היו היה אדם עני שעמל קשה לפרנסתו. מבוקר ועד ערב הוא היה עובד בשדה, מרוויח בקושי כדי להביא מעט לחם הביתה. אך העני מעולם לא התלונן ותמיד היה שמח בחלקו.

ראה האלוקים את יושרו של האדם והחליט לשלם לו את שכרו. יום אחד, כשהעני עבד בשדה, הגיע אליו ערבי ובירכו לשלום.

"אתה אדם חרוץ שעובד קשה" אמר הערבי. "בורא העולם החליט להעניק לך עושר שיספיק לשש שנים. מתי תרצה לקבל את העושר? עכשיו או מאוחר יותר?"

"אין לי זמן להלצות" הגיב העני והמשיך בעבודתו מבלי לומר דבר.

למחרת שוב הופיע הערבי. "אתה עדיין עובד קשה!" קרא. "טמון לך עושר גדול שיספיק לך ולמשפחתך לשש שנים. מתי תרצה לקבל את הממון?"

"אמרתי לך כבר אמש כי אני עסוק ואין לי זמן לבדיחות. אנא עזוב אותי במנוחה" הגיב גם הפעם העני.

אך ביום השלישי שוב הופיע הערבי. הפעם העני ביקש ממנו לשוב למחרת כי ברצונו להתייעץ עם אשתו.

"איזה אדם מוזר הגיע אליי כבר שלושה ימים ומבשר לי כי האלוקים רוצה לשלוח לנו אוצר שיספיק לנו לשש שנים. הוא רוצה לדעת מתי נרצה את העושר" סיפר האיש לאשתו בערב. "אמור לאותו אדם כי ברצוננו לקבל את העושר כעת, מבלי להמתין" ייעצה האישה לבעלה.

קיים האיש את עצת אשתו ולמחרת הוא העביר לערבי המוזר את החלטתו.

"יפה עשית" הגיב הלה. "שוב לביתך ותגלה כי כבר התעשרתם בעושר גדול," אמר.

הוא נכנס אל הבית כשאת פניו מקבלות קריאות שמחה. "אבא, אימא, תראו מה מצאנו בחול" קראו הילדים בהתלהבות. הייתה זו תיבת עץ גדושה ביהלומים ובמטבעות זהב.

"הודו לה' כי טוב!" קראו כולם בהתרגשות. "מהיום ואילך לא נחווה עוד מחסור, נוכל לחיות כאנשים עשירים!"

"רגע, רגע" עצרה האם את פרץ ההתלהבות. "זהו כסף שקיבלנו מאת בורא העולם, אך עלינו לחלק ממנו לצדקה, לתמוך בעניים ובנזקקים בעירנו." היא שלחה את בנה להביא פינקס ועט וציוותה עליו לרשום מדי יום את סכום הכסף שהם נתנו לצדקה באותו היום.

חלפו שש שנים ושוב הופיע הערבי. הפעם ידע האיש כי אין זה אלא אליהו הנביא שהתחפש לערבי. "שש שנים חלפו מאז שנפגשנו, הגיע הזמן שתשיב את הרכוש שקיבלת" אמר לאיש.

"כפי שהתייעצתי עם אשתי כאשר קיבלנו את הרכוש, כך ברצוני להתייעץ עמה שוב. אנא שוב מחר" ביקש האיש.

האישה העניקה לבעלה את הפינקס בו נרשמו כל מעשי הצדקה שלהם במשך ששת השנים שחלפו. "אנא הראה זאת לאליהו הנביא ואמור לו: אם הינך מכיר אנשים שיעשו שימוש טוב יותר בכסף, הענק להם אותו!"

הביט אליהו בפינקס ואמר: "אכן, השכלתם להשתמש בכסף כמו שצריך. רכשתם מזון לרעבים, חילקתם בגדים לעניים ופתחתם את ביתכם לאורחים. לא רק שהרכוש לא יינטל מכם, בורא העולם יוסיף לכם כהנה וכהנה."

וכך היה. האיש ואשתו הוסיפו לחיות בעושר והמשיכו לעזור לאחרים עד סוף ימיהם.