משה מפרט את זכויות הפועלים בשדה או בכרם ליהנות מהמזון שהם מלקטים.
טעימת שׂכר
וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ וגו':
(דברים כג:כה)
עבודה בשדה ועבודה בכרם מסמלות שני צדדים ביחסינו עם ה'. החיטה, המרכיב היסודי ביותר של התזונה שלנו, מייצגת קבלת עול מלכות שמים ועול מצוות. ענבים, לעומת זאת, המהווים תוספת מתוקה לתזונה, מייצגים את יחסינו אל השם שמעבר למה שאנו מחויבים על-פי דין. כאשר אנו מגיעים לבגרות רוחנית המאפשרת לנו לחוש תענוג ושמחה בגילויי א-לוהות, אנו מתמלאים תשוקה להחדיר מודעות א-לוהית בכל צדדי חיינו - לא רק באותם עניינים המפורטים במפורש בתורה.
התורה מתירה לפועלי השדות והכרמים לאכול מהחיטה והענבים בזמן עבודתם. דבר זה מלמד אותנו כי בין אם אנו עובדים את ה' רק ברמת ה"חיטה" ובין אם התעלינו כבר לרמת ה"ענבים", עבודתנו מזכה אותנו כל העת בגילויים נוספים של הא-לוהות.
(על פי לקוטי שיחות לד, עמ' 129)
הוסיפו תגובה