כשנפגשנו עם ד"ר יריב בן אליעזר, ששמו הולך לפניו כמומחה לתקשורת, מחברם של שישה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי התקשורת והתעמולה ומי שניהל בהצלחה קמפיינים רבים במערכות הבחירות בארץ ואחראי כיום על לימודי התקשורת בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, הוא נענה לבקשתנו לשיחה ולאו דווקא על התקשורת העכשווית והשלכותיה בחיי היום יום, אלא על פן אחר בחייו.

הקוראים המזהים את השם, ודאי חושבים שרצינו אולי לדלות מעט על "סבא של יריב" (כפי שסבו מר דוד בן גוריון היה חותם רבים ממאמריו), אבל גם בזה לא חשבנו להתעניין...

אולי נפתיע ונאמר כי ד"ר יריב בן אליעזר ששהה בניו יורק בשנות השבעים של המאה הקודמת, שם סיים את הדוקטורט לתקשורת באוניברסיטת ניו יורק, החל להניח תפילין מידי יום ביומו, ומיד מוסיף בלשונו החדה, 'למרות שבאתי מבית שהיה רחוק מאוד מקיום תורה ומצוות, כידוע, אמי גאולה היא בתו של דוד בן גוריון', ראש הממשלה הראשון. ד"ר בן אליעזר מספר כיצד נוצר הקשר הראשוני עם חב"ד-ליובאוויטש.

"כאמור, למדתי בניו יורק ועבדתי בבניין הסוכנות היהודית בארגון הסטודנטים לשם היו באים אנשי חב"ד באופן קבוע להניח תפילין עם עובדי הסוכנות על כל מחלקותיהם. בנוסף לכך בכל חג וחג אנשי חב"ד הביאו מסר יהודי חם מהרבי. אני התחברתי איתם חזק, הם שבו את ליבי. יתכן שהקלה עלי העובדה שאשתי המנוחה באה מבית שומר תורה ומצוות שהוריה התפללו באופן קבוע בבית כנסת חב"ד המיתולוגי ברח' עוזיאל ברמת גן ומאז היה לי יחס חם ומיוחד ליהדות.

"מה גם שחמי עליו השלום, איש הרכש במשרד הביטחון, היה מבקר בתדירות בכפר חב"ד בבית הספר למלאכה שם התלמידים יצרו מוצרים לצבא, כמו ארונות קודש וכדו'. הוא עמד בקשר רציף עם המנהל הרב ישעיה גופין ותמיד היה מספר בהתפעלות על כפר חב"ד ואנשי חב"ד. בשעתו הגעתי לרבי עם חתנו הרב יוסף גערליצקי. היה זה ביום בו הייתה הפסקת חשמל כללית בניו יורק ואני זוכר כי התפללתי במניין של הרבי כשהנרות יוצרים את התאורה. היה זה מחזה חד פעמי ומיוחד".

החלטה רוחנית

"יותר ויותר התחברתי לחב"ד. הרב מנשה פרמן (כיום שליח בצ'ילה) והרב שרגא זלמנוב השליח לדוברי עברית בניו יורק היו אלה שהתחברתי אליהם ועל כל עניין יהודי הייתי פונה אליהם. הם היו מגיעים אלינו הביתה מידי שבוע משוחחים על עניינים יהודיים והקשר עימם הלך והתחזק.

"יום אחד אשתי דליה נכנסה ללדת את הבת הקטנה שלנו. הלידה הסתבכה. אני ממתין שלושת רבעי שעה, שעה וחצי, וכלום. אמרתי: ריבונו של עולם, אם דליה יוצאת מהלידה בסדר, למחרת אני מתחיל להניח תפילין. דקות בודדות לאחר החלטתי, במערכת הכריזה קוראים לי ומודיעים לי: מזל-טוב נולדה לך בת. בדיוק כל מה שרצית.

"היה זה בחצות לילה. צלצלתי מיד בהתרגשות לרב פרמן ושאלתי אותו היכן אני משיג תפילין, הבטחתי מה שהבטחתי ואני חייב מיד לקיים את הבטחתי בבוקר. הרב פרמן הרגיע אותי, עוד מעט ואנחנו בדרך אליך...

"גרתי בפלאשינג-קווינס, מרחק של ארבעים דקות מקראון-הייטס בשעות ללא פקקים. להפתעתי תוך פחות מחצי שעה הגיעו אלי עשרה בחורים מצוידים בתפילין מהודרות, מיני מזונות ומשקה.

"השמחה הייתה רבה, הם החלו לשמוח אתי בעוד אשתי נמצאת בבית הרפואה עם התינוקת שנולדה.

"הרגשתי התרוממות רוח, השמחה פרצה גדר ולדעתי כל השכונה התעוררה. עם עלות השחר כשהיה כבר מותר להניח תפילין, החבר'ה לימדו אותי כיצד מניחים תפילין, את הברכות וכו'.

"זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהנחתי תפילין, אבל מי זוכר מהבר מצווה. קיבלתי ללידה גם מכתב ברכה מהרבי וגם דולר. מאז אותו לילה מיוחד התהדקו יותר ויותר הקשרים שלי עם חב"ד. היו לי שנים מאוד חזקות איתם וזה קירב אותי ליהדות."

בהתוועדויות של הרבי

"התחלתי להגיע להתוועדויות של הרבי. מאחר שכולם היו עם החליפות השחורות ואני עם סוודר לבן, הרבי תמיד יכול היה לזהות אותי על הפירמידות. הרבי כל הזמן הסתכל עלי, ציפה שאומר 'לחיים' והגיב עם תנועה בראש 'לחיים ולברכה'.

"הרבי דיבר את שיחותיו באידיש ואני לא מבין אידיש (אצלנו סבא שלי ראה באידיש את 'שפת הגולה' ולכן אף אחד לא דיבר בבית אידיש), אולם במהלך ההתוועדות של הרבי נגררתי בהתלהבות, בשמחה, הרבי היה מסתכל גם עלי במבט חודר. הייתי ב'אקסטזה'. העובדה שלא הבנתי אידיש לא הפריעה לי להגיע להתוועדויות פעם אחר פעם, קשה להסביר אבל מדובר בחוויה, גם חוויה דתית רוחנית וגם חוויה פיזית וזה תפס אותי. היה בהם משהו מדהים".

יחידות עם הרבי

"יום אחד, לאחר ששהיתי מספר פעמים בהתוועדויות התקבלתי ליחידות אצל הרבי. את הרבי כבר פגשתי בהתוועדויות, אבל כשאתה נמצא בחדרו זה משהו אחר לגמרי. פגשתי את הרבי, המבט החודר, רבי ענק במבט, כך שהרגשתי קטן ועלוב על ידו ולכן לא רציתי לבזבז את זמנו. ראיתי איש אשכולות כריזמטי. אתה עומד על ידו ואתה מתבטל, היה לו מבט חודר, אי אפשר להגדיר את זה. נפגשתי בחיים עם הרבה מאוד אנשים בעלי כריזמה, אבל הרבי זה משהו אחר לגמרי. הרגשתי שלרבי ישנם יכולות מדהימות.

"השיחה עם הרבי החלה בהתעניינותו במשפחתי (הרבי ידע שאני נכדו של בן גוריון), עברה כשסיפרתי לו על חותני שהיה מתפלל בבית כנסת חב"ד ברחוב עוזיאל ברמת גן לאחר מכן נסבה השיחה על תחום עיסוקיי ולימודי בנושא התקשורת. מתוך דבריו ביחידות הבנתי שהרבי ידע והבין היטב שאי אפשר לעצור טכנולוגיה – טכנולוגיה זה קידמה. העניין הוא שצריך לדעת כיצד להתמודד איתה, עם הנזקים שהיא מביאה ולנצל אותה לדברים טובים. "אני ממשיל את התקשורת למכונית שעלולה ח"ו להרוג. כדי למנוע את ההרג בכבישים חייבים לסלול כבישים יותר רחבים ולרמזר את הצמתים ובכך להפחית את הנזק שהמכונית עלולה לגרום, מאידך אם משתמשים בה נכונה תפקידה להוות כלי עזר מהמדרגה הראשונה לאנשים.

"הרבי ידע טוב מאוד את השימוש בתקשורת לדברים טובים. מהזווית המקצועית שלי, הוא ידע טוב מאוד איך לנצל את התקשורת. המטרות שלו היו מטרות לגיטימיות לעורר את עם ישראל לחיי תורה ומצוות והוא עשה זאת בדרך חכמה ומתוחכמת.

"אני כשלעצמי כאיש תקשורת, כהמשך לשיחתי עם הרבי, מביע בפני אנשים את ההרס שהטלוויזיה עלולה לגרום, מדובר בכלי שיש לו תכונות כמו מכונית שעלולה לדרוס ולגרום להרג ולפציעה. הטלוויזיה מטבע בריאתה גוררת אותנו לכל מיני דברים קלוקלים ואין מה לעשות. היה לי פרופסור בניו-יורק שאמר לי כי הטלוויזיה לא ממלאת ראשים, אלא מרוקנת ראשים.

"קראתי בשעתו גם את דעתו של הרבי על הרדיו והטלוויזיה. הרבי התבטא בחריפות רבה נגד הטלוויזיה. הוא ציין, כי באמצעותה מכניסים יהודים לתוך ביתם דברים שבעבר היו נזהרים אפילו שלא לעבור לידם ברחוב ובכלל זה איסורים שעליהם נאמר 'ייהרג ואל יעבור'. ועם זה, מכיוון שיש מי שצופים בטלוויזיה, יש להשתמש בה להפצת התורה והחסידות, כדי שגם יהודים אלה ייחשפו לאור היהדות.

"גם בקשר לרדיו כשבאו לרבי בטענות כי הרדיו אינו כלי ראוי להשמעת דברי-קודש, ענה: 'עניין הבריאה אינו אלא בכוחו של הקב"ה בכבודו ובעצמו... על-אחת-כמה-וכמה שכן הוא בנוגע ל'רדיו', כוח אדיר שהכניס הקב"ה בטבע, שעל-ידו נשמע קולו של המדבר מסוף העולם ועד סופו, וברגע כמימרא. ומכיוון שכל העולם נברא 'בשביל התורה ובשביל ישראל', פשיטא שגם כוח אדיר זה נברא כדי לנצלו לענייני קדושה'".

התחברתי ליהדות

"בתום היחידות אפשר לסכם כי אולי הרבי לא שינה לי הרבה גישות, אבל זה חיבר אותי הרבה ליהדות. הייתי הולך לבית הכנסת בניו-יורק, נהייתי יותר סובלני לגבי היהדות".

"בתכונותיי, אינני מעריץ אנשים אבל הרבי עבורי היה נשגב. הרגשתי כאילו אני מפריע לו, גוזל את זמנו היקר. היה לו דמות של אריה, מבט חד בעיניים, חכם. הוא דיבר על כל נושא שרצית.

"את הרבי אני לא יכול לשים בקטגוריות כי הוא היה מיוחד. כשאני מסתכל על אנשים בדור הזה אין כמו הרבי. הרבי היה אדם יוצא דופן שכל העולם התחשב בו."