שולחן ערוך: סימן נב

א תְּפִלַּת צִּבּוּר הִיא רְצוּיָהּ וּמְקֻבֶּלֶתא לְעוֹלָם,ב שֶׁנֶּאֱמַר:ג^,1 "כַּבִּיר לֹא יִמְאָס", וְאוֹמֵר:ד^,2 "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי". לְפִיכָךְ מִי שֶׁבָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָצָא צִּבּוּר בְּסוֹף פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה – יֵשׁ לוֹ לְדַלֵּג פְּסוּקֵי דְּזִמְרָהה כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצִבּוּר,3 שֶׁפְּסוּקֵי דְּזִמְרָה גַּם כֵן לֹא נִתַּקְּנוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַתְּפִלָּה4 שֶׁתִּהְיֶה רְצוּיָה וּמְקֻבֶּלֶתו עַל יְדֵי שֶׁמְּסַדֵּר שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה5 וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל, וְאִם כֵן מוּטָב לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר שֶׁאָז תְּפִלָּתוֹ מְקֻבֶּלֶת וַדַּאי.ז

וְכֵיצַד מְדַלֵּג? אִם יֵשׁ לוֹ שְׁהוּת לִקְרוֹת מִזְמוֹר "תְּהִלָּה לְדָוִד" – דַּי בְּמִזְמוֹר זֶהח לְבָרֵךְ לְפָנָיו "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר" וְאַחֲרָיו "יִשְׁתַּבַּח". וְאַף שֶׁתִּקְּנוּ לְבָרֵךְ וְלִקְרוֹת מִ"תְּהִלָּה לְדָוִד" עַד "כֹּל הַנְּשָׁמָה",ט מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁעִקַּר הַתַּקָּנָה לֹא הָיְתָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל מִזְמוֹר זֶה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ"אי – דַּי לוֹ בְּמִזְמוֹר זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַעיא וְיִתְפַּלֵּל עִם הַצִבּוּר.

וְאִם יֵשׁ לוֹ שְׁהוּת יוֹתֵר – יֹאמַר אַחַר "תְּהִלָּה לְדָוִד"6 ב' מִזְמוֹרִים שֶׁל הִלּוּלִים, שֶׁהֵם: "הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם" וּמִזְמוֹר "הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ".יב^,7 וְאִם אֵין לוֹ שְׁהוּת לוֹמַר שְׁנֵיהֶם – יֹאמַר "הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ" לְבַדּוֹ.יג

וְאִם יֵשׁ לוֹ שְׁהוּת יוֹתֵר – יֹאמַר כָּל ה' מִזְמוֹרֵי "הַלְלוּיָהּ".יד

וְאִם יֵשׁ לוֹ שְׁהוּת יוֹתֵר – יֹאמַר גַּם8 "וַיְבָרֶךְ דָּוִיד עַד "לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ"טו וּמְדַלֵּג עַד "יִשְׁתַּבַּח".

וְאִם יֵשׁ לוֹ שְׁהוּת יוֹתֵר – יֹאמַר9 "הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ" עַד "וְהוּא רַחוּם", וּמְדַלֵּג עַד "וְהוּא רַחוּם" שֶׁלִּפְנֵי "אַשְׁרֵי",טז כִּי בֵּינְתַיִם אֵינָם רַק פְּסוּקִים מְלֻקָּטִים.יז

וְאִם יֵשׁ לוֹ שְׁהוּת יוֹתֵר – יֹאמַר "הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ" עַד "וְהוּא רַחוּם", וּמְדַלֵּג עַד "וְהוּא רַחוּם" שֶׁלִּפְנֵי "אַשְׁרֵי",טז כִּי בֵּינְתַיִם אֵינָם רַק פְּסוּקִים מְלֻקָּטִים.יז

וְאִם כְּבָר הִתְחִילוּ הַצִּבּוּר יוֹצֵר וְאֵין לוֹ שְׁהוּת לוֹמַר פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה אֲפִלּוּ בְּדִלּוּג – יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ עִם הַצִּבּוּר וְיִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם.יח

וְאַחַר כָּךְ, יֵשׁ אוֹמְרִיםיט שֶׁצָּרִיךְ לִקְרוֹת כָּל הַפְּסוּקֵי דְּזִמְרָה עִם הַבְּרָכוֹת שֶׁלִּפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם. וְיֵשׁ אוֹמְרִיםכ שֶׁאֵין צָרִיךְ כָּל עִקָּר, לְפִי שֶׁלֹּא נִתַּקְּנוּ אֶלָּא קֹדֶם הַתְּפִלָּה10 לְפִיכָךְ אֵין לוֹ לְבָרֵךְ כְּלָל לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם, אֶלָּא אִם רוֹצֶה לִקְרוֹתָם בְּלֹא בְּרָכָה יָפֶה הוּא עוֹשֶׂה, וְהַלְוַאי שֶׁיֹּאמְרֵם כָּל הַיּוֹם.כא^,11 וּלְעִנְיַן הֲלָכָה יֵשׁ לוֹ לִקְרוֹתָם אַחַר הַתְּפִלָּה כְּדֵי לָחוּשׁ לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ לֹא "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר" וְלֹא "יִשְׁתַּבַּח",כב שֶׁסָּפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל.

וּמִכָּל מָקוֹם12 יֹאמַר כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּחֻיָּב לְבָרֵךְ בַּבֹּקֶר,כג כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן מ"ו.כד וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵרכה שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ בִּרְכַּת "אֱלֹהַי נְשָׁמָה", מִפְּנֵי שֶׁיָּצָא בְּבִרְכַּת מְחַיֶּה הַמֵּתִים שֶׁבַּתְּפִלָּה. וְטוֹב לָחוּשׁ לִדְבָרָיו לְכַתְּחִלָּהכו לְבָרֵךְ אוֹתָהּ קֹדֶם הַתְּפִלָּה: