יתומים רבים היו מפקידים את חסכונותיהם בביתו של הרב אבא, אביו של האמורא שמואל. כאשר הוא מת, באו היתומים לשמואל בבקשה שישיב להם את כספם.

שמואל, שלא ידע היכן נמצא כספם של היתומים, עשה את דרכו לבית הקברות.

אמר שמואל למתים: "אני מחפש נפטר בשם אבא!"

אמרו לו המתים: "יש כאן הרבה אנשים בשם זה."

השיב להם שמואל: "אני מחפש אדם בשם אבא, בנו של אבא ואביו של שמואל."

כשפגש בסופו של דבר את אביו, שאל אותו היכן נמצאים כספי היתומים. אביו הורה לו לגשת אל החדר בו נמצאת אמת הריחיים ששימשה לטחינת קמח, שם הוא ימצא שלוש שכבות. "בשכבה העליונה והתחתונה נמצא הכסף שלנו, ואילו באמצעית נמצא כספם של היתומים" הוא אמר.

"מדוע עשית זאת?" שאל שמואל, ואביו השיב: "אם יבואו הגנבים, הם יגנבו מהשכבה העליונה; אם השהות הממושכת בקרקע תזיק לכסף, היא תזיק לשכבה התחתונה; כך כספנו אולי יינזק, אבל כספם של היתומים תמיד יישאר בשלימותו."

(על-פי מסכת ברכות דף יח).