יום שני: לעשות את מלאכתם של אחרים

בי' בניסן נפטרה במקום זה מרים, אחות משה, ועמה נעלמה הבאר הנִסית שעלתה בזכותה וליוותה את בני ישראל במסעותיהם. הבאר שבה, הפעם בזכותו של משה.

בין יתר תפקידיהם, המים מסייעים למזון להתעכל בגופנו ומבטיחים כי חומרי המזון ייספגו היטב בכל איברינו. מזון ומים קיימים גם ברוחניות, כאשר 'מזון' הנשמה הוא חוכמת התורה, ו'מים' מסמלים את כוחה של התורה להתפשט ולהגיע אל כל סוגי האנשים, כל חלקי החיים וכל רובדי האישיות.

כשסכנה קיומית נשקפה לבני ישראל במצרים, היתה זו מרים שדאגה לכך שדור חדש ייוולד ויתקיים: לפי המדרש, כאשר עמד עמרם וגירש את אשתו יוכבד בעקבות גזירת פרעה, ובכך כמו הורה לבני ישראל כולם ללכת בעקבותיו, היתה זו מרים שעודדה אותו לשנות את דעתו ולפעול כנגד כל הסיכויים למען המשך קיומו של עם ישראל. בנוסף, חז"ל מזהים אותה עם פועה המיילדת, שהצילה את הבנים הנולדים. בזכות מרים המורשת היהודית 'זרמה' מדור אחד למשנהו, ומכאן הזיקה המיוחדת שלה למים.

עם פטירתה של מרים, היה על משה לרשת את תפקידה. דבר זה מלמד אותנו שכאשר יהודים אחרים מצויים בסכנה פיזית או רוחנית, עלינו להתגייס לעזרתם. גם אם הושטת עזרה מסוג זה אינה המומחיות שלנו, עלינו להתעלם מכך - כפי שעשה משה. כאשר אנו נרתמים לעזרת אחרים למרות העדפותינו שלנו, גם ה' נרתם לעזרתנו שלנו בכל צרכינו.

(על פי לקוטי שיחות ב, עמ' 335; ספר הערכים חב"ד ב, קפו-קפז)