יעקב העניק לכל אחד מהשבטים גם את הברכות שניתנו לכל השבטים האחרים.

חיי שיתוף
וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם: (בראשית מט:כח)

לכל אחד מאתנו נועד תפקיד ייחודי במסגרת משימתנו הא-לוהית הכללית: להפוך את העולם למשכן לקדוש- ברוך-הוא. עם זאת, צריכה להתקיים בינינו "התכללות" – שיתוף הדדי מסוים בתפקידים השונים. ישנן שלוש דרכים בהן ניתן להתכלל עם ייעודיהם של יהודים אחרים, זו יעילה מזו:

א. כל אחד צריך להתמקד אך ורק בשליחותו הייחודית, אך מאחר שכולנו חותרים למטרה משותפת – אנו נהנים גם מתוצאות עבודתם של אחרים.

ב. נזכיר ונעודד איש את רעהו להשתתף מדי פעם בפעילויות המיוחדות לנו.

ג. באותן הזדמנויות שבהן אנו נוטלים חלק בפעילויות שאינן בתחום מומחיותנו, עלינו להתמסר להן באותה מידה שבה אנו מתמסרים לעבודתנו שלנו, וכך נזכה להכיל את כל פניה השונים של עבודת ה'.

ההשתתפות במאמציהם של חברים לדרך מעצימה את האחדוּת היהודית וממשיכה עלינו מן השפע הא-לוהי שה' מרעיף עלינו מאז ברכותיו של יעקב ועד לימי הגאולה השלמה.

(על-פי לקוטי שיחות כה, עמ' 291 -287)