שולחן ערוך: סימן רפא

סימן רפא דיני זמירות ביום השבת וּבוֹ ה׳ סְעִיפִים׃

א בְּשַׁבָּת צָרִיךְ לְהַקְדִּים לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶתא יוֹתֵר מִבְּיוֹם טוֹב,ב כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תקכ"ט.ג^,

וּמִכָּל מָקוֹם, נוֹהֲגִים לְאַחֵר יוֹתֵר מִבְּחֹל,ד מִשּׁוּם הַשֵּׁנָה שֶׁהִיא עֹנֶג שַׁבָּת.ה^, וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לַעֲבוֹר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה.ו^,

אֲבָל בִּימֵי הַחֹרֶף שֶׁהַלֵּילוֹת אֲרֻכִּים – יְכוֹלִים לְהַקְדִּים כְּמוֹ בְּחֹל:ז

ב וְנוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בִּזְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת,ח דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹסִיפִים בִּפְסוּקֵי דְזִמְרָה: "לַמְנַצֵּחַ הַשָּׁמַיִם כוּ'",ט^, וְאוֹמְרִים "נִשְׁמַת" אַחַר שִׁירַת הַיָּם,י וּמְסַיְּמִין בּוֹ "יִשְׁתַּבַּח".יא^, וְאַחַר כָּךְ מַתְחִילִין "יוֹצֵר אוֹר", וְ"הַכֹּל יוֹדוּךָ", וְ"אֵל אָדוֹן", וְ"לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת".יב^, וּבְכָל מָקוֹם וּמָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ.יג

וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין כָּל זֶה חוֹבָה אֶלָּא רְשׁוּת, וְאִם רָצָה אֵינוֹ אוֹמֵר כְּלָל.יד מִלְּבַד "לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת", שֶׁאַף אִם שָׁכַח לְאָמְרוֹ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה – נָכוֹן לְאָמְרוֹ אַחַר הַתְּפִלָּה,טו הוֹאִיל וְהוּא מְדַבֵּר בְּשֶׁבַח הַשַּׁבָּת.טז

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם נִזְכַּר בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁסִּיֵּם בִּרְכַּת "יוֹצֵר" – לֹא יַחֲזוֹר לְרֹאשׁ הַבְּרָכָה בִּשְׁבִילוֹ, הוֹאִיל וְאֵינוֹ אֶלָּא מִנְהָג בְּעָלְמָא.יז

(וְהוּא הַדִּין שֶׁלֹּא יֹאמַר אוֹתוֹ לְבַדּוֹ בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכַּר, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ שָׁםיח):

ג וְיֵשׁ לְהַאֲרִיךְ וּלְהַנְעִים בְּנִגּוּן הַזְּמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּתיט בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַיּוֹם.כ וְאֵין לִמְחוֹת בִּשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁמַּאֲרִיךְ בָּהֶם בְּנִגּוּן, אַף עַל פִּי שֶׁהַמּוֹחֶה מִתְכַּוֵּן מִשּׁוּם בִּטּוּל תּוֹרָה.

וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִדַּאי, כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם,כא כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רפ"ח:כב^,

ד וְכָל זֶה בְּנִגּוּן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְעִימָה כְּעֵין שֶׁעוֹשִׂין בִּפְסוּקֵי דְזִמְרָה, אֲבָל לֹא כְּמוֹ הַמְשׁוֹרְרִים הַמַּאֲרִיכִים בְּשִׁיר וּמַפְרִידִים תֵּבָה מֵחֲבֶרְתָּהּ, וּכְבָר הִפְלִיגוּ הַקַּדְמוֹנִים בִּגְנוּתָם,כג (עַיֵּן סִמָּן נ"גכד):

ה כְּשֶׁמַּגִּיעַ בְּ"נִשְׁמַת" לְ"וּלְךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים" – לֹא יִשְׁחֶה שָׁם כְּמוֹ בְּ"מוֹדִים", שֶׁאֵין לִשְׁחוֹת אֶלָּא בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים,כה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קי"ג:כו^,