תקיעת שופר: אברהם, יעקב ויוסף - ומדוע יצחק לא נולד בחודש תשרי

בימי חודש אלול אנו תוקעים בשופר, והדבר מזכיר ומכין אותנו לתקיעת השופר העיקרית, עם ברכה וכל הדקדוקים והפרטים, אותה נשמע בימי ראש השנה הבאים עלינו לטובה.

לפני תקיעת שופר (בראש השנה) אומרים מזמור מיוחד בספר תהלים (מזמור מז), שבו נזכר השופר: "עלה אלקים בתרועה, ה' בקול שופר". בסוף המזמור מוזכר אברהם אבינו – "נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם".

עוד מזמור ידוע בתהלים מדבר על השופר (מזמור פא), וחלקים ממנו אנו מצטטים בתפלות של ראש השנה. במזמור זה נאמר: "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו", ובהמשך לכך מוזכרים יעקב ויוסף – "כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב, עדות ביהוסף שמו".

הזכרנו את אברהם, יעקב ויוסף – בהמשך ל"שופר"; ואכן, לשלושת אישים אלו קשר חזק לזמן של ראש השנה וחודש תשרי: לפי דיעה אחת1 נולדו אברהם ויעקב בחודש תשרי, ולפי כל הדיעות יוסף יצא מבית האסורים ונעשה למלך במצרים - בראש השנה2 .

מי חסר לנו כאן? יצחק. הזכרנו את אברהם, המשכנו לנכדו יעקב ונינו יוסף, אך דילגנו בדרך על בנו יצחק. ואכן, למרות שגם ליצחק יש קשר לחג ראש השנה שכן השופר הוא מ"אילו של יצחק", לכל הדיעות הוא 3 לא נולד בחודש תשרי (אלא דוקא בחג הפסח).

מסביר רבי לוי יצחק בעומק הענין, כי ראש השנה הוא יום דין, ותקיעת השופר באה "להמתיק את הדינים" ולהביא חיים וחסד לעולם. לענין זה חשובים לנו דוקא אברהם, יעקב ויוסף – ולא יצחק, שמדתו בעצמו היא מדת ה"גבורה" (כלשון הכתוב: "פחד יצחק"), ואם הוא היה נולד בראש השנה היו ה"גבורות" וה"דינים" חזקים במיוחד.

[זו גם הסיבה לדברי הזוהר 4, שכאשר דוד המלך נולד ולא היו לו חיים משל עצמו – הוא קיבל שנות חיים מאברהם, יעקב ויוסף: אברהם נתן לו חמש שנים משלו, יעקב נתן עשרים ושמונה, ויוסף שלושים ושבע (בסך הכל שבעים שנה); יצחק לא מוזכר בענין זה של נתינת החיים, והסיבה לכך היא מדתו מדת הגבורה].

ולסיום, כל הרעיון מקבל חיזוק באמצעות גימטריא פשוטה: "אברהם" [=248] בצירוף "יעקב" [=182] ובתוספת "יוסף" [=156] – עולה בדיוק כמנין "שופר" [=586]!

הנה הפתגם המקורי בלשונו של רבי לוי יצחק 5: