וּמַמְשִׁיךְ בְּהַמַּאֲמָר, שֶׁבֶּאֱלוּל הוּא זְמַן י''ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים.
דַּהֲגַם שֶׁבֶּאֱלוּל הוּא אֲנִי לְדוֹדִי,
אִתְעֲרוּתָא דִלְתַתָּא,
מִכָּל מָקוֹם, הָאִתְעֲרוּתָא דִלְתַתָּא שֶׁל הָאָדָם,
וּבִפְרָט כְּשֶׁהוּא רָחוֹק מֵאֱלֹקוּת,
הוּא עַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת וּנְתִינַת כֹּחַ מִלְמַעְלָה.
וְגִלּוּי י''ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים שֶׁבֶּאֱלוּל, דְּגִלּוּי זֶה הוּא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל,
גַּם לְהָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר,
הוּא הַנְּתִינַת כֹּחַ מִלְמַעְלָה עַל הָעֲבוֹדָה דַּאֲנִי לְדוֹדִי.
אֶלָּא שֶׁהַגִּלּוּי שֶׁבֶּאֱלוּל הוּא (בְּעִקָּר) רַק נְתִינַת כֹּחַ
(וְלֹא שֶׁהַגִּלּוּי מְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם),
וְהָעֲבוֹדָה עַצְמָהּ בָּאָה מֵהָאָדָם,
אֲנִי לְדוֹדִי.
וְזוֹהִי הַמַּעֲלָה שֶׁבֶּאֱלוּל לְגַבֵּי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה,
דְּבַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וּבִפְרָט בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים,
הַגִּלּוּי הוּא בְּאֹפֶן שֶׁהַגִּלּוּי מְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם,
וַעֲבוֹדַת הָאָדָם הִיא כְּמוֹ תּוֹצָאָה מֵהַגִּלּוּי מִלְמַעְלָה.
וְעִקַּר הָעִנְיָן וְהַמַּעֲלָה דַּעֲבוֹדַת הָאָדָם
(עֲבוֹדָה בְּכֹחַ עַצְמוֹ)
אֲנִי לְדוֹדִי,
הוּא בֶּאֱלוּל.