יום שלישי: הקשר המשולש

לאחר גמר המִפקד מורה ה' למשה כיצד לחלק את ארץ ישראל בין השבטים השונים.

ארץ ישראל חולקה בין בני ישראל בשלוש דרכים: א) לפי גודל השבט; ב) לפי גורל, שקבע איזה שטח מגיע לאיזה שבט; ג) בירושה.

שלוש שיטות אלו משקפות שלושה פנים במערכת היחסים שלנו עם ה':

א. ברית כרותה בינינו לבין ה', שלפיה נועדנו לקבל שכר ועונש לפי מעשינו. קשר זה משקף את החלוקה ההגיונית של הארץ לפי אוכלוסֶיהָ.

ב. בנוסף, ה' בחר בנו להיות לו לעם, ובחירה זו שרירה וקיימת גם כאשר דרישות ה'חוזה' שלנו מופרות. קשר זה משקף את חלוקת הארץ לפי גורל, שאינו מציית לכללי ההיגיון.

ג. לבסוף, אנו מחוברים לה' מאחר שנשמותינו הן חלק ממנו, חלק א-לוה ממעל. קשר זה עמוק בהרבה מקשר הבחירה, שכן בדבר שהוא חלק ממך אינך בוחר. קשר זה משקף את נחלת הארץ דרך ירושה, התלויה בקשר עצמי ומהותי הנעלה מיחסים של בוחר ונבחר.

כל אחד משלושת הפנים הללו חשוב, אך בימות המשיח, הפן השלישי של הירושה העצמית שאינה תלויה במעשים יהיה המרכזי. זהו הפן שעלינו להדגיש כעת יותר מכול, כאשר אנו מכינים את עצמנו לגאולה הקרֵבה ובאה.

(על פי לקוטי שיחות כח, עמ' 181-176)