן שלו. מבחינתו אין כאן חברה ואין כאן משקיעים יש כאן עניין לאומי, פרק נוסף בתקומת העם היהודי בארצו. סוף סוף רגע של נחת, גאווה ישראלית. “אולי אין לנו נפט אבל יש לנו שכל”, הוא ידקלם וירוץ להוסיף לרשימת הטפטפות, עגבניות השרי, הדיסק און קי, דוד השמש, והוויז, גם את הרכש טכנולוגי החדש והמרשים.

“אחד כלכלן” - עזבו אותו, אל תנסו בכלל לדבר איתו, הוא עסוק. אתם יודעים מה זה לנסות ולחשב כמה זה 15.2 מיליארד דולר? וחוץ מזה הוא עוד צריך לחשב כמה בדיוק יהיו הכנסות המדינה מהמיסים, וכמובן מה כדאי לעשות איתן. ובעיקר מוטלת עליו החובה הקדושה להבין כמה בדיוק הרוויח כל אחד מהמשקיעים ומהם אפיקי ההשקעה הנכונים עבורו. “אוהב כסף לא ישבע - לדבר על - כסף” גם אם הוא בכלל לא שלו…

“אחד טכנולוג” - שנים שהמובילאיי מצפצפף לו ברכב ומטריף את דעתו, אבל פתאום עכשיו התעורר בו הסטיב ג’ובס, וכעת רק חשוב לו להבין איך בדיוק זה עובד, ממה זה מורכב, ומה הסוד הטכנולוגי מאחורי הדבר. מי יודע אולי גם לו פתאום יבוא איזה רעיון וגם הוא יביא סוף סוף את המכה.

וכמובן, ה”נודניק שלא יודע לפרגן” - זה ההוא שרגע אחרי שיגמור להתלונן באוזני כל עובר ושב, איך הוא ידע מראש שזה הולך לקרות, ואם הוא רק היה הולך עם הלב שלו ונכנס לזה בזמן עכשיו הוא כבר היה שוכב בטן גב בקריביים. מייד יעבור לראות שחורות ולנבא את התנפצות בועת הטכנולוגיה, ככה שאם כסף הוא לא עשה מזה לפחות הוא הרוויח עוד עוד נושא לטחון ולבלבל בו את המוח.

לאיזה מהם אני משתייך?
אני חושב שקצת מכל סוג. אלא שכהרגלי ניסתי גם לחפש את הערך המוסף שבסיפור, את המסר הרוחני שניתן ללמוד ולהפיק ממנו. ומה אתם יודעים, להפתעתי גיליתי שהרעיון הזה של מובילאי שהרכב עצמו יצפצף וירתיע לפני כל חריגה מדרך הישר, ובך ימנע מהאדם תקלות ועבירות, הוא אולי פיתוח טכנולוגי מדהים אבל בהחלט לא כל כך מקורי, מסתבר שהתורה כבר חזתה את המערכת הזו בדיוק אולי לא בתחום הנהיגה הגשמית, אבל בהחלט תחום ההתנהגות הרוחנית:

על הפסוק “כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק, וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה” אומר המדש “לעתיד לבוא אבני ביתו של אדם וקורות ביתו מעידים בו”. “בעולם הזה אדם הולך ללקוט תאנים, אין התאנה אומרת כלום, אבל לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת, והיא צווחת ואומרת: שבת היא”.

מה שיפה במערכת המובילאי הרוחנית הזו הוא, שמדובר בפיתוח שלא רק יחנך את האדם כיצד לנהוג, אלא גם יחנך וידריך את האדם לאן לנהוג, וימנע ממנו לבזבז את זמנו על מעשים חסרי תכלית ומשמעות. כפי שכתב הרבי מליואוויטש בספרו “היום יום” (בתרגום מאידית):

“על לעתיד לבוא נאמר: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". עכשיו שותק הדומם, דורכים עליו והוא שותק. אבל יבוא זמן הגילוי בעתיד, שהדומם יתחיל לדבר ולספר, ובאם בעת ההליכה עליו לא חשבו או דיברו דברי תורה, הוא יתבע - למה דרכו עליו? האדמה שדורכים עליה, מחכה אלפי שנים, מששת ימי בראשית, שידרוך עליה יהודי, שני יהודים, וידברו דברי תורה”!