חג הפסח הוא חג החירות. הכמיהה האנושית לחירות מבטאת את רצונו של האדם לעשות את מה שהוא רוצה באמת לעשות, ולא מה שאחרים רוצים שיעשה. חירות פירושה - מתן ביטוי לתחושות, למאוויים ולרצונות שלנו.

אך מתברר, שגם בלי פרעה יש צורך להגיע לחירות. אדם עשוי להיות משועבד גם לעצמו - להיות עבד ליצריו, להרגליו, לחולשותיו. חירות אמיתית פירושה - שאדם מצליח להיחלץ מהכבלים האישיים ולתת ביטוי ל'אני' האמיתי שלו.

המהות האמיתית של כל יהודי היא הנשמה האלוקית שבקירבו. זו כבולה על-ידי הגוף החומרי, תשוקותיו ורצונותיו. היהדות מחנכת אותנו להיאבק בשיעבוד הפנימי הזה ולשאוף לחירות הנפש - להגיע למצב שנוכל לעשות את מה שהנשמה היהודית שלנו מבקשת.

חירות כזאת יכולה להיות מושגת רק על-ידי התורה והמצוות. באמצעותן יכול האדם לעמוד מול יצריו וחולשותיו, ולגלות את הנשמה שבתוכו. לכן אמרו חז"ל: "אין לך בן-חורין אלא מי שעוסק בתורה".