בשבת שלפני ראש חודש נהוג לברך את החודש הבא עלינו לטובה. ברכה זו נעשית בבית-הכנסת, במהלכה אנו מאחלים כי "יחדשהו הקדוש ברוך הוא עלינו ועל עמו בית ישראל לחיים ולשלום, לששון ולשמחה, לישועה ולנחמה ונאמר אמן."

הברכה נועדה, בין היתר, כדי להודיע לציבור הרחב באיזה יום יחול ראש החודש העברי הקרוב.

אם אם תשהו בבית הכנסת בשבת שלפני ראש השנה, תגלו כי דווקא בשבת זו לא מברכים את החודש.

מדוע? הדבר נעשה כדי "לבלבל את השטן", כדי שהוא לא ידע כביכול מתי חל ראש השנה והוא לא יוכל לקטרג על עם ישראל.

רבי ישראל הבעל שם טוב אמר1 (בעיבוד חופשי):

בורא העולם בכבודו ובעצמו מברך את החודש תשרי, שהוא החודש הראשון לחודשי השנה, וברכתו של הבורא היא זו שמעניקה לעם ישראל את הכוח לברך את 11 החודשים האחרים.

מהי ברכתו של הקדוש ברוך הוא? זו פרשת ניצבים, אותה קוראים תמיד בשבת שלפני ראש השנה. שכן הפסוק אומר "אתם ניצבים היום", ואילו במקום אחר מופיע כי המילה 'היום' מתייחסת לראש השנה. הפסוק רומז, אם כן, שביום ראש השנה בני-ישראל יהיו ניצבים, יעמדו ויזכו בדין של מעלה.