עני אחד הגיע אל הרבי מקוצק בבקשה: בתו באה בקשרי השידוכין אך בכיסו אין ולו פרוטה אחת להוצאות החתונה. הרבי העניק לו מכתב לעשיר גדול בשם משה חיים רוטנברג ובו הוא מבקש מהעשיר להעניק לנצרך תרומה הגונה.

העני שמח מאוד, הודה לרבי מעומק לבו ויצא לדרך. לא קצרה הייתה הדרך לביתו של העשיר אך הוא לא התעכב לרגע. הוא היה בטוח כי ברגע בו יגיש לעשיר את המכתב, יתן לו הלה את כל הוצאות החתונה באופן מידי.

סוף-סוף הגיע לביתו של משה חיים העשיר. שוער עטור מדים פתח את הדלת ושאל למבוקשו. "יש בידי מכתב מהרבי מקוצק אל בעל הבית" אמר. חיש מהר נפתחו השערים לרווחה והוא מצא את עצמו במשרדו של העשיר.

"מכתב מהרבי מקוצק בכבודו ובעצמו? היכבד נא ושב, זכות גדולה היא לי" אמר העשיר.

כשסיים משה חיים לקרוא את המכתב, הוציא מכיסו מטבעות אחדות. "הרי לך השתתפות סמלית בהוצאות החתונה" אמר, "ושיהיה בהצלחה!"

"מה?!" העני שיפשף את עיניו כלא מאמין. "מטבעות אלו לא יספיקו לי אפילו להוצאות הנסיעה הביתה! הרבי עצמו ביקש ממך שתעניק לי תרומה הגונה, ואת כל הדרך עשיתי לחינם..."

לא הועילו לו שום טענות. משה חיים סירב לתת לו ולו פרוטה אחת יותר. בחוסר ברירה יצא העני בפחי נפש והחל לכתת את רגליו לעבר ביתו.

רק יצא העני ומשה חיים קרא חיש מהר למשרתיו. "מהרו! הכינו עגלה גדושה בכל טוב: בגדים מפוארים לחתן, לכלה ולמשפחות, מזון משובח וכלים נאים". בנוסף הוא צרר סכום כסף גדול, עלה בעצמו על העגלה ומיהר לרדוף אחרי העני.

"רבי יהודי... עצור נא!" הוא זעק. העני הממורמר הביט ולא האמין למראה עיניו. "הנה לך כל מה שתצטרך עבור חתונה מפוארת לבתך, ושיהיה במזל טוב."

בפעם השניה בתוך שעה שיפשף העני את עיניו כלא מאמין. "אני לא מבין... מה קורה כאן? מה גרם לך לשנות את דעתך ולהעניק לי תרומה הגונה שכזו?"

"כשבאת אליי, ראיתי על פניך כי את האמונה באלוקים החלפת באמונה בעשיר משה חיים רוטנברג. רציתי להזכיר לך כי יש אלוקים בשמיים, וכי לעולם אל תסמוך על מתנת בשר ודם! כעת, כשלמדת את הלקח, אני שמח לקיים את בקשת הרבי" השיב משה חיים.