שולחן ערוך: סימן רד

רד דִּינֵי הַבְּרָכוֹת לְיֶתֶר הַמַּאֲכָלִים, וּבוֹ י"ח סְעִיפִים:

א עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ,1 כְּגוֹן בְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, דָּגִים וַחֲגָבִים, חָלָב וּגְבִינָה וּבֵיצִים, מַיִם, מֶלַחא וּדְבַשׁב^,2 – מְבָרְכִים "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ". וְכֵן כְּמֵהִים וּפִטְרִיּוֹת,ג אַף שֶׁגִּדּוּלָם מִן הָאָרֶץ, שֶׁמִּלַּחְלוּחִית הָאָרֶץ הֵם גְּדֵלִים עַל הָעֵצִים וְעַל הַכֵּלִים, כֵּיוָן שֶׁאֵין יְנִיקָתָם מִן הָאָרֶץ אֶלָּא מִן הָאֲוִיר – אֵינָם נִקְרָאִים "פְּרִי הָאֲדָמָה",ד וּמְבָרְכִין עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ":1

ב וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לְקִלְקוּל – נִשְׁתַּנָּה בִּרְכָתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת לוֹ, וּמְבָרְכִים עָלָיו בְּרָכָה הַכּוֹלֶלֶת הַכֹּל, שֶׁהִיא "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ",1 כְּגוֹן הַפַּת שֶׁעִפְּשָׁה, וְתַבְשִׁיל שֶׁנִּשְׁתַּנָּה צוּרָתוֹ וְנִתְקַלְקֵלה מְעַט. אֲבָל אִם נִתְקַלְקֵל לְגַמְרֵי עַד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה אֲפִלּוּ עַל יְדֵי הַדְּחָק – אֵין מְבָרְכִין עָלָיו כְּלָל.ו וְכֵן פַּת שֶׁעִפְּשָׁה.ז

וְכֵן יַיִן שֶׁהֶחְמִיץח עַד שֶׁבְּנֵי אָדָם נִמְנָעִים לִשְׁתּוֹתוֹ מִפְּנֵי חֲמִיצוּתוֹט – מְבָרְכִין עָלָיו "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".1 וְאִם נַעֲשָׂה חֹמֶץ גָּמוּר,י דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא חָזָק כָּל כָּךְ שֶׁכְּשֶׁמַּשְׁלִיכִים אוֹתוֹ עַל הָאָרֶץ הוּא מְבַעְבֵּעַ וּמַעֲלֶה רְתִיחוּתיא – אֵין מְבָרְכִין עָלָיו כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַזִּיקוֹ,יב וְאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁתִיָּה כְּלָל.יג וְאִם עֵרְבוֹ בְּמַיִם עַד שֶׁהוּא רָאוּי לִשְׁתּוֹת – מְבָרֵךְ עָלָיו "שֶׁהַכֹּל": יד^,3

ג וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁאֵין נוֹטְעִים אוֹתוֹ עַל דַּעַת לְאָכְלוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא אוֹכְלוֹ – מְבָרֵךְ עָלָיו "שֶׁהַכֹּל", כְּגוֹן פֵּרוֹת חַיִּים שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָתָם שֶׁעַל דַּעַת כֵּן נוֹטְעִים אוֹתָם הוּא לְאָכְלָם מְבֻשָּׁלִים.טו^,4 וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵין נוֹטְעִים אוֹתוֹ עַל דַּעַת לְאָכְלוֹ כְּלָל, כְּגוֹן הַקּוֹר שֶׁל דֶּקֶלטז וְלוּלְבֵי גְּפָנִים5 וּשְׁקֵדִים הָרַכִּים,יז שֶׁעִקַּר אֲכִילָתָם הִיא קְלִפָּתָם הַחִיצוֹנָה, וְאֵין נוֹטְעִין אוֹתָן עַל דַּעַת כֵּן כְּלָל.6 מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר פֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִגְמַר בִּשּׁוּלָם,7 כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר כָּל זֶה בְּסִימָן ר"ב: יח

ד וְכֵן שַׁחַת שֶׁל תְּבוּאָהיט שֶׁגּוֹזְזִין אוֹתָהּ בְּעוֹדָהּ יָרָק וְאוֹכְלָהּכ^,8 – מְבָרְכִין עָלֶיהָ "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".

וְכֵן מִינֵי זְרָעִים שֶׁאֵינָם עוֹמְדִים לַאֲכִילָה אֶלָּא לִתֵּן טַעַם בִּקְדֵרָה, כְּגוֹן שֶׁבֶת וְכַמּוֹן וְכֻסְבָּר,9 אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מְתוּקִים וְטוֹבִים לַאֲכִילָה10 – מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל".כא

וְכֵן כָּל מִינֵי פֵּרוֹת שֶׁבִּשְּׁלָם בְּמַיִם וְעָשָׂה מֵהֶם מַשְׁקֶה, כְּגוֹן שֵׁכַר תְּאֵנִים וְשֵׁכַר תְּמָרִים – מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל". וַאֲפִלּוּ שֵׁכַר שְׂעוֹרִים11 מְבָרְכִין עָלָיו "שֶׁהַכֹּל"כב וְלֹא "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת", הוֹאִיל וְהוּא צָלוּל וְעוֹמֵד לִשְׁתִיָּה, וְאֵין מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת" אֶלָּא עַל מַאֲכָל,כג כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ח.כד^,12 וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְמָרָק שֶׁל תַּבְשִׁיל מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת", לְפִי שֶׁהַמָּרָק בָּטֵל עַל גַּבֵּי הַתַּבְשִׁיל שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּעֵינוֹ,כה מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׁכָר שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם [מִ]מַּמָּשׁוּת הַשְּׂעוֹרִים. וְעוֹד שֶׁהַמָּרָק עִקָּרוֹ לְצֹרֶךְ בִּשּׁוּל הַתַּבְשִׁיל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׁכָר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ב: כו

ה יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעַל עִשְּׂבֵי הַשָּׂדֶה שֶׁאֵינָן נִזְרָעִים – מְבָרְכִים "שֶׁהַכֹּל".כז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּעֲשָׂבִים שֶׁהֵם גְּרוּעִים מִצַּד עַצְמָן, אֲבָל פֵּרוֹת טוֹבִים הַגְּדֵלִים בְּלֹא זְרִיעָה, כְּגוֹן אוֹתָם שֶׁקּוֹרִין יאגידע"סכח מאלינ"שכט – מְבָרְכִין "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה",ל כְּמוֹ שֶׁמְּבָרְכִין "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" עַל פֵּרוֹת חֲשׁוּבִים הַגְּדֵלִים בְּאִילָנֵי סְרָק, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ג.לא וְיֵשׁ מִי שֶׁהָיָה נוֹהֵגלב^,13 לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" עַל הַגְּדֵלִים בָּאָרֶץ וּ"בוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" עַל הַגְּדֵלִים בָּאִילָן, אֲפִלּוּ הֵם מִינִים גְּרוּעִים כַּעֲשָׂבִים וְדוֹמֵיהֶם:

ו יַיִן שֶׁרֵיחוֹ חֹמֶץ וְטַעֲמוֹ יַיִן – עֲדַיִן שֵׁם יַיִן עָלָיו, וְלֹא נִשְׁתַּנֵּית בִּרְכָתוֹ.לג^,14 אֲבָל אִם טַעֲמוֹ חֹמֶץ אַף עַל פִּי שֶׁרֵיחוֹ יַיִן – מְבָרְכִין עָלָיו "שֶׁהַכֹּל",לד^,15 שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַטַּעַם: לה

ז יַיִן מְבֻשָּׁל16 לֹא נִשְׁתַּנָּה לִגְרִיעוּתָא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כָּל אָדָם שׁוֹתֶה יַיִן מְבֻשָּׁל כְּחַי מִפְּנֵי חָזְקוֹ, מִכָּל מָקוֹם, טַעֲמוֹ וְרֵיחוֹ הֵם מְשֻׁבָּחִים יוֹתֵר, וּלְפִיכָךְ לֹא נִשְׁתַּנֵּית בִּרְכָתוֹ, וּמְבָרְכִין עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן": לו

ח וְכֵן יַיִן שֶׁמְּעֹרָבִים בּוֹ דְּבַשׁ וּפִלְפְּלִין,לז אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּנָּה טַעַם הַיַּיִן עַל יְדֵי הַדְּבַשׁ וְהַפִּלְפְּלִיןלח – לֹא נִשְׁתַּנָּה לִגְרִיעוּתָא, וּמְבָרְכִים עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן".

אֲבָל יַיִן שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ אֶחָד מִשְּׁאָר מַשְׁקִין,17 אִם נִתְעָרֵב בּוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּפְסַד טַעַם הַיַּיִן – אֵין לְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" אֶלָּא "שֶׁהַכֹּל",לט כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לִגְרִיעוּתָא. וְאִם נִתְעָרֵב בּוֹ שֵׁכַר תְּאֵנִים שֶׁהוּא אֵינוֹ מַפְסִיד טַעַם הַיַּיִן – הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב, אִם הָרֹב יַיִן – מְבָרְכִים "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", וְאִם הָרֹב שֵׁכָר – מְבָרְכִים "שֶׁהַכֹּל": מ

ט יַיִן שֶׁמְּזָגוֹ בְּמַיִם, אֲפִלּוּ הַמַּיִם הֵם הָרֹב – מְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", אִם הוּא יַיִן חָזָק שֶׁרָאוּי לִשְׁתִיָּה עַל יְדֵי מְזִיגָה גְּדוֹלָה כָּזוֹ, וְדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִשְׁתּוֹתוֹ בִּמְקוֹם יַיִן18 עַל יְדֵי מְזִיגָה זוֹ, שֶׁאִם לֹא כֵּן בְּטֵלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם. וְאִם הַיַּיִן הוּא אֶחָד מִשִּׁשָּׁה בַּמַּיִם, שֶׁיֵּשׁ בַּמַּיִם שֵׁשׁ פְּעָמִים כְּמוֹתוֹ – אֵין מְבָרְכִין עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" בְּכָל עִנְיָן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טַעַם יַיִן – אֵינוֹ חָשׁוּב כְּלוּם בְּשִׁשָּׁה חֲלָקִים מַיִם: מא^,19

י שִׁמְרֵי יַיִן שֶׁבְּמִשְׁמֶרֶת שֶׁנָּתַן עֲלֵיהֶם מַיִם ג' מִדּוֹת וְיָצָא מֵהֶם ד', שֶׁנִּתְמַצָּה לְתוֹכָם מִדָּה אַחַת יַיִן מֵהַשְּׁמָרִים – הֲרֵי זֶה כְּיַיִן מָזוּג,20 שֶׁכֵּן הָיָה דֶּרֶךְ מְזִיגַת הַיַּיִן בִּימֵי חַכְמֵי הַתַּלְמוּד, שֶׁהָיוּ יֵינוֹתֵיהֶם חֲזָקִים, לְמָזְגוֹ בְּג' חֲלָקִים מַיִם, וּלְפִיכָךְ מְבָרְכִים עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן". וְאִם יָצָא פָּחוֹת מִד', אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טַעַם יַיִן – קִיּוּהָא בְּעָלְמָא הוּא, וְאֵין מְבָרְכִין עָלָיו אֶלָּא "שֶׁהַכֹּל".מב^,21

וְיֵינוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינָם חֲזָקִים כָּל כָּךְ – מְשַׁעֲרִים בְּשִׁעוּר מְזִיגַת הַיַּיִן שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְאִם יָצָא פָּחוֹת מִזֶּה מְבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל".מג

אֲבָל שְׁמָרִים שֶׁלֹּא נָתַן עֲלֵיהֶם מַיִם – (אֵין הַיּוֹצֵא מֵהֶם נֶחְשָׁב כְּקִיּוּהָא בְּעָלְמָא), אֶלָּא יַיִן גָּמוּר20 הוּא, וּמְבָרְכִים עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן": מד

יא תֶּמֶד שֶׁעוֹשִׂין מֵחַרְצַנִּים אוֹ זַגִּים שֶׁנּוֹתְנִים עֲלֵיהֶם מַיִם – דִּינָם כִּשְׁמָרִים, שֶׁאִם לֹא יָצָא מֵהֶם יַיִן כְּשִׁעוּר מְזִיגָה שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם – מְבָרְכִים עָלָיו "שֶׁהַכֹּל".מה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחַרְצַנִּים וְזַגִּים שֶׁנֶּעֶצְרוּ בְּקוֹרָה, אֲבָל אִם לֹא נִדְרְכוּ אֶלָּא בָּרֶגֶל, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁאַר בָּהֶם לַחְלוּחִית יַיִן הַרְבֵּה, אֲפִלּוּ נָתַן עֲלֵיהֶם ג' מִדּוֹת וּמָצָא ג' אוֹ פָּחוֹת – מְבָרְכִים עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", שֶׁיַּיִן הוּא, וְהַמַּיִם נִבְלָעִים בַּזַּגִּים וּבַחַרְצַנִּים, וּבְמַה שֶּׁיּוֹצֵא יֵשׁ בּוֹ יַיִן מְרֻבֶּה.מו

וְצִמּוּקִים שֶׁנָּתַן עֲלֵיהֶם מַיִם – יִתְבָּאֵר בְּסִימָן ער"ב: מז^,22

יב זַגִּין שֶׁנָּתְנוּ עֲלֵיהֶם תְּאֵנִים לְחַזֵּק כֹּחַ הַיַּיִן, אַף עַל פִּי שֶׁהַזַּגִּין הֵם (מְרֻבֶּה) [הָרֹב] – יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם רָאוּי לְבָרֵךְ עַל תֶּמֶד הַזֶּה "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", כֵּיוָן שֶׁכָּל כֹּחַ הַתְּאֵנִים בַּמַּשְׁקֶה.מח וּמִסָּפֵק יְבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל"מט כְּבִרְכַּת מֵי שְׁרִיַּת תְּאֵנִים וּשְׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁמְּבָרְכִין עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל" לְדִבְרֵי הַכֹּל, אִם הֵם עוֹמְדִים לִשְׁתִיָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ב.נ וְאִם שָׁתָה כְּשִׁעוּר שֶׁחַיָּב בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה וְרוֹצֶה לָצֵאת יְדֵי סָפֵק23 – יִשְׁתֶּה יַיִן וִיבָרֵךְ אַחֲרָיו, וְיִפָּטֵר מִלְּבָרֵךְ אַחַר תֶּמֶד זֶה מִמַּה נַּפְשָׁךְ, שֶׁהַיַּיִן פּוֹטֵר כָּל מִינֵי מַשְׁקֶה, בֵּין מִבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה בֵּין מִבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה,נא כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"חנב^,24 וְסִימָן קע"ד: נג

יג אֵין מְבָרְכִין עַל הַמַּיִם "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" בַּתְּחִלָּה וּ"בוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת" בָּאַחֲרוֹנָה אֶלָּא כְּשֶׁשּׁוֹתֶה לִצְמָאוֹ. אֲבָל אִם שׁוֹתֶה לְהַבְלִיעַ לֻגְמָתוֹ שֶׁחֲנַקְתּוֹ25 – אֵינוֹ מְבָרֵךְנד לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף,נה^,26 לְפִי שֶׁאֵין הֲנָאָה לָאָדָם בִּשְׁתִיַּת הַמַּיִם אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא צָמֵא.נו אֲבָל שְׁאָר מַשְׁקִין שֶׁיֵּשׁ הֲנָאָה לַגּוּף בִּשְׁתִיָּתָן וּבְטַעֲמָן – צָרִיךְ לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ תָּאֵב לָהֶם, וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה בְּרָצוֹן אֶלָּא מֵחֲמַת אֹנֶס לֻגְמָתוֹ שֶׁחֲנַקְתּוֹ, כֵּיוָן שֶׁמִּכָּל מָקוֹם הוּא נֶהֱנָה בִּשְׁתִיָּתָם: נז

יד וְכֵן כָּל הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה לִרְפוּאָה, אִם טַעֲמָן טוֹב וְהַחֵךְ נֶהֱנָה מֵהֶם – מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם תְּחִלָּה וָסוֹף, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ תָּאֵב לָהֶם כְּלָל, וְאֵינוֹ אוֹכְלָם אֶלָּא מֵחֲמַת אֹנֶס חָלְיוֹ. אֲבָל אִם הֵם רָעִים שֶׁאֵין לוֹ הֲנָאָה, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְרַפֵּא מֵהֶם – אֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף.נח^,27 (וְאִם אֵינָם טוֹבִים וְלֹא רָעִים לְגַמְרֵי – יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלְּעוֹלָם מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל") נט:28

טו וְכֵן חוֹלֶה הָאוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,ס^,29 אוֹ מִי שֶׁאוֹכֵל דְּבַר אִסּוּר מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה,סא כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנָה בְּרָצוֹן כְּלָל, אֶלָּא מֵחֲמַת אֹנֶס חָלְיוֹ.

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםסב שֶׁהוּא הַדִּין לְבָרִיא שֶׁאֲנָסוּהוּ לִסְטִים30 לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּהֱנָה מֵחֲמַת אֹנֶס – צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אֶלָּא אִם כֵּן נַפְשׁוֹ קָצָה מִלֶּאֱכֹל, בְּעִנְיָן שֶׁאֵין זוֹ הֲנָאָה כְּלָל,סג עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ"ז.סד^,31

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםסה שֶׁהַבָּרִיא שֶׁאֲנָסוּהוּ לִסְטִים – אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֵהָנֶה,32 כִּי אֵיךְ יְבָרֵךְ ה' שֶׁבָּרָא מַאֲכָל זֶה אוֹ מַשְׁקֶה זֶה וְאֵין לוֹ חֵפֶץ בּוֹ כְּלָל עַכְשָׁו, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחוֹלֶה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכְּבָר הוּא חוֹלֶה, וְחָפֵץ לְהִתְרַפְּאוֹת בְּמַאֲכָל אוֹ בְּמַשְׁקֶה זֶה – כָּל שֶׁכֵּן שֶׁחַיָּב לְהוֹדוֹת לַה' שֶׁבְּרָאָם. וְאַף שֶׁמִּשּׁוּם הֲנָאַת רְפוּאָה לְבַדָּהּ33 אֵין לוֹ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין, מִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לְבָרֵךְ מִשּׁוּם הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה שֶׁהוּא חָפֵץ בָּהֶם כְּדֵי לְהִתְרַפְּאוֹת, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר הוּא חוֹלֶה. אֲבָל בְּאֹנֶס לִסְטִים, אַף שֶׁכְּבָר בָּאוּ עָלָיו לִסְטִים – אִלּוּ לֹא נִבְרָא מַאֲכָל לֹא הָיוּ אוֹנְסִים אוֹתוֹ לְאָכְלוֹ (וּסְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל):

טז דְּבַשׁ שֶׁבִּשְּׁלוֹ עִם מִינֵי בְּשָׂמִים כְּתוּשִׁים כְּדֵי לְבַשְּׂמוֹ כְּמִנְהַג הוֹלְכֵי דְּרָכִים – הַדְּבַשׁ עִקָּר וְהַבְּשָׂמִים טְפֵלִים, וּמְבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל", שֶׁהֲרֵי הַבְּשָׂמִים בָּאִים לְתַקֵּן הַדְּבַשׁ וּלְהַטְעִימוֹ.סו אֲבָל מִינֵי מִרְקַחַת מִפֵּרוֹת אוֹ עֲשָׂבִים אוֹ מִינֵי בְּשָׂמִים מְרֻקָּחִים בִּדְבַשׁ, אֲפִלּוּ הֵם כְּתוּשִׁים בְּיוֹתֵר וּמְעֹרָבִים בִּדְבַשׁ – הֵם חֲשׁוּבִים עִקָּר, וּמְבָרְכִים עֲלֵיהֶם בִּרְכָתָם, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ב,סז לְפִי שֶׁהַדְּבַשׁ הוּא בָּא לְקַיֵּם דָּבָר הַמְרֻקָּח בּוֹ, לְפִיכָךְ הוּא טָפֵל אֶצְלוֹ אֲפִלּוּ הוּא הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ: סח^,34

יז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִרְקַחַת (שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה לְקִיּוּם, לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה מְעַט מְעַט לִפְרָקִים, וְלֹא לְאָכְלָהּ הַרְבֵּה לְמָזוֹן וּלְתַבְשִׁיל, לְפִיכָךְ אֵין הַדְּבַשׁ נֶחְשָׁב עִקָּר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הָרֹב). אֲבָל תַּבְשִׁיל הֶעָשׂוּי לַאֲכִילָה הַנַּעֲשָׂה מִתַּעֲרֹבֶת דְּבַשׁ וּמִינִים אֲחֵרִים שֶׁאֵינָם מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָןסט^,35 אֶלָּא כְּגוֹן פֵּרוֹת וְקִטְנִיּוֹת36 – הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב,ע^,37 וְאִם הָרֹב הוּא דְּבַשׁ – הוּא עִקָּר, וּמְבָרֵךְ עָלָיו וּפוֹטֵר אֶת הַפֵּרוֹת, וְכֵן בְּהֵפֶךְ, אֲפִלּוּ אֵינָם כְּתוּשִׁים וּמְעֹרָבִים עִמּוֹ, אֶלָּא עוֹמְדִים בְּעֵינָם בְּתוֹכוֹ, כֵּיוָן שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ יַחַד וְנַעֲשׂוּ תַּבְשִׁיל אֶחָד. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר מַשְׁקִים, חוּץ מִמַּיִם.עא^,38

אֲבָל אִם לֹא נִתְבַּשְּׁלוּ יַחַד וְעֵרְבָן לְאָכְלָן יַחַד – אֵין הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב, אֶלָּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל שְׁנֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ב,עב אֶלָּא אִם כֵּן אֶחָד מֵהֶם עִקָּר אֶצְלוֹ וְהַשֵּׁנִי אֵינוֹ אֶלָּא לְתַקֵּן וּלְהַכְשִׁיר אֲכִילַת חֲבֵרוֹ, שֶׁאָז גַּם בְּנִתְבַּשְּׁלוּ יַחַד מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר אַף אִם הוּא הַמּוּעָט:39

יח "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" צָרִיךְ לוֹמַר: "נִהְיָה" בְּקָמַ"ץ הַיּוּ"ד, שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת נִתְקְנוּ בִּלְשׁוֹן עָבָר,עג כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס"ז.עד וְלָכֵן אוֹמְרִים "בּוֹרֵא" וְלֹא "הַבּוֹרֵא", מִפְּנֵי שֶׁ"בּוֹרֵא" הוּא יוֹתֵר מְבֹרָר עַל הֶעָבָר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם:

הערות שוליים

א.

משנה וברייתא ברכות מ, א. רבינו ירוחם נתיב טז ח"ג (נזכר שם גם חגבים). טור ושו"ע סי' רד ס"א. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"א. סדר ברה"נ פ"ז ה"א.

ב.

היינו דבש דבורים. רמב"ם הל' ברכות פ"ח ה"א. טור ושו"ע ס"י. ולענין דבש תמרים ראה לעיל סי' רב ריש ס"י.

ג.

בלוח ברה"נ ובסדר ברה"נ שם: שקורין שוועמליך.

ד.

ברייתא גמרא ופרש"י שם. טור ושו"ע שם. מ"א ס"ק ד.

ה.

ברייתא שם. טור ושו"ע שם. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"ב. סדר ברה"נ פ"ז ה"ב.

ו.

ב"י ד"ה ומ"ש ועל תבשיל. ט"ז ס"ק ב. מ"א ס"ק א.

ז.

עטרת זקנים.

ח.

משנה שם. טור ולבוש ס"ג. וכ"ה בלוח וסדר ברה"נ שם.

ט.

שבלי הלקט סי' קמה בשם ס' התרומה סי' קנו. הובא בב"י ד"ה כתוב בשבלי. שו"ע ס"ד.

י.

רא"ש ברכות פ"ו סי' כג. טור ושו"ע ס"ב.

יא.

מ"א ס"ק יג.

יב.

לבוש ס"ב.

יג.

ראה לעיל סי' רב ס"י. ובלוח וסדר ברה"נ שם ליתה הוספה זו.

יד.

משנה ברכות מ, ב לפי' הא' ברא"ש שם. טור ושו"ע ס"א. ואם עירבו במי שלקות ראה לעיל סי' רב ס"י.

טו.

כדלעיל סי' רב סט"ז וש"נ.

טז.

כדלעיל סי' רב ס"ב וש"נ.

יז.

כדלעיל סי' רב ס"ג וש"נ.

יח.

סעיף ד.

יט.

עירובין כח, רע"ב. טור ושו"ע ס"א.

כ.

רש"י שם ע"א ד"ה חזיז.

כא.

טור בשם הראב"ד. שו"ע ורמ"א ס"א. וכ"ה לקמן סי' רה ס"א. לוח ברה"נ פ"ט הי"ג. סדר ברה"נ פ"ו הכ"ב. ושם: השבת (שקורין עני"ס) והכמון (שקורין קימ"ל). וראה גם לעיל סי' רג ס"ו. ואם שלקום לצורך מימיהן מברכין עליהם ברכתם, כדלעיל סי' רב סי"ב.

כב.

ב"ב צו, ב. תוס' ותוס' רבנו יהודה ברכות לח, א ד"ה האי דובשא. רא"ש ברכות פ"ו סי' יב ובתשובותיו כלל ד סי' טו. טור ושו"ע ס"א. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"ג. סדר ברה"נ פ"ז ה"ג. וראה גם לעיל סי' רב סי"ב.

כג.

בכת"י: מאכל עב.

כד.

סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, ועי' סדר ברה"נ פ"א ה"ט. לעיל סי' רב סי"ג. לקמן סי' ריב ס"ד וש"נ.

כה.

כשנאכלים יחד, אפילו כשלא נתבשל בשביל התבשיל, כדלעיל סי' רב ריש סי"ג.

כו.

ריש סעיף יב.

כז.

תשובות הראב"י אב"ד סי' כ בשם הגאונים. הובא בטור. ארחות חיים הלכות ברכות סי' כח בשם הגאונים. שו"ע ס"א.

כח.

הגדלים בעשב (ראה לעיל סי' רג סוף ס"ב).

כט.

דלעיל שם סוף ס"א וש"נ.

ל.

ט"ז ס"ק ח.

לא.

סעיף ב.

לב.

שער המצות ס"פ עקב. מ"א ס"ק י. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ט ה"ו. סדר ברה"נ פ"ו ה"ה. וראה פס"ד צמח צדק ו, ד. ט, ב.

לג.

ר' יוחנן ב"ב צו, א ותוס' שם ד"ה דרומאי. רבא ע"ז סו, ב. רי"ף פסחים פ"י (כג, א). טור ושו"ע ס"ג.

לד.

ברייתא ברכות מ, ב לפירוש הטור. לבוש ס"ג. ט"ז ס"ק א. וכ"ה לקמן סי' ערב ס"ג. לוח ברה"נ פ"י ה"ד. סדר ברה"נ פ"ז ה"ד.

לה.

ראה פרישה ס"ק א. לקמן שם.

לו.

תוס' ב"ב צז, א ד"ה אילימא. רא"ש ב"ב פ"ו ס"י. טור ושו"ע סי' רב ס"א. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"ה. סדר ברה"נ פ"ז ה"ה. ולענין קידוש ראה לקמן סי' ערב ס"ט.

לז.

שו"ת רשב"א ח"א סוף סי' כד וסי' תשסו. שו"ע סי' רב ס"א. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"ה. סדר ברה"נ פ"ז ה"ה. ולענין קידוש ראה לקמן סי' ערב ס"ט.

לח.

רבינו ירוחם נתיב יב ח"א (סה, ג). הובא בב"י סי' ערב ד"ה ועיל יין מבושל.

לט.

מ"א סי' רב ס"ק ג בשם הגהת הש"ך. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"ו. סדר ברה"נ פ"ז ה"ו.

מ.

שו"ת תשב"ץ ח"א סי' פו. רמ"א סי' רב ס"א. מ"א שם. וכ"ה בלוח וסדר ברה"נ שם. וראה שו"ת צמח צדק חאו"ח סי' כז אות ד.

מא.

שו"ת מהרי"ל סי' קמב. אגור סי' רסט. רמ"א ס"ה. מ"א ס"ק טז. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"ו. סדר ברה"נ פ"ז ה"ו. וראה שו"ת צמח צדק חאו"ח סי' כז אות א.

מב.

ב"ב צו, ב. טור ושו"ע ס"ה.

מג.

רבינו יונה סוף פ"ו דברכות ד"ה שמרים. שו"ע שם.

מד.

מרדכי ברכות רמז קנג בשם ראבי"ה בשם ראב"ן. שו"ע שם. ט"ז ס"ק י.

מה.

תוס' ב"ב צו, ב ד"ה אין. רבינו ירוחם נתיב טז ח"א. שו"ע ס"ו.

מו.

רמב"ן ע"ז ל, א ד"ה הלכתא. רבינו ירוחם שם. שו"ע שם.

מז.

סעיף ז.

מח.

שו"ת תשב"ץ ח"א סי' פז. רמ"א ס"ו.

מט.

לבוש ס"ו. מ"א ס"ק יז.

נ.

סעיף יב.

נא.

מ"א שם.

נב.

סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, ועי' סדר ברה"נ פ"א הכ"א.

נג.

סעיף ד וסעיף ז.

נד.

משנה ברכות מד, א. גמרא שם מה, א. טור ושו"ע ס"ז.

נה.

תוס' ברכות שם ד"ה דחנקתיה. רא"ש ברכות פ"ו סי' מג. טור ושו"ע שם.

נו.

ראה גם לעיל סי' רב סט"ו.

נז.

תוס' ורא"ש שם. טור ושו"ע ס"ח. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"ז. סדר ברה"נ פ"ז ה"ז.

נח.

ברכות לו, א. תוס' ברכות שם ד"ה כיון ודף מה, א ד"ה דחנקתיה. רא"ש שם. טור ושו"ע ס"ח. מ"א ס"ק יט. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"ח. סדר ברה"נ פ"ז ה"ח.

נט.

ראה מ"א ס"ק כד. ראה דרכי החיים (אונס ס"ק א). תהלה לדוד ס"ק ז.

ס.

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג סי' עא). הובא בתשב"ץ סי' תקסה ובהגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ב אות ב (לענין בהמ"ז). טור סוף סי' תריח בשם הרא"ש. מ"א ס"ק כא. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"ט. סדר ברה"נ פ"ז ה"ט. וראה גם לעיל סי' קצו ס"ה. לקמן סי' תריח סי"ח.

סא.

ב"י ד"ה ומ"ש בשם ר"י, שלמד מדין יוהכ"פ הנ"ל. שו"ע ס"ט. מ"א שם. וכ"ה לעיל סי' קצו ס"ה.

סב.

מ"א ס"ק כ בדעת המחבר. ט"ז ס"ק יב.

סג.

מ"א שם.

סד.

סעיף ט.

סה.

רמ"א ס"ח לבוש ס"ט. מ"א שם בדעת הרמ"א. אליה רבא ס"ק יג.

סו.

ב"ח בסוף הסימן. עולת תמיד ס"ק יג (ושם: שאוכלים הדבש המטוגנים בבשמים עם לחם לבד לשם הדבש). ט"ז ס"ק יד. אליה רבה ס"ק יז. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"י. סדר ברה"נ פ"ז ה"י.

סז.

סעיף יח וש"נ.

סח.

טור בשם חבריו. שו"ע ולבוש סי"א.

סט.

שנתבארו דיניו לעיל סי' קסח ס"ט.

ע.

מ"א ס"ק כה. אליה רבה ס"ק יז. שו"ת חכם צבי סי' קכט. וכדלקמן רס"י ריב. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"י. סדר ברה"נ פ"ז ה"י.

עא.

עי' לעיל סי' רב סט"ו.

עב.

סעיף יג וסעיף כ"ג.