שאלה:

הייתה לי הפלה טבעית לפני מספר ימים. אני עדיין בשוק, לא ציפיתי בכלל שיקרה לי דבר כזה...

תשובה:

אני כל כך מצטערת לשמוע על אבדן ילדך שטרם נולד. מעטים הדברים בחיים שכואבים כל כך כמו אירוע מסוג זה.

הלוואי שהייתה לי תשובה בשבילך. העובדה היא, שאף פעם איננו יכולים לקחת אחריות על מעשיו של אלוקים. אבל... אפילו במצוקתנו, אנו יכולים לקחת אחריות למעשינו אנו. איננו יכולים לדעת מה חושב אלוקים, אך אנו יכולים לדעת את מחשבותינו שלנו, ופירוש הדבר שבמצב של אבל, יש לנו היכולת ליצור פרספקטיבה, קשה הדבר ככל שיהיה.

לכל נשמה יש תכלית. כל נשמה חשובה ובעלת משמעות. רובנו, כשאנו מתבגרים ומתפתחים, שואפים ללא הרף למצוא משמעות לחיינו. וילדינו... גם להם אנו מספקים את האווירה – בחינוך, בדוגמה החיה שאנו מעניקים להם – כדי שכל אחד ואחת מהם ימצא משמעות בחייו.

אך ישנם ילדים שלא הייתה להם הזדמנות לעשות זאת. גם לנשמה זו יש משמעות. לא לנו הפתרונים מה משמעותה של כל נשמה, אך אנו יודעים שקיימת משמעות כזו. אין נשמה שאין לה משמעות. אולי מטרתה של נשמה זו הייתה לתת משהו להוריה, לתת לכם משמעות כלשהי. מהי... הלוואי ויכולתי לומר. אך את זקוקה למצוא דרך כלשהי כדי להפוך אירוע זה לבעל משמעות... כדי לתת לו משמעות רבה מאוד, לא רק דרך הכאב שלך.

אין לנו שליטה באירועי חיינו שאותם קובע אלוקים. אולם, אנו היחידים שיש לנו שליטה על תגובותינו אל האירועים הללו. שמחה – ובכן, זה קל. אנו מאושרים... ואפילו כשאנו מעריכים את ברכותיו של אלוקים, הרי לעתים רחוקות בלבד אנו נעים קדימה במידה מספקת כדי ליצור צמיחה פנימית ואישית, והלוואי וכל אחד מאתנו יחווה רק שמחה בחייו. אך הכאב, הצער והאבל... כאן המצב שונה. כעת אנו מתחילים לשאול שאלות, וככל שהדבר מכאיב, אנו זקוקים להיות מסוגלים לקחת את הרגש הזה ואיכשהו, בדרך כלשהי, לגרום לכך שתהיה לו משמעות חיובית.

זה עדיין כל כך טרי וחדש.... אך עם כל שעה ויום שחולפים, את תשובי בהדרגה לאיזון שלך... ואולי אז נוכל לדבר עוד על דרכים שבהן תוכלי להוקיר את ילדך שלא נולד, כיצד תוכלי להשתמש בכאבך כדי לעשות את עולמנו לטוב יותר.

אנא שמרי אתי על קשר... מאחלת לך כל טוב,

ברוניה