היה זה בעיצומו של מסע, ומר זוטרא החסיד נכנס לאכסניה כדי למצוא לו מנוח. תוך כדי השהות באכסניה, נגנב כוס עשויה כסף מבעל הבית.

הביט מר זוטרא ימינה ושמאלה וניסה למצוא את הגנב. האכסניה הייתה מלאה בתלמידים שהקדישו את חייהם ללימוד. כיצד הוא יכול לחשוד באחד מהם בגניבה?

כשהגיע זמן הארוחה, נטלו כולם את ידיהם לאמירת "המוציא". לפתע הבחין מר זוטרא החסיד שאחד מהתלמידים ניגב את ידיו בבגדי חברו.

"זהו הגנב!" הוא קרא בקול גדול. "אם לא אכפת לו מרכוש הזולת והוא מנגב את ידיו בבגדי האחר, בטח הוא גנב את ארנקי!"

מר זוטרא מיהר לחקור את הגנב ואכן התברר שהוא האשם. הגנב המבוייש החזיר את הארנק לבעליו, והנוכחים כולם למדו לקח חשוב באכפתיות מרכושו של האחר.

על-פי מסכת בבא מציעא, כד א