ה' מורה למשה לערוך מִפקד נוסף של בני ישראל, שייתן תמונה עדכנית לאחר חללי המגיפה. בתוך מפקד זה נמנים גם בני קֹרח, שלא נענשו במיתה באותו מרד שערך אביהם שלושים ושמונה שנים קודם לכן.
בני קֹרח מילאו תפקיד מרכזי במרד אביהם, ולכן נבלעו באדמה יחד עם שאר המורדים. אך בניגוד לאחרים, בני קרח עשו תשובה בלבם פנימה, ולכן ניצלו מעונש מוות: הקדוש-ברוך-הוא אִפשר להם לגור במערה תת-קרקעית עד שבני דור המדבר חלפו מהעולם, ולאחר מכן התיר להם לצאת ולשוב לבני עמם. אילו היו חוזרים בתשובה בפועל ולא רק במחשבה, אפילו עונש זה היה נחסך מהם. העובדה ששרדו מלמדת אותנו עד כמה גדול כוחה של תשובה, ואפילו של הרהור תשובה שאינו בא לכלל מעשה.
הכרה זו צריכה להשקיט כל חשש שעלול לנקר בלבו ביחס להיתכנות הגאולה בדורנו. אמנם, רבים החוטאים, אך אין לך אדם מישראל שאין בו הרהורי תשובה. חשיבותם של הרהורי תשובה אלה כה גדולה שבזכותם להביא את הגאולה. במיוחד כשמצטרפים להרהורי תשובה אלה כל המעשים הטובים שעשו ישראל במהלך הגלות הארוכה, לימוד התורה, קיום המצוות ופעולות של מסירות נפש על קידוש השם.
(על פי לקוטי שיחות לג, עמ' 170 והלאה)
הוסיפו תגובה