סיפור מההפטרה

שופט עֵלי, מנהיג שבטי ישראל באותם הימים, משמש גם ככהן גדול. הוא מביט על תפילתה של חנה, הנראית לו מעט מוזרה. הוא חושד כי חנה שיכורה, ומעיר לה על כך. היא משיבה לו: אינני שיכורה, אני שופכת את לבי בתפילה לפני ה'. עלי מתרצה, ומברכה

רעש הסערה, התרוצצות המלחים על הסיפון, זעקות השבר של הנוסעים הרבים ודפיקות הלב הפראיות שלהם - מהווים סתירה גמורה לשנתו העמוקה של יונה, האיש העברי, בעל הזקן הלבן הארוך ופני המלאך, בירכתי הספינה. כאילו חי על פלנטה אחרת

הנבואה הזו, כמו מרבית נבואות הגאולה, היא מעורפלת, ולא-ברורה. בעזרת השם כאשר יתרחשו הדברים, במהרה בימינו, נבין את פשרם. עד שזה יקרה, נותר לנו רק להבין מה משמעות הדברים בדרך האלגוריה. בתורת הסוד שלנו ישנם הסברים למכביר. משום כך השבוע נלמד מעט קבלה

יש משהו מפתיע, שלא לומר תמוה, בכינוי אסון המבול בשם "מי נח". בכל זאת: המים הללו, גם אם אדם אחד בשם נח שרד אותם, הם מחו את כל היקום ואיבדו כל בשר מעל פני האדמה. האם הם היו מים של מנוחה או של הרס וחורבן

הפטרת פרשת וירא מביאה דו-שיח דרמטי בין אלמנה חסרת כל ואלישע הנביא. אדמו"ר הזקן מסביר את הדברים על פי פנימיות העניינים ושופך אור על המאבק הפנימי של הנשמה

מכירים את הביטוי בא בימים? בדרך כלל הוא מתקשר עם אדם זקן עם קמטים. אבל אברהם ודוד היו די צעירים כשהם קיבלו את התואר...