תשובה: במצוות ליל-הסדר חייבים כל בני-הבית: גברים ונשים, ילדים וילדות.

סיפור ביציאת מצרים: זו מצווה מן התורה ומקיימים אותה על-ידי קריאת ההגדה. יש לזכור, שחובתנו לספר לכל בני-הבית, ובפרט לילדים הרכים, את סיפור יציאת מצרים בשפתם (ולא להשכיבם לישון מיד לאחר 'מה נשתנה'...). ניתן להציע לבנים לשיר מדי פעם קטעים שונים (כגון: 'והיא שעמדה', 'דיינו', קטעים מ'הלל' ו'נשמת' ועוד).

אכילת מצה: החובה היא רק בליל-הסדר, ולכן מברכים: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על אכילת מצה". חייבים מן התורה לאכול 'מצה שמורה' - שהחל משלב הקצירה נשמרו החיטים והקמח מפני מגע מים. רבים מקפידים לאכול בפסח מצה מאפה-יד, ובפרט בליל-הסדר.

יש לאכול לכל הפחות שיעור כזית (27 סמ"ק למנהג ארץ-ישראל. המינימום: כ-9 גרם מצת- מכונה וכ-15 גרם מצת-יד), ורצוי בתוך ארבע דקות. סדר העדיפויות למי שקשה לו לאכול מצה: כזית ל'מצה', כזית ל'אפיקומן' (זכר לקרבן הפסח, הנאכל בסוף הסעודה, על השובע), כזית ל'כורך', כזית נוסף ל'המוציא' וכזית נוסף לאפיקומן.

אכילת מרור: זכר ל'וימררו את חייהם' במצרים. משתמשים בחסה [רצוי לקנות חסה נקייה מחרקים, ואם קונים חסה רגילה - לנקותה היטב מבעוד יום על- ידי נוזל לשטיפת כלים בליפה עדינה, ואחר-כך לבדקה באור]. אוכלים 'מרור' פעם נוספת, כשהוא כרוך במצה. בעדות אשכנז אוכלים גם את השורש הקרוי 'חזרת', טחון. הכמות (יחד) בכל פעם - כ-19 גרם.

ארבע כוסות: מצווה לשתות במסגרת ה'סדר' ארבע כוסות יין או מיץ-ענבים טבעי. כל כוס בת 86 סמ"ק לפחות, ויש לשתות לפחות את רוב תכולת הכוס, ובבת- אחת.