'מזל טוב'! – איחל רבי חיים מצאנז לחסידו ושיבח את בנו החתן, הכלה והמשפחות הנכבדות.

'לצערי רבינו, אני נאלץ להודיע על ביטול השידוך, ובאתי לקבל את הסכמתו'.

'מה קרה? הכל כ"כ מתאים. שניהם ניחנים במידות טובות, צנועים וחסודים'.

'כן נכון, גם המשפחות מאוד תאמו זה לזה בהיותנו בעלי עסקים גדולים, וכבר התכוננו לחתונה מפוארת, קניית בית ורהיטים נאים לילדינו המשותפים, בצורה הכי מכובדת. אבל לאחרונה שמעתי שמחתוני נכנס למצוקה כלכלית קשה עד לאיבוד כל רכושו, ומסופקני באם יוכל להיחלץ ממנה ולהיות איתי שותף בכלולות הילדים'.

'אוי, כמה טוב שהגעת להתייעץ איתי, הרגיעו הרבי, אין לך מושג כמה אתה בר מזל'.

כמו אבן נגולה מליבו של החסיד. הוא היה משוכנע כעת שרבו מבין לצרתו ומביע הסכמה למהלך...

'אין לך מושג כמה אתה בר מזל'! חזר הרבי על דבריו.

'אם כן כיצד הרבי ממליץ לי לקדם את ביטול השידוך'?

'לא ולא' – אינך יורד לסוף דעתי.

- 'כמה אתה בר מזל שאתה הוא זה שמספר לי על מחותנך, ולא להיפך'.

'לו אתה היית במקומו, נדרש למכור נכסים כדי להביא לחם לביתך, ובעקבותיה היו 'זורים לך מלח על הפצעים' ומודיעים לך על ביטול השידוך, איזה עוגמת נפש גדולה זאת, שאי אפשר לשאת אותה כלל'.

'תהיה מאושר! תודה לה' שמצבך הכלכלי יציב וגם פורח, ושא ברכה בעסקיך למימון כל ההוצאות'!