שולחן ערוך: סימן תרטז

ב וְכֵן אָסוּר לְגָדוֹל לִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּל לַקָּטָן,י^,3 לְפִי שֶׁאֵין זֶה עִנּוּי לְהַקָּטָן שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ כָּל כָּךְ אִם לֹא יִנְעֹל,יא^,4 אֲבָל אִם הַקָּטָן נוֹעֵל מֵעַצְמוֹ – אִם צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ נִתְבָּאֵר בְּסִימָן שמ"ג,יב^,5 עַיֵּן שָׁם:

ג וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין נוֹהֲגִין לִרְחֹץ וְלָסוּךְ אֶת הַקָּטָן בְּכָל יוֹם, וְאֵין מְנִיעַת הָרְחִיצָה וְהַסִּיכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נֶחְשֶׁבֶת לוֹ לְעִנּוּי כְּלָל – אֵין לְרָחְצוֹ וּלְסוּכוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְכֵן הוּא הַמִּנְהָג:יג^,6

ד וְכָל זֶה בְּקָטָן שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ מִצְוַת עִנּוּי,יד אֲבָל אִם הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ – אָסוּר לְהַאֲכִילוֹ טו וּלְהַשְׁקוֹתוֹ וּלְסוּכוֹ וּלְרָחְצוֹ טז בְּיָדַיִם וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר.יז וְאִם הוּא מֵעַצְמוֹ עוֹשֶׂה אֶחָד מִדְּבָרִים אֵלּוּ – אֵין צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ, חוּץ מֵאָבִיו שֶׁצָּרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ וּלְחַנֵּךְ אֶת בְּנוֹ בְּמִצְווֹת,יח^,7 אֲבָל אִמּוֹ אֵינָהּ מְצֻוָּה עַל כָּךְ,יט^,8 אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לָהּ לִתֵּן לְפָנָיו לֶאֱכֹל, דַּהֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ מַאֲכִילָתוֹ בְּיָדַיִם:כ

ה וְכֵיצַד הוּא חִנּוּכוֹ? כא^,9 קָטָן הַבָּרִיא כב בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים כג שְׁלֵמוֹת כד (פֵּרוּשׁ כה שֶׁנִּשְׁלְמוּ לוֹ תֵּשַׁע שָׁנִים לִפְנֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים),10 אוֹ בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים כו שְׁלֵמוֹת אֲפִלּוּ הוּא כָּחוּשׁ וּתְשׁוּשׁ כֹּחַ כז – מְחַנְּכִין אוֹתוֹ לְשָׁעוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.11 כֵּיצַד? אִם הָיָה רָגִיל לֶאֱכֹל בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת עַל הַיּוֹם12 – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בְּשָׁלֹשׁ, הָיָה רָגִיל לֶאֱכֹל בְּשָׁלֹשׁ – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בְּאַרְבַּע,כח לְפִי כֹּחַ הַבֵּן מוֹסִיפִין לְעַנּוֹת אוֹתוֹ בְּשָׁעוֹת.כט^,13 וְכֵן הַדִּין בִּקְטַנָּה הַבְּרִיאָה אִם הִיא בַּת ט' שָׁנִים שְׁלֵמוֹת,14 אוֹ בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים שְׁלֵמוֹת אֲפִלּוּ אֵינָהּ בְּרִיאָה:ל

ו בֶּן י"א שָׁנִים לא שְׁלֵמוֹת,לב בֵּין זָכָר וּבֵין נְקֵבָה לג – מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין15 מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּדֵי לְחַנְּכָן בְּמִצְווֹת.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים לד שֶׁאֲפִלּוּ בְּנוֹת י"א שָׁנִים שְׁלֵמוֹת וּבֵן זָכָר בֶּן י"ב שָׁנִים שְׁלֵמוֹת אֵינָן צְרִיכִין לְהַשְׁלִים כְּלָל אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֶלָּא מְחַנְּכִין אוֹתָן לְשָׁעוֹת וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר,לה דְּכֵיוָן שֶׁהַחִנּוּךְ אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לו^,16 – לֹא רָצוּ חֲכָמִים לְהַחְמִיר עֲלֵיהֶם כָּל כָּךְ שֶׁיִּתְעַנּ[וּ] עַד הַלַּיְלָה, וְדַי לָהֶם בְּחִנּוּךְ שָׁעוֹת לְפִי כֹּחָם.

וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, מִכָּל מָקוֹם בְּנַעַר שֶׁהוּא כָּחוּשׁ וּתְשׁוּשׁ כֹּחַ וְאֵינוֹ חָזָק לִסְבֹּל הַתַּעֲנִית – יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה,לז וּמֻתָּר לְהַאֲכִילוֹ לח אַף שֶׁאֵין שׁוּם חֲשַׁשׁ סַכָּנָה אִם יַשְׁלִים:לט

ז וּכְדֶרֶךְ שֶׁמְּחַנְּכִין אוֹתָן בְּאִסּוּר אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה הֵן לְשָׁעוֹת וְהֵן לְהַשְׁלִים וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר – כָּךְ צָרִיךְ לְחַנְּכָ[ן] בְּאִסּוּר רְחִיצָה וְסִיכָה מ אֲפִלּוּ מִדִּין הַתַּלְמוּד מא וְלֹא מֵחֲמַת הַמִּנְהָג בִּלְבַד:מב

ח בֶּן י"ג שָׁנִים שְׁלֵמוֹת וּנְקֵבָה בַּת י"ב שְׁלֵמוֹת, אִם הֵבִיאוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת17 – הֲרֵי הֵם כִּגְדוֹלִים לְכָל הַמִּצְווֹת מג^,18 וְחַיָּבִים לְהַשְׁלִים הַתַּעֲנִית מִן הַתּוֹרָה,מד אֲבָל אִם עֲדַיִן לֹא הֵבִיאוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת – עֲדַיִן הֵן קְטַנִּים וְאֵין חַיָּבִין לְהַשְׁלִים מִן הַתּוֹרָה, אֲבָל חַיָּבִים לְהַשְׁלִים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מה לְפִי סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבֵּאַרְנוּ מו שֶׁהִיא עִקָּר.

וַאֲפִלּוּ בְּנַעַר שֶׁהוּא כָּחוּשׁ וְתַשׁ כֹּחַ – אֵין לְהָקֵל לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבֵּאַרְנוּ, דְּכֵיוָן שֶׁעָבְרוּ לוֹ י"ג שָׁנִים אָנוּ חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא הֵבִיא כְּבָר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְנָשְׁרוּ,מז^,19 לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ הוּא לְהָבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מִיָּד אַחַר י"ג שָׁנִים,מח וְאִם כֵּן הֲרֵי יֵשׁ כָּאן סָפֵק שֶׁמָּא הוּא חַיָּב לְהַשְׁלִים מִן הַתּוֹרָה.מט

וַאֲפִלּוּ נִשְׁלְמוּ לוֹ הַי"ג שָׁנִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עַצְמוֹ שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – אַף עַל פִּי כֵן חַיָּב לְהַשְׁלִים, אֲפִלּוּ הוּא כָּחוּשׁ וְתַשׁ כֹּחַ,נ לְפִי שֶׁבִּתְחִלַּת כְּנִיסַת לֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּבָר נִשְׁלְמוּ לוֹ י"ג שָׁנִים,נא^,20 וְיֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְנָשְׁרוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,נב וְכָל סָפֵק שֶׁל תּוֹרָה הוֹלְכִין בּוֹ לְהַחְמִיר:

ט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא מִן הַתּוֹרָה, אֲבָל בִּשְׁאָר תַּעֲנִיּוֹת21 שֶׁאֵינָן אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים – אֵין צְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת אֶלָּא אִם כֵּן יָדוּעַ שֶׁהֵבִיאוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת:נג

י קָטָן שֶׁהוּא פָּחוֹת מִבֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים שְׁלֵמוֹת – אֵין מְעַנִּין אוֹתוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.נד וַאֲפִלּוּ אִם הַקָּטָן רוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ – מוֹחִין בְּיָדוֹ,נה כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה:נו

יא מַה שֶּׁאֵין מְדַקְדְּקִים עַכְשָׁו שֶׁיִּתְעַנֶּה קָטָן כְּשֶׁהוּא בֶּן י"א שָׁנִים שְׁלֵמוֹת, לְפִי שֶׁהַכֹּל לוֹמְדִים עַכְשָׁו נז וְהַתּוֹרָה מַתֶּשֶׁת כֹּחָם נח^,22 וּלְכָךְ אֵינָן חֲשׁוּבִין כִּבְרִיאִין לְעִנְיָן זֶה, וּכְבָר נִתְבָּאֵר נט^,23 שֶׁכָּל שֶׁאֵינוֹ בָּרִיא אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַשְׁלִים לְפִי שֶׁיֵּשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְעוֹד דְּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁיָּרְדָה חֻלְשָׁה לָעוֹלָם ס^,24 מִן הַסְּתָם כָּל קָטָן אֵינוֹ נֶחְשָׁב כְּבָרִיא לְעִנְיָן זֶה,סא אֶלָּא אִם כֵּן יָדוּעַ שֶׁהוּא בָּרִיא וְחָזָק לִסְבֹּל: