בבוקרו של יום ראשון, כ"ג באדר א, פסע גדליה גרינזייד ברחובות שכונת קראון הייטס, השכונה החבדי"ת שבברוקלין. כשהוא חצה את הכביש, משאית זבל פגעה בו והרגה אותו במקום. בכך נקטע סיפור חייו המרתק של בחור ישיבה צעיר, תלמיד מסור שנגע בלבבות רבים.
גדליה נולד בעיר ההיסטורית ויניצה שבאוקראינה. הוריו, אברהם ומלכה, היו מעורים מאוד בחיי הקהילה – אביו אף שימש כנשיא בית כנסת מקומי, ושלחו את בנם היחיד לבית הספר היהודי.
"הוא ספג את שיעורי התורה שלימדנו אותו באוזניים כרויות" סיפר הרב שאול הורביץ, שליח חב"ד בויניצה. "הוא תמיד רצה ללמוד עוד ועוד. כשלמד על דיני הכשרות, הוא שיכנע את הוריו להתחיל לשמור כשר בבית."
כשחלפו השנים, גדליה התקדם בלימודיו – הוא עבר ללמוד במוסדות חינוך בקייב, ז'יטומיר ומאוחר יותר בכפר חב"ד, ובכל אותם מקומות לימוד הוא התגלה כילד מצטיין. למרות שהוא לא הגיע מרקע דתי, הוא שלט היטב בעברית, יידיש וארמית ואף שב לאוקראינה שם שימש כמורה לילדים החבדיי"ם בז'יטומיר. הוא התמסר לתלמידיו והם השיבו לו אהבה.
"יש לך עתיד כשליח של חב"ד"
לימודיו הביאו אותו לישיבת אור שמח, במונסי שבניו-יורק. הרב אברהם בראון, מנהל הישיבה, מספר כי "לגדליה הייתה אהבה לבורא העולם, אהבה לתורה ואהבת האדם. כשהצטרף תלמיד חדש לישיבה, ידענו שלא יחלוף זמן רב וגדליה יגש אליו ויציע לו להצטרף ללימוד משותף. כולם אהבו אותו."
כשהמנהל הבחין ברצון העמוק של גדליה לעזור לכל אחד וללמד אחרים, הוא החליט כי צפוי לו עתיד מבטיח כשליח של חב"ד. בהמלצתו, התלמיד המוכשר והאכפתי עבר לישיבת תפארת בחורים במוריסטון, ניו ג'רזי, כשקבוצה גדולה של חברים ואוהבים מלווה אותו. תוך זמן קצר, התפרסם גדליה כמי שלומד בקול רם ומנגן בעריבות את דברי התורה.
ניסן גולדמן היה חברו לחדר. "היינו חברי חדר, אך כמעט ולא הכרתי אותו. הוא היה קם מוקדם בבוקר, וחוזר מאוחר בלילה. הוא הקדיש כל רגע פנוי ללימוד." למרות מסירותו הרבה ללימוד, המשיך גדליה לקבל את פני החדשים. "גדליה היה מחפש תלמידים חדשים שהצטרפו לישיבה ועושה כל שביכולתו כדי להקל עליהם את ההסתגלות" סיפר הרב ברוך הכט, מראשי ישיבת תפארת בחורים.
לימוד לרבנות
בתחילת השנה, נרשם גדליה ללימודי רבנות במכון לרבנות בניו ג'רזי. הוא הקדיש כל רגע פנוי ללימודים, חוץ מימי שישי אחר הצהריים. אז הוא היה ניגש לבקר יהודים מבוגרים דוברי רוסית שהתגוררו בבית אבות סמוך. כשהוא מדבר בשפתם הוא הצליח להתחבב על כולם ולהביא להם אור ושמחה.
אבל לסיפור חייו היה סוף טרגי, כשמשאית זבל פגעה בו והרגה אותו במקום.
ראשי הישיבה שהכירו אותו מספרים על מבול של טלפונים של תלמידים לשעבר ששמעו את החדשות הרעות. "אחד מתלמידינו שמתגורר באוירה מאוד לא יהודית בנברסקה, התקשר ואמר שלזכרו של גדליה הוא יעבור לקהילה יהודית מבוססת וישוב אל המורשת" סיפר הרב בראון.
יהי זכרו ברוך.
כתוב תגובה