"אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל,
וּמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה בְּהַמַּאֲמָר דִּבּוּר הַמַּתְחִיל זֶה הַּשַׁיָּכוּת דֶּאֱלוּל לַ"אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי",
כִּי בֶּאֱלוּל הוּא אִתְעֲרוּתָא דִלְתַתָּא, אֲנִי לְדוֹדִי,
וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים הִיא הַהַמְשָׁכָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה (אִתְעֲרוּתָא דִלְעֵילָּא), וְדוֹדִי לִי.
וְהַהַמְשָׁכָה שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים הִיא עַל יְדֵי הָאִתְעֲרוּתָא דִלְתַתָּא שֶׁבֶּאֱלוּל.
וְזֶהוּ שֶׁאֱלוּל הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי
[שֶׁגַּם וְדוֹדִי לִי נִכְלָל בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל],
כִּי הָאִתְעֲרוּתָא דִלְתַתָּא שֶׁבֶּאֱלוּל (אֲנִי לְדוֹדִי)
הִיא (גַּם) הַקְדָּמָה לְהַהַמְשָׁכָה (וְדוֹדִי לִי) שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים.
וְצָרִיךְ בֵּאוּר, כִּי מִזֶּה שֶׁהָאוֹתִיּוֹת ו' ל' (רָאשֵׁי תֵּבוֹת וְדוֹדִי לִי) הֵם מִתֵּבַת אֱלוּל עַצְמָהּ,
מַשְׁמָע, שֶׁחֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא לֹא רַק הַקְדָּמָה לִ"וְדוֹדִי לִי",
אֶלָּא שֶׁבְּחֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא גַּם הָעִנְיָן דִּ"וְדוֹדִי לִי".