משה מסביר לבני ישראל שאחרי כיבוש ארץ כנען מיושביה, יהיה מותר להם לתקוף, במקרה הצורך, ארצות שכנות המהוות סכנה לביטחונם.

מלחמה ברוע
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: (דברים כא:י)

המלחמה הפיזית מסמלת גם את מלחמת הנשמה ביצר הרע. כאשר אנו מתעמתים עם הרע אנחנו במצב של "יציאה". כי אנו יוצאים מסביבת החיים הטבעית של הנשמה בטרם הירידה אל הגוף, שהיא סביבה של שלווה ומודעות א-לוהית אין-סופית.

אמנם, כבר בתחילת הדרך אנו מובטחים על הניצחון - "ונתנו ה' א-לוהיך בידך". המלחמה מוכרעת כבר מראשיתה, משני טעמים: האחד, כיוון שנשמותינו מושרשות בעצמות ה' - ושם אין לרע כל אחיזה; והשני, כיוון שעצם בריאת הרע היתה על מנת שנוכל לנצחו. זה פשר הביטוי "כי תצא למלחמה על אֹיביך" - ידינו על העליונה כבר בשעת היציאה לקרב. אם כן, התורה מלמדת אותנו שעל מנת לנצח במלחמה נגד הרוע, עלינו להזדהות ולהתעצם עם נפשנו הא-לוהית. במצב זה, הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו מגבה אותנו במלחמתנו.

(על פי ספר השיחות תשמ"ט, ב עמ' 677 והלאה)