לפני כמאתיים שנה עזב יהודי רומני בשם מענדל את ארצו והתיישב בעיר קישינב (שבאותם הימים הייתה ברוסיה). ברומניה היה יהודי אחד שרחש לו שנאה בליבו שניצל את ההזדמנות להלשין בפני השלטונות הרומניים כי מענדל מצא תיבת אוצרות מלאה במטבעות זהב שהייתה שייכת לממשלה הרומנית ולפיכך הוא עזב את רומניה ועקר לרוסיה.

ממשלת רומניה שלחה בקשת הסגרה רשמית לממשלת רוסיה. ממשלת רוסיה סירבה להסגיר את מענדל שכן הוא כבר קיבל אזרחות רוסית; תמורת זאת הם הציעו לרומנים לתבוע אותו בבית המשפט בקישינב ואיפשרו להם לשלוח תובע מטעמם.

מענדל נסע אל הסבא משפולי וסיפר לו את הסיפור כולו. הרבי הרגיע אותו ועודד אותו שלא לחשוש מהמשפט, אלא שעליו לעשות כל שביכולתו לסדר שהמשפט יתקיים ביום חג הפורים. הוא אמר לו גם לא לשכור עורך-דין, כיוון שהוא עצמו ישלח לו סנגור מצוין.

מענדל ביקש לדעת כמה זה יעלה לו. הסבא משפולי השיב שהוא מארגן חתונה של נער ונערה יתומים, ושאם מענדל יוכל לתרום שלוש מאות רובלים למען מטרה זו, הוא עצמו ישלם את שכר הטרחה לעורך הדין. מענדל תרם בשמחה את כל הסכום והרבי בירך אותו.

לאחר מכן שאל מענדל מתי הוא יוכל לפגוש את עורך-הדין המיועד לו. "הוא יפגוש אותך בבית המשפט. הכן מראש ייפוי כוח עבורו והבא אותו לבית המשפט" השיב הרבי.

"אבל כיצד אדע מיהו?" שאל מענדל, מבולבל.

"תוכל לזהות אותו בקלות", חייך הרבי. "הוא ילבש כובע לבן וכפפות אדומות".

מענדל שב לקישינב ולאחר מאמץ ניכר הצליח להביא לדחיית המשפט עד לחג הפורים. הוא שלח מברק מיידי אל הרבי כדי להודיע לו את הבשורות הטובות.

ארבעה שבועות לפני חג פורים קיבל מענדל הודעה רשמית על התביעה שהוגשה נגדו וכן זימון למשפט. באותה עת קיבלה ממשלת רומניה הזמנה לשלוח עורך-דין תובע ואת כל העדים מטעמה.

זמן קצר לפני חג פורים מצא מענדל מישהו שהיה בדרכו לשפולי כדי לבלות את החג עם הרבי. מענדל שלח איתו "קוויטל" (פתק) המבקש את ברכת הרבי, וכן כסף ומשלוחי מנות אותן יוכל הרבי לחלק לעניים ביום פורים.

פורים בשפולי תמיד היה חג מעניין ושמח גם יחד. לעתים קרובות היה עורך הסבא משפולי "פורים-שפיל", הצגה מיוחדת בה הופיעו חסידים שקיבלו תפקידים שונים. לפעמים הוא היה ממנה אחד מהם להיות "מלך פורים" או "רב פורים", ואילו אחרים היו מקבלים תפקיד של בכירים בחצר המלוכה או אישים חשובים אחרים. לפני ההתכנסות המכובדת היו מציגים מקרים שונים והם היו מחליטים בהתאם לרצונו של הרב משפולי. החסידים סיפרו שמיד בתום ה"פורים-שפיל" היו אנשים בקהילה חווים איזו ישועה פלאית.

באותה שנה ביקש הסבא לערוך משפט מדומה בחג הפורים בו ידונו בתביעה נגד מענדל. הרב הראשי של העיר קיבל את תפקיד השופט הראשי ואילו שני אחרים ייצגו את שני השופטים האחרים. חסיד אחר קיבל את תפקיד התובע מרומניה. הוא צבע את פניו בפיח ובכל פעם שדיבר כל הנוכחים ליגלגו עליו וקראו לעברו קריאות גנאי. אדם אחר קיבל את תפקיד המלשין, וכמובן שמישהו היה צריך לייצג את מענדל. שני חסידים מונו להיות העדים מטעם ההגנה, ולבסוף הסבא משפולי פרש על השטריימל העגול שלו מטפחת לבנה ולבש זוג כפפות אדומות. הוא עצמו יקבל את תפקיד הסנגור! שומרים הוצבו כדי לוודא שאיש מלבד השחקנים לא ייכנס לחדרו של הרבי.

המשפט החל.

הפרוצדורות הנהוגות בבתי המשפט התנהלו בדיוק נמרץ. השופט הראשי הקריא את התביעה. התובע הציג את התביעה בשם ממשלת רומניה אך עשה זאת בשפה נלעגת ובגמגום, והמלשין העיד וסיפר את גרסתו ביחס למאורעות. לאחר מכן הגיעו שני העדים מטעם מענדל. הם תיארו כיצד ראו את המלשין ניגש אל מענדל ודורש ממנו סכום כסף גדול תוך שהוא מאיים עליו שאם לא יעניק לו את הסכום הוא יתנקם בו.

הסנגור מטעם ההגנה התבקש לומר דברי סיכום.

הסבא משפולי קם והחל לדבר ברהיטות רבה. הוא הסביר כי המלשין פעל מתוך קנאה ותשוקת נקם. הוא הוכיח שהסיפור על תיבת האוצרות המלאה מטבעות זהב היה בדוי לחלוטין. הוא גם הבהיר שאפילו אם הייתה קיימת תיבה שכזו, לממשלת רומניה בלאו הכי לא הייתה כל זכות עליה. נאומו היה מלא רגש ועם זאת מבריק ומשכנע מאוד.

ברגע שסיים הסבא את דבריו הכריזו השופטים על פסק הדין: מענדל חף מפשע. לאחר מכן גירשו השחקנים את התובע מן החדר והוא נמלט חפוי ראש כדי לשטוף מפניו את הצבע והאיפור.

לאחר שהסירו את תחפושותיהם הצטרפו הרבי והחסידים אל הקהל הרחב וערכו סעודת פורים עליזה. השמועה פשטה חיש מהר על ה"משפט" שערך הסבא משפולי וכבר באותו הלילה הם קיבלו מברק מקישינב: מענדל זכה במשפט ויגיע בקרוב לשפולי.

לאחר מספר ימים הופיע מענדל בבית הכנסת בשפולי. החסידים שמחו מאוד לראותו ורצו לשמוע את פרטי הסיפור. מענדל דיווח באופן כללי על האירועים והדגיש כי המרכיב העיקרי להצלחתו היה עורך הדין הנפלא ששלח הרבי כדי להגן עליו. "הוא נתן נאום כל כך מדהים ומבריק בבית המשפט", אמר מענדל.

החסידים רצו לדעת מה בדיוק אמר עורך הדין הפיקח, וכאשר מענדל ציטט מן הנאום הם לטשו בו עיניים בתדהמה: היה זה בדיוק אותו נאום שנשא הסבא משפולי בתחפושת הסנגור!

בהזדמנות הראשונה נכנס מענדל לחדרו של הרבי כדי לשוחח עמו ביחידות. בטרם הצליח לומר מילה אמר לו הרבי משפולי: "נו, מענדל, אז איך היה עורך הדין ששלחתי לך?"

"הוא היה מעולה!" קרא מענדל. "הוא כבש את כל הנוכחים בבית המשפט בנאום הגנה מבריק, וכפי שידוע לך, זוכיתי מכל אשמה הודות לנאומו זה".

תשובתו של הרבי הותירה את מענדל המאושר המום ופעור פה.

"עליך לדעת, מענדל, שמי שהגן עליך היה מלאך משמים שנברא הודות לתרומה הנדיבה שנתת לי לחתונתם של שני היתומים. הוא הגן עליך בבית המשפט והביא לזיכוי המוחלט.

"אם תזכה לכך, תראה אותו שוב נואם להגנתך בבית הדין של מעלה כאשר תגיע שעתך לתת דין וחשבון על מעשיך בעולם הזה".