שולחן ערוך: סימן תרמא

א הָעוֹשֶׂה סֻכָּה,א בֵּין לְעַצְמוֹ שֶׁיֵּשֵׁב בָּהּ הוּא עַצְמוֹ בַּחַג וּבֵין לַאֲחֵרִיםב שֶׁיֵּשְׁבוּ בָּהּ בַּחַג – אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל עֲשִׂיָּתוֹ,1 דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת סֻכָּה"ג כְּמוֹ שֶׁמְּבָרְכִים עַל עֲשִׂיַּת שְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת,2 לְפִי שֶׁעֲשִׂיָּתָהּ אֵינָהּ גְּמַר הַמִּצְוָה,ד^,3 שֶׁעִקַּר הַמִּצְוָה הוּא לֵישֵׁב בָּהּ בַּחַג.

אֲבָל "שֶׁהֶחֱיָנוּ" הָיָה רָאוּי לְבָרֵךְ בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּה אִם עוֹשֶׂה אוֹתָהּ לְעַצְמוֹ,ה^,4 שֶׁהֲרֵי הִיא מִצְוָה הַבָּאָה מִזְּמַן לִזְמַן.ו וְאִם עוֹשֶׂה אוֹתָהּ לַאֲחֵרִים – הָיָה רָאוּי שֶׁבַּעַל הַסֻּכָּהז שֶׁיֵּשֵׁב בָּהּ בַּחַג יְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ" בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָהּ, שֶׁעִקַּר הַבְּרָכָה נִתַּקְּנָה עַל הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מִן הַמִּצְוָהח שֶׁאֵינָהּ תְּדִירָה וּבָאָה מִזְּמַן לִזְמַן, וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא לְבַעַל הַסֻּכָּה וְלֹא לְהָעוֹשֶׂה הַסֻּכָּה.ט

אֲבָל אֵין אָנוּ מְבָרְכִין כְּלָל "שֶׁהֶחֱיָנוּ" בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּה אֲפִלּוּ אִם עוֹשֶׂה סֻכָּה לְעַצְמוֹ, לְפִי שֶׁאָנוּ סוֹמְכִין עַל בִּרְכַּת "שֶׁהֶחֱיָנוּ" שֶׁאוֹמְרִים בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹםי^,5 שֶׁבְּלֵיל יוֹם טוֹב בִּשְׁבִיל מִצְוַת קִדּוּשׁ הַיּוֹם שֶׁהִיא גַּם כֵּן מִצְוָה הַבָּאָה מִזְּמַן לִזְמַן,יא^,6 וּבְרָכָה אַחַת עוֹלָה לְכָאן וּלְכָאן:יב^,7