חג הפסח מבטא גם את הציפייה לגאולה. במידה מרובה מהווה גאולת מצרים מעין דגם לגאולה הגדולה שמצפה לנו, כפי שנאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".

גלות מצרים נמשכה מאתיים ועשר שנים, ואילו הגלות שלנו מתמשכת כבר קרוב לאלפיים שנה. מכאן שהגאולה מגלות זו אמורה להיות גדולה לאין-ערוך מגאולת מצרים. הגאולה אמורה להכניס אותנו אל ימות המשיח, שיביאו את העולם כולו ואת העם היהודי למצב שלם ואידיאלי.

כשם שגאולת מצרים באה על-ידי משה רבנו, כך הגאולה הקרובה תבוא על-ידי משיח- צדקנו, שהוא יתקן את העולם כולו ויכניסו לעידן הגאולה.

אנו מציינים זאת בליל-הסדר בשעת פתיחת הדלת, כשאנו אומרים "שפוך חמתך". זו הנקודה שבה מתחברות הציפייה לאליהו הנביא, מבשר הגאולה, עם הסבל שסבלנו משונאי-ישראל במשך הדורות, ועם האמונה בגאולה השלמה.

ציפייה זו באה לידי ביטוי גם בסיום הסדר, כשאנו אומרים: "לשנה הבאה בירושלים". כלומר, אנו מתפללים שבשנה הבאה נחגוג את הסדר בבית-המקדש השלישי בירושלים הבנוייה.