לא הכול ידוע מראש. זה היה הלקח שלמד אסטרולוג פרסי שישב יחד עם האמורא המפורסם שמואל.

לאסטרולוג קראו אבלט, והוא ידע להסתכל על הכוכבים ולקרוא את מזלו של כל אדם. כנראה שהוא ביקש להראות את הידע שלו לידידו שמואל, וההזדמנות לא איחרה לבוא: קבוצת פועלים חלפה לידם בדרך אל האגם.

"אתה רואה אותו?" הצביע אבלט אל אחד מהם שהיה נראה בדיוק כמו כולם.

"הפועל הזה לא מודע לכך אבל הוא עומד למות מהכשת נחש. אני רואה בכוכבים שהאדם הזה הולך לעבודה ממנה הוא לא ישוב."

שמואל לא התרשם.

"אם הוא יהודי הרי שהוא מעל המזל. לא רק שהוא ילך בשלום הוא גם ישוב בשלום" הוא הצהיר.

השיחה בין השניים התארכה, והם עדיין ישבו כשקבוצת הפועלים שבה מהעבודה, וביניהם ידידנו הפועל!

אבלט היה מופתע מאוד. הוא ראה בכוכבים שנחש ארסי עומד להכיש אותו. האם הוא טעה? הוא קם, ניגש אל האדם, פרק ממנו את החבילה שנשא על שכמו והחל לחטט בה. חיטט וחיטט כשלפתע חיוך עלה על שפתיו: בתוך החבילה היה נחש ארסי חתוך לשנים. הוא לא טעה! הנחש כמעט והכיש אותו, אבל משהו קרה והוא ניצל

בניגוד לאבלט, שמואל לא היה מופתע, אבל הוא רצה להבין מה בדיוק קרה.

"אמור נא לי, יהודי" הוא פנה אל הפועל. "האם עשית מצווה מיוחדת היום שבזכותה ניצלת ממוות?"

מתברר שכן.

הפועל סיפר שכל יום בארוחת הצהריים אחד מהם אוסף את כל הלחם מכל הפועלים ומניח אותו בקערה משותפת. כולם אוכלים יחדיו וכמובן שרק מי שהביא לחם יכול לקחת חלק בסעודה.

"היום הבחנתי שאחד מחבריי שלא הביא לחם. מסכן, כנראה לא היה לו מספיק כסף לקנות אוכל. הבנתי מיד שכאשר יתחילו לאסוף את הלחם מכולם, הוא יצטרך להודות שאין לו ולהתבייש ליד כולם! התנדבתי להיות זה שאוסף את הלחם, וכשהגעתי אליו העמדתי פנים שאני אוסף גם ממנו. לא רק שהוא לא היה צריך להתבייש, הוא גם יכל לאכול ולהשביע את רעבונו!"

"זו הייתה מצווה גדולה" אמר שמואל אל הפועל.

ומאוחר יותר, בבית המדרש, נאם שמואל בפני מאות התלמידים וקרא: "צדקה תציל ממוות!"

(מעובד על-פי מסכת שבת קנו).