בכל יום מימי חג הסוכות יש להקריב קרבנות מיוחדים: בעוד מספר האיילים והכבשים זהה בכל יום, מספר הפרים פוחת מדי יום, משלושה-עשר פרים ביום הראשון לשבעה ביום האחרון. למחרת, ביום שמיני עצרת, יש להקריב פר אחד בלבד.

גמילה מחומריות
וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה . . . פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר וגו': (במדבר כט:יג)

אם אנו מפנקים את החלק הבהמי שבנו ומעניקים לו כל הזמן את מה שהוא מדמה כ'צרכיו', חלק זה יתעצם בתוכנו ויגביר את דרישותיו. במקום זאת, עלינו להרגילו להסתפק במועט, בעוד אנו מעצימים את שאיפותינו לסיפוק רוחני.

מצד שני, אם ננסה לשנות את החלק הבהמי שבנו בפתאומיות, הוא יסרב לשתף פעולה. השינוי מוכרח להיות הדרגתי, צעד אחר צעד, ולהיעשות מתוך הסכמה. עלינו להראות לנפש הבהמית כיצד סיפוקים רוחניים ממלאים אותנו יותר מסיפוקים חומריים.

שיטה זו דומה לדרך שמתווה הרמב"ם בנוגע לחינוך ללימוד תורה: בהתחלה יש לגמול לילד על לימוד התורה שלו בממתקים, בהמשך בכסף ולאחר מכן בכבוד, וכך - בהדרגה - להרגיל אותו ללימוד תורה לשמה. לאחר שנקטנו בשיטה הדרגתית זו, ביכולתנו לדלג באחת ולהיפטר לגמרי מהתלות במישור החומרי.

תהליך זה משתקף בקרבנות החג: תחילה תהליך של ירידה הדרגתית במספר הפרים במהלך ימי הסוכות, ואזי דילוג משבעה פרים לפר אחד בלבד - המוקרב בשמיני עצרת.

(על פי שיחות קודש תשכ"ז ב, עמ' 303)