לפניכם תשובה בכתב ידו של הרבי.

התשובה הגיעה לידינו, אך לא השאלה; עם זאת, כשאנו קוראים את תשובתו של הרבי ניתן להבין שהפונה הייתה במצב רוח ירוד במיוחד. אולי היא הרגישה שהטיפול הממושך בילדים מונע ממנה להתקדם מבחינה אישית ורוחנית.

הנה המכתב של הרבי בכתב ידו הקדוש:

הנה הדברים שכתב הרבי בשילוב הסברים:

המענה למצב רוחה – הכי טוב ואמתי:

התשובה הטובה ביותר לבעיה שלך היא התשובה האמיתית.

תקרא עוד הפעם הפטורת יום הראשון דכל השנה

והתשובה האמיתית והטובה הזו נמצאת בהפטרה אותם קוראים ביום הראשון בשנה, ראש השנה, מה שמוכיח שבהפטרה נמצא מסר חשוב אותו אנו יכולים לאמץ במשך כל השנה. ומה כתוב באותה הפטרה?

גודל פעולת חנה,

את סיפורה של חנה שהייתה עקרה במשך שנים רבות, וכיצד לאחר תפילה נרגשת במשכן היא זכתה לילד. בהמשך ההפטרה מספרת כיצד היא נמנעה מלהגיע למשכן במשך שנתיים עד שהילד יגדל, ובמשך הזמן הזה היא נשארה עמו בבית.

וזה נצטווינו להזכיר לכל בני ישראל.

כיהודים, קיבלנו את הציווי לקרוא את ההפטרה מדי ראש השנה ובכך להזכיר לעם ישראל את סיפורה של חנה.

ועיקר פעולתה – לדורי דורות

מה היה ההישג החשוב ביותר של חנה, הישג שנרשם לנצח במשך דורות רבים לאחר-מכן?

חינוך ילדיה, אף שעל-ידי זה לא יכלה ללכת לשילה, היפך מנהגה וכו', משך שנתיים.

היה זה התמסרותה לחינוך שמואל, הבן הקטן. למרות שבגלל זה היא לא יכלה לעלות לרגל ולזכות להתגלות האלוקית הנשגבה שאירעה במשכן שילה, ובכך היא נאלצה לחדור ממנהגה הקבוע.

ושמחה על זה.

ועם זאת, חנה שמחה. היא ידעה שהמטרה של חינוך הילדים היא מטרה נעלית כל-כך, קדושה כל-כך, שהיא משתלמת גם כשהיא באה לכאורה על חשבון ההפסד האישי.

ואת המסר של חנה אנו צריכים לזכור לדורי דורות.