שאלה:

יש לי אתגר בשבילכם. שמעתם שהצליחו לגדל בשר במעבדה? האם הבשר הזה כשר או לא? ואם כן, אולי אפשר לקרוא לו פרווה – ויהיה מותר לאכול אותו עם גבינה?

תשובה:

אכן, הצבת אתגר בפנינו! הרעיון שניתן לגדל בשר סינתטי הוא רעיון מדהים שמעורר שאלות רבות, ועבורנו, כיהודים, השאלה החשובה ביותר היא מה אומרת ההלכה על כך והאם מותר לאכול את הבשר.

הנה כמה מחשבות ראשוניות על הנושא. אנא, גם אם יש לכם 300,000 דולרים לרכוש את התענוג המפוקפק הזה של המבורגר סיננטי, אל תראו בדברים להלן פסק הלכה – אלו הם רק מחשבות ראשוניות, ורבנים המתמחים בתחום צריכים להביע את דעתם ולפסוק כיצד לנהוג.

בשר נס

במעבדה גדל לו המבורגר, אך הוא שוב הוכיח כיצד טקסטים עתיקים מן התלמוד יכולים לקבל משמעות רלבנטית גם לימינו, במיוחד כאשר מדובר בטקסטים מחלק ה"אגדתא", אותם סיפורים מרתקים המופיעים בגמרא.

בתלמוד מובאים שני מקרים של בשר שלא גדל באופן טבעי.

המקרה הראשון1 :

רבי שמעון בן חלפתא היה מהלך בדרך ופגעו בו אריות שביקשו לטרוף אותו. אמר רבי שמעון את הפסוק "הכפירים שואגים לטרף (ולבקש מא-ל אכלם)", ירדו מן השמיים שתי חתיכות בשר. אכלו האריות חתיכה אחת, ונותרה החתיכה השניה.

לקח רבי שמעון את החתיכה והלך לבית המדרש, שם שאל את החכמים: האם חתיכה זו כשרה לאכילה או לא? השיבו לו החכמים: אין דבר טמא יורד מן השמים. אחד מן התלמידים, רבי זירא, שאל את רבי אבהו: ואם הייתה יורדת חתיכת בשר בדמות חמור, האם גם אז היא הייתה מותרת באכילה? השיב לו רבו: תנין שוטה2 ! הלא כבר נאמר שאין דבר טמא יורד מן השמיים!

המקרה השני3 :

רב חנינא ורב אושעיא היו יושבים כל ערב שבת ועוסקים בספר יצירה. [בעזרת השמות הקדושים באותו הספר], הם בראו עגל משובח ואכלו אותו.

פרשני התלמוד נחלקים האם יש צורך לשחוט בשר ניסי שכזה.

רבי ישעיה הלוי הורוביץ, הידוע בכינוי השל"ה, אומר כי בשר זה לא נחשב לבהמה אמיתית ולפיכך ניתן לאכול אותו גם ללא שחיטה4 .

אך ישנם דיעות אחרות האומרות כי גם אם מותר לאכול את העגל ללא שחיטה, עדיין יש לשחוט אותה מפני מראית עין – עבור אלו שרואים את הבהמה ולא יודעים כי היא נבראה ממעשה נס5 .

בשר שגדל במעבדה

עד כאן עסקנו בבשר ניסי שירד מן השמיים או נברא באמצעות נס. ישנם מפרשים המגדירים זאת כבשר נס בגלל שהוא לא גדל באמצעים טבעיים. אך האם גם בשר שגדל במעבדה נחשב כבשר נס? דבר אחד ברור: בשר זה לא ירד מן השמיים, ולפיכך לא חל כאן הכלל של "אין דבר טמא יורד מלמעלה."

הבה נעיף מבט על הבעיות הפוטנציאליות.

התאים: את הבשר גידלו באמצעות שאיבת תאים מיקרוסקופיים העוברים תהליכים במעבדה הגורמים להם לגדול, להתרחב ולהיהפך לבשר.

האם תאים אלו נחשבים לחלק מן הבהמה? זו שאלה מאוד עקרונית, כי אם התשובה חיובית, תאים שנשאבו מבהמה חיה ייחשבו כ"איבר מן החי" ויהיו אסורים באכילה לא רק ליהודים אלא גם לגויים: אחת משבע מצוות בני נח המיועדים לעולם כולו היא האיסור לאכול איבר מן החי.

לפיכך נראה כי כדי להכשיר את אכילתו של ההמבורגר המעבדתי, יהיה על התאים להגיע מבעל חי שעבר שחיטה כהלכה.

נקודה אחרת למחשבה: נאמר כי "היוצא מן הטמא – טמא, והיוצא מן הטהור – טהור6 ". האם תאים מיקרוסקופיים נכנסים אף הם לכלל זה, או שבגלל גודלם המזערי נתייחס אליהם אחרת?

ההמבורגר: גם אם נגיע למסקנה כי תאים שנשאבו מבהמה לא כשרה, או מבהמה שלא עברה שחיטה כשרה, נחשבים לדבר טרף, תתעורר שאלה אחרת: האם התאים הזעירים לא בטלים בשישים? הלא הבשר שגדל מהם, גדול בהרבה מן התאים עצמם!

אלא שכאן מופיע רעיון נוסף מן ההלכה7 , האומר כי אם במזון מעורב רכיב חיוני שבלעדיו המזון לא יכול להתקיים ("דבר המעמיד"), רכיב זה לא יתבטל אפילו באלף. כמובן שללא התאים המקוריים הבשר לעולם לא יכל לגדול, ולפיכך גם במקרה זה לכאורה לא נוכל לומר כי הוא בטל בשישים.

לכאורה, לשאלות אלו תהיה גם השלכה על השאלה האם הבשר שגדל במעבדה הוא בשרי או פרווה.

כאמור, האמור לעיל הן רק מחשבות ראשונית בתחום. אני מאמין כי כאשר הנושא יהיה רלבנטי יותר, הרבנים המומחים יוציאו פסק הלכה ברור בנושא.