שאלה:
אני לא מרגיש שמותר לי להתפלל לאלוקים. אני לא דתי. במשך השנים עשיתי הרבה עבירות. מאחר ופניתי עורף לאלוקים ועברתי על מצוותיו, כיצד אוכל להתפלל אליו?
תשובה:
כל בוקר, כשאנחנו מתעוררים, אנו אומרים בתפילה: "אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה היא...".
לא משנה כמה חטאים עשית, הנשמה נשארת טהורה. אפילו בזמן שאתה עושה את הפשע החמור ביותר, נשמתך זועקת בתוכך כמו אשה שבויה, ונשארת נאמנה לאהובה למעלה - האלוקים.
ועכשיו אתה רוצה לקחת ממנה את ההזדמנות האחרונה לזעוק בקול רם לעזרה?
נראה לי מה שאומרים בבוקר "נשמה טהורה שנתת בי "אבל אני הכפשתי אותה.אבל תמיד אפשר לחזור בתשובה ולהתחיל להתפלל.אי אפשר לחזור בתשובה על הכל בפעם אחת.וגם כמה שחוזרים בתשובה יש תמיד מה לתקן. השב
תשובה לאנונימי מעפולה אני לגמרי מבינה את תגובתך, אך כתלמידת פסיכולוגיה ומתחילה לחזור בתשובה אני חושבת שאם אתה מאמיו בה שם אנחנו יודעים שהוא נתו נשמה לכולם ואכן בשחרית אנו אמורים "אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה היא...". ובשמע שעל המיטה אנו סולחים ויודעים שמי ששופט הוא אלוקים ושאנו איננו מבינים הכל בחיים. איני מצדדת או מעודדת התנהגות זו אבל אני כן רואה באנשים אלו כחולים, הם אינם נהנים ויודעים שמחה בחייהם, אין אנו יודעים מה הוביל אותם להיות כמו שהם ואיו ספק שהתנהגותם היא בזויה, אך זה לא סותר שאיו להם נשמה מה שיש להם זה מחלה, הרבה יצר הרע, תפיסה מעוותת של החיים, הם אנשים רעים אך את כולנו יצר ה שם ולכולם יש את הזכות להתחרט, לבקש עזרה ולהתפלל. השב
הם גויים ויש הבדל בין נשמה של יהודי לשל גוי..
ליהודים יש נשמה שהיא חלק מה' ולכן היא נשארת תמיד טהורה כמו שבן יהיה תמיד קשור לאביו בכל מצב...ולכן הנשמה יכולה תמיד יכולה לחזור וה' יסלח לה. היא לעולם לא מתנתקת.
זה כמו לקחת יהלום ולעטוף אותו בהרבה עטיפות או לכסות אותו בבוץ. היהלום נשאר תמיד יהלום צריך רק להוריד ממנו את הלכלוך ואז הוא יאיר. העבירות מכסות על האור של הנשמה אבל לא משנות את עצם מהותה הטהורה.
לגויים לעומת זאת, אין נשמה כמו לנו. ולכן מה שכתבת- אין להם שמץ של נשמה- זה נכון.
השב
סלח לי כבודו אבל תשובתך מקוממת!.
משפט כמו "לא משנה כמה חטאים עשית, הנשמה נשארת טהורה" מאוד מרגיז, נשמע שתיכף יכולת להגיד ש"נשמתו" של היטלר יש"ו ועושי מעשיי שטנה כגון רוצחים ופדופילים למיניהם טהורה גם כן.
בעיני אין מחילה לעבירות מהסוג הזה ולמי שעושה אותן אין אף שמץ של נשמה, מה שכן יש בם הוא ריקבון וסירחון הבא מהשטן בכבודו ובעצמו ואחרי שהם מתים הם אפילו לא זוכים לגיהנום-הם פשוט מושמדים לנצח נצחים.
השב
ובכן. מסתבר שאינך יכול פשוט להתפלל לאחר שאתה חוטא.
כתוב: "הטהרו ממעשיכם, הסירו מעלליכם הרעים מעליכם ושובו אלי"
קודם צריך לפרוש מן החטא ולאחר פרק זמן מוגדר תוכל לשאת תפילה לאלוהיך מן הפרישות בה אתה נמצא כי כמו שאין לעמוד בפני מלך בשר ודם בבגד מלוכלך וקרוע כך עלינו להטהר ממעשינו ולרחוץ צואת עוונותינו כדי לעמוד מול האל ולהתפלל לפניו.
מה גם שנאמר בקהלת: ודבריך יהיו מועטים בפני האל כי אתה למטה על האדמה והאלוהים בשמיים... איננו אמורים להרבות דיבור אל מול הבורא כי זו חוצפה. מי אנחנו שנעשה זאת בחרפתינו האנושית?!
שלום לך, חשוב לי לציין שיש בתפילה דרגות ומעלות שונות. נאמר על אליעזר עבד אברהם ש"יפה שיחתם של עבדי אבות מתורתם של בנים". כי דווקא אליעזר מזרעו של חם הארור הצליח להשיג בתפילתו את השידוך עבור יצחק אבינו. ולא בכדי.
נאמר עוד שלפעמים מספיק רק תפילה אחת ולפעמים רק עשר תפילות כדי שהמבוקש יתקיים. אבל לפעמים צריך מאה או אלף. הכל כתלות בנסיבות, ואיננו בקיאים בכל המסלולים שהתפילה עוברת ואיך היא פועלת, ולכן כל תפילה חשובה ויכולה להיות מכרעת.
יש לציין גם כי מנשה המלך, שהעמיד צלם בהיכל, כשהיה בשבי ועמד בפני שחיטה, התפלל וניצל.
לכן, שערי תפילה מעולם לא ננעלו ויש להבדיל בין תהליך ההזדקקות וההתרוממות שאותו יש לעודד לבין כוח התפילה שזה אחד הכלים הכי חזקים שיש לנו כדי להשיג קירבת ה'.
ולגבי הפסוק שהבאת מקהלת בדבר מיעוט דברים מול האלוקים, אז לדעתי הדרכה זו לא מתאימה לדורנו, כי דווקא ריבוי תפילה והשתפכות הנפש זה מה שנותר לנו בעידן הבלבול, הכפירה והניסיונות.