"נער מרוסיה ונערה מארצות הברית עשו הרבה יותר מכל הזקנים הנמצאים כאן" כך העיד עליהם הרבי.

"הורי אף פעם לא חינכו אותי או הטיפו לי לנסוע לשליחות, אבל הם גם לא לימדו אותי שאני צריכה לנשום כדי להכניס חמצן לריאות" כך פותחת גב' בתיה ומסבירה בפשטות את דם השליחות הזורם בעורקיה. "השליחות היתה בשבילנו דבר מובן מאליו, שאיפת חיים"

זהו ראיון עם הרבנית בתיה גרליק. שליחת חב"ד במילנו, איטליה מזה 55 שנה. היא ובעלה היו מראשוני השליחים ששלח הרבי להפצת היהדות ברחבי העולם. במשך שנים זכתה לקשר מיוחד וקירובים מדהימים מהרבי, הקימה דורות של מחנכים וכיום מנהלת סמינר לבנות יהודיות מרחבי העולם.

הרבנית גרליק נולדה למשפחת פוזנר, בשיקאגו, בשנת 1938. לאחר 4 שנים עברה המשפחה לפיטסבורג, שם ייסד אביה ישיבת חב"ד ובית ספר לבנות, על פי הוראתו של הרבי הקודם - הריי"צ.

עד כיתה ח' למדה בפיטסבורג ובגיל 12 נסעה ללמוד בניו יורק, שם זכתה גב' גרליק ליחידות ראשונה אצל הרבי, יחידות שהותירה עליה רושם אדיר לכל החיים. היה זה בשנת תשי"א, ממש לאחר שהרבי קיבל על עצמו את נשיאות חב"ד. גב' גרליק נכנסה ליחידות יחד עם אמא שלה. הרבי פנה אליה באידיש ובתיה היתה המומה ונרגשת ולא ענתה, רק הסתכלה על פניו של הרבי. הרבי שאל את אמא שלה "היא לא מבינה אידיש"? האם ענתה שהיא בוודאי מבינה ומדברת אבל נרגשת מכדי להשיב.

"אני זוכרת ששמעתי את אמא שלי שואלת את הרבי שאלה בנוגע לאחד מהאחים שלי. הרבי ענה לה איך לדעתו כדאי לנהוג ואז אמא שלי אמרה "אם המלך אומר ככה, ככה יהיה". הכבוד הזה שאמי חלקה לרבי נחקק בי עד היום הזה. מגיל 12 ועד היום כשאני בשנות ה-70 לחיי, חיי הועשרו כל-כך בזכות תורתו של הרבי. זה המלך שלי."

לאיטליה או לירח?

לאחר 5 שנות לימודים בני-יורק חזרה לפיטסבורג ושם שימשה מורה במשך שנתיים. אז הוצע לה השידוך עם הרב גרשון מנדל גרליק, יליד רוסיה שלמד בישיבות המחתרתיות, עלה לארץ ואז הגיע לבית מדרשו של הרבי והתקרב אליו מאד. הרבי היה מעורב בכל שלב במהלך השידוך ונתן את ברכתו.

"עוד לפני החתונה כתבתי לרבי ואמרתי שאני רוצה לצאת לשליחות, לכל מקום שיבחר" אומרת הרבנית גרליק.

מיד לאחר החתונה, פנה הרב חדקוב מכירו של הרבי ואמר שמכיוון שאין לו דרכון אמריקאי ומסמכים מסודרים, ילך להסדיר את מסמכיו אצל עורך דין לקראת היציאה לשליחות.

"אם ישאל אותך העורך דין לאן אתה נוסע, תאמר לו לאירופה".

בני הזוג היו בטוחים שהרבי ישלח אותם לצרפת או ללונדון, מקומות בהם היתה קהילה חב"דית קטנה. הרב גרליק נשאר במקום לסדר את המסמכים ולהספיק להיות ליד הרבי ובתיה נסעה לפיטסבורג, לבית הוריה.

"יום אחד בעלי התקשר ואמר שהרב חדקוב אמר שאנחנו נוסעים לאיטליה. ניגשתי לאבא שלי ואמרתי לו 'אבא אתה יודע לאן אנחנו נוסעים? לאיטליה!' אבא שלי אמר מיד 'סעו לשלום' פניתי לאמא שלי ואמרתי, אמא תנחשי לאן אנחנו נוסעים?' באותה תקופה, זוג חב"די צעיר שנוסע לגור באיטליה היה חריג כמו זוג שיסע היום לירח. אמא שלי שמעה את היעד ואמרה 'הרבי שלח אתכם, אז הכל יהיה בסדר, נסיעה טובה!'"

כרטיס צד אחד

הרב גרשון מענדל גרליק קובע מזוזה בבית הספר לבנות במילנו.
הרב גרשון מענדל גרליק קובע מזוזה בבית הספר לבנות במילנו.

שישה חודשים בלבד לאחר החתונה רכשו בני הזוג גרליק כרטיס טיסה לצד אחד. הם לא ידעו מילה באיטלקית, לא היה להם מושג איך נראית איטליה ואיפה הם ישהו בהתחלה. הם רק ידעו שיהודים מהקהילה המקומית פנו לרבי וביקשו שישלח רב צעיר שיחיה את הקהילה ויפעל עם הנוער והרבי בחר בהם.

ב'יחידות' לפני שהם נסעו, הרבי שאל אותם: "האם אתם יוצאים לשליחות בשמחה ובטוב לבב?"

"התרגשתי למשמע השאלה" אומרת גב' גרליק. "הלא אמרנו לרבי כל-כך הרבה פעמים שאנו רוצים לצאת לשליחות לאן שהוא יורה לנו, ועדיין היה חשוב לו לשאול האם אנו רוצים ונעשה זאת בשמחה."

לשדה התעופה הם יצאו מ-770, בית מדרשו של הרבי, כאשר הרבי עומד ליד הדלת של 770, נפרד מהם ומלווה אותם במבטו.

יחס מיוחד

"היחס המיוחד של הרבי ליווה אותנו בהמשך, הרבי ממש נתן לנו יד והיה יחד איתנו בכל צעד.

"לאורך כל הדרך שלחנו מכתבים לרבי בהם דיווחנו על פעולותינו, והוא היה משיב ומבקש שנפרט יותר ונשלח מכתבים לעתים יותר תכופות. הרבי נתן לנו יחס כל כך מיוחד, כאילו שכל מה שהיה לו לעשות היה לשמוע מה קורה איתנו, משפחת גרליק מאיטליה".

,"פעם אחרת, כשבאתי לביקור העדפתי לדחות את כניסתי ל'יחידות' לערב אחר כדי לאפשר לאורחים הרבים שבאו ל-770 לראות את הרבי, נדהמתי לשמוע מהמזכיר שבסוף הערב הארוך הרבי התעניין מדוע לא נכנסתי ליחידות. אחרי שעות רבות של מפגשים, בשעות הבוקר המוקדמות, הרבי עדיין זכר אותנו..."

צפו: הרבנית גרליק משתפת ברגע של אתגר

"כאשר זוג חב"די יוצא לשליחות, האישה אינה רק עוזרת לבעלה. שני בני הזוג הם שלוחיו של הרבי ויש להם חלק שווה בשליחות" היא מסבירה.

אני שואלת אם היו רגעים קשים והיא משיבה בלאו רבתי.

"אחרי 38 שנים של מגורים פה, היינו צריכים לעזוב את הדירה שבה גרנו. הגיעה אישה מקומית שרצתה לקנות את הדירה ושאלה שאלה לא שגרתית 'האם היית שמחה בדירה הזאת'. עניתי לה שהייתי מאד שמחה, אבל אני חושבת שהייתי שמחה בכל מקרה, גם בדירה אחרת. בגלל שהעובדה שאני עושה את השליחות של הרבי, כבר ממלאת אותי שמחה"

לפני שיצאה לשליחות, יעץ לה הרב חדקוב שתתמקד בפתיחת גן ובית הספר והתלמידים שם יגדלו ויהיו שותפים שלה בעבודתה. "הייתי אז בת 20, זה היה נראה לי כל כך רחוק ולא מציאותי. אבל זה בדיוק מה שקרה. כיום הבוגרים שלי משמשים בכל מיני תפקידים בקהילה ורבים מהילדים הלומדים כעת במוסדות החינוך הם ילדים של תלמידים שלי לשעבר..."

לסיום אני שואלת אותה כיצד נמשך הקשר שלה עם הרבי כיום.

"אפשר למצוא את הרבי בכל מקום, אפשר ללכת לאוהל ולהתפלל, אפשר ללכת ל-770, בית המדרש של הרבי ולחוש את הקדושה. אני לא יודעת איך זה אצל אנשים אחרים, אבל אני מרגישה שהרבי הולך לידי כל הזמן. אני מסתכלת על התמונה שלו ומדברת איתו. מבקשת ממנו כל בקשה שיש לי והוא תמיד עונה לי. אני לא מבקשת ממישהו אחר להבין או לנהוג כמוני אבל איך שאני אומרת לתלמידות שלי: הרבי הוא החבר הכי טוב שיכול להיות לכם. אם תלכו בדרכו, הוא ילך איתכם תמיד".