עד לפני מאות שנים, לו הייתם נכנסים לעיירה במזרח אירופה והייתם מבקשים להתפלל בבית-כנסת, סביר להניח שהייתם נדרשים להצהיר במה אתם עוסקים. הנפח התפלל בבית הכנסת של הנפחים; הסנדלר עם הסנדלרים, והרצען, (כמה צפוי...) עם הרצענים. בעם ישראל שררה מחיצה בלתי נראית בין המלומדים ובין אלו שלא זכו ללמוד תורה, והמחיצה רק הלכה וגבהה.

ואז בא הבעל שם טוב. רבי ישראל חרט על דגלו כי כל יהודי יקר בעיני האלוקים בין אם הוא מלומד או בור, משכיל או חסר כל חינוך יהודי בסיסי. ולא הייתה זו סיסמה בלבד. רבי ישראל ותלמידיו נדדו מעיירה לעיירה וקירבו את היהודים הפשוטים. בתחילה, הביטו עליהם המלומדים בפליאה ואף בכעס, אך לא חלף זמן רב ותורתו של הבעל שם טוב התפשטה והתרחבה.

בחודש אלול אנו מציינים את החג החסידי ח"י באלול. ביום זה נולד - והתגלה - הבעל שם טוב מייסד החסידות, ושנים לאחר-מכן נולד רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חסידות חב"ד. יום זה מזכיר לנו ללכת בדרכי מאורות אלו: לאהוב כל יהודי. אל לנו להביט על חיצוניות האדם: לבושיו, מעמדו החברתי ואפילו כשרונותיו. בכל יהודי יש חלק אלוקה ממעל ממש, לפעמים, כל שעלינו לעשות הוא 'לחפור' מעט ולגלות את פנימיותו הזוהרת.

מה אירע בח"י באלול

ביום זה נולד רבי ישראל הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, בשנת תנ"ח. ביום זה, 26 לאחר-מכן, הוא זכה להתגלות של אחד מן הנביאים הקדמונים – אחיה השילוני, שלמד עמו את סודות התורה. 10 שנים לאחר-מכן, כשהוא בגיל 36, התגלה רבי ישראל אל העולם כמקובל, מנהיג ומייסד תנועת החסידות שהפיכה חיים חדשים בעם ישראל.

ביום זה נולד רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר ספר התניא והשולחן ערוך שייסד את תנועת חב"ד. תנועת חב"ד המשיכה להפיץ את תורתו של הבעל שם טוב, וחרתה על דגלה את ראשי התיבות חב"ד: חכמה, בינה, דעת, כדי לסמל את העובדה שאין להסתפק בקשר שברגש עם בורא העולם, יש גם ללמוד ולהבין את ההויה האלוקית וליישם אותה בחיינו.

השפעתם של שני מאורי חסידות אלו ניכרת היטב גם בימינו.

עוד

חודש אלול הוא חודש של חשבון נפש לקראת השנה החדשה, אך שנים-עשר הימים האחרונים מוקדשים במיוחד להתבוננות בשנים-עשר החודשים שחלפו, יום לחודש. כך, מח"י אלול ואילך, בכל יום מקדישים זמן כדי להיזכר במאורעות חודש אחד בשנה (י"ח בחודש = חודש תשרי, י"ט = חודש מרחשון וכן הלאה).