ביום חמישי כ"ב שבט תשע"א 27.1.11, יום השואה הבינלאומי, יושב הייתי בביתו של בני מנחם בישוב מיתר ובעודנו כותבים את ספרי על קורותיי בשואה, מצלצל הטלפון הנייד שלי ממספר שאינני מזהה.

"שלום" אני שומע מעברו השני של הקו, "בעלי גלש היום באינטרנט באתר של יד ושם ומצא דף עד בו מופיע שמו של אבי בן ציון". "מי מדברת" שאלתי בטרם היא המשיכה לגולל את הסיפור. "מדברת מורן ואינך מכיר אותי. אני חייבת לבדוק איתך פרט מסוים מדפי העדות ביד ושם. "מה שם משפחתך" הקשיתי ותשובתה גרמה לי תדהמה ולרעד בכל גופי. "שם נעורי הוא פוקס ואני בתו של בן ציון פוקס ששמו מופיע בעדות שאתה חתום עליה ביד ושם". "פוקס" צעקתי כלא מאמין, "פוקס? היתה לי דודה בשם הינדה פוקס שנהרגה בשואה עם כל חמשת ילדיה" אמרתי. "אני בתו של בן ציון פוקס, בנם של אברהם והינדה" אמרה. "דודה הינדה פוקס, מוורשה?" צעקתי כשקולי נשבר. "תנשום עמוק מר ידוב, בן ציון פוקס חי וקיים וגר בזכרון יעקב" אמרה בשקט מתוח. "בן ציון הוא בן דודי והוא נהרג לפני כשבעים שנה עם כל משפחתו בשואה, זה לא יכול להיות" אמרתי וחולשה תקפה את גופי. "תגידי" אמרתי, "את בטוחה במה שאת אומרת? בן ציון בן דודי, בנם של הינדה ואברהם פוקס מוורשה חי?" דמעות זלגו מעיני ונחנקתי בגרוני.

הייתכן? הייתכן כי מישהו שרד ממשפחתה של דודתי הינדה, אחותו של אבא וחשבנו כי כולם נהרגו?? הייתכן כי אחרי שבעים שנה אני מגלה כי יש לי בן דוד ראשון שחי בארץ בכל השנים הללו? סיימנו את שיחתנו בהתרגשות רבה ואחרי דקות מספר מצלצל הטלפון פעם נוספת.

מנחם בני ענה לשיחה. "הלו, יהודה?" הוא שומע מצידו השני של הקו. "זה בנו מנחם, מי רוצה אותו?" שאל. "מדבר בן ציון פוקס". מנחם נשאר פעור פה. רק לאחרונה בעת כתיבת ספר זה, עסקנו בפרק המספר על הריגתה של דודה הינדה, בעלה וחמשת ילדיה. "אבא נרגש עד דמעות ומתקשה לדבר" אמר מנחם והעביר אלי את השיחה.

"אתה בן ציון פוקס מגטו וורשה?" שאלתי כלא מאמין והוא ענה בחיוב. "מה שמם של הוריך?" המשכתי לשאול, "הינדה ואברהם" ענה, "ומה שמה של סבתך?" שאלתי, "פייגה" ענה לשאלתי. הדמעות זלגו מעיני והזעתי בכל גופי. "ואביך, אביך במה עסק" הקשיתי על מנת להיות בטוח, "אבא היה צבעי בוורשה" ענה ועוד בטרם השלים את המשפט ידעתי כי בן דודי, בן ציון, חי וקיים!

אני יהודה ידוב, יהודי בן 79, אוד מוצל מאש שהצליח לברוח עם הוריו ואחיותיו ממשרפות התופת, שידעתי בבירור כל חיי כי כל משפחתם של אבי ואמי נספו בשואה על קידוש ה', מגלה היום, יום השואה הבינלאומי, כי יש לי בן דוד ראשון עם סבתא משותפת, ששרד את התופת אף הוא. נפלאות דרכי ה' ונסתרות דרכיו.